שיעור בצניעות: הלקחים שתיירי האירוויזיון לימדו את ישראל - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור בצניעות: הלקחים שתיירי האירוויזיון לימדו את ישראל

חשבנו שמעריצי האירוויזיון בעולם ישלמו כל מחיר כדי לחוות את החגיגה מקרוב בעצמם, אבל האירופים הראו לנו - ישראלים שמתלוננים על יוקר הנופש אך ממשיכים לשלם - שאפשר ורצוי להגיד "לא" להפקעת מחירים ■ שלושה לקחים לענף התיירות הישראלי

36תגובות
מנחי האירוויזיון בישראל
תומר אפלבאום

אירוויזיון 2019 לימד את ענף התיירות הישראלי כמה שיעורים נחוצים ודרושים, שניתן לקוות כי יסייעו לענף להשתפר. הנה הם, בתקווה שמישהו יזכור אותם בפעם הבאה שיגיע לפה אירוע בינלאומי גדול.

1. התיירים לא יגיעו אלינו בכל מחיר. מתברר שתיירים מוכנים לוותר על חופשה בישראל, גם אם מתרחש בה מגה־אירוע כמו האירוויזיון. גילינו שהתיירים לא יגיעו אלינו בכל מחיר, בטח לא בסכום מופקע שבו יכול אירופי ממוצע לטוס שלוש פעמים לחופשה מפנקת באחת ממדינות היבשת; ושעצם ההשתתפות בתחרות אירופית לא משנה את העובדות — תל אביב עדיין נמצאת במזרח התיכון, וכל השוואה לליסבון, לשטוקהולם ולערים אחרות שאירחו את התחרות לפנינו, צריכה להיעשות בזהירות.

חטא היוהרה נולד מההנחה שמעריצי האירוויזיון בעולם ישלמו כל מחיר כדי לחוות את החגיגה מקרוב בעצמם. המלונאים בישראל לא הבינו עם מי יש להם עסק, והאירופים הראו לנו — ישראלים שמתלוננים על יוקר הנופש אך ממשיכים לשלם — שאפשר ורצוי להגיד "לא" להפקעת מחירים. התיירים ראו את התעריפים שדרשו בבתי המלון בישראל ופשוט ויתרו. הם בחרו לצפות במשדר האירוויזיון מהספה הנוחה בביתם או על גבי מסך בכיכר העיר שבה הם גרים, בלי להוציא כסף על החוויה. כלומר, האירופים הראו לישראלים איך לא לצאת פראיירים.

גדות - דלג

אחרי הזבנג המביך שקיבלנו בדמות מושבים ריקים באולם התחרות ויותר מדי מקום בגולדן־רינג, הגורמים והגופים העוסקים בתיירות בישראל צריכים להפנים את הלקח, ולא לשגות בהנחה שהחשיפה המסיבית שישראל זכתה לה תוביל לזרם של תיירים. כדי לגרום לתייר אירופי ללחוץ על כפתור "הזמן" באתר בוקינג.קום או אקספדיה, צריך יותר מצילומים יפים או הזמנה מגל גדות להכיר את נהגי המוניות התל־אביביים. החסם העיקרי הוא עדיין יוקר הנופש, וכל עוד בתי המלון ימשיכו להפקיע מחירים — רבים יוותרו עלינו, למרות שאירחנו את האירוויזיון.

2. לא מחכים לעיתונאים - באים אליהם. אם ישראל רוצה שיכירו בה עוד מקומות חוץ מתל אביב, הגעתם של 1,500 עיתונאים צריכה להתקבל בהסתערות על פוטנציאל יחסי הציבור, בהיערכות שלא תבייש מבצע צבאי. מטרת העל: לגרום להם ליהנות מכל רגע — ולספר על כך לעולם כולו. ואולם בעוד נציגי עיריית תל אביב־יפו המתינו מדי יום במתחם העיתונאים כדי לספר להם על סיורים חינמיים שאירגנו עבורם בעיר — במקום לא היה אף נציג של משרד התיירות. אלמלא העיתונאים עצמם, שפנו ביוזמתם למשרד לגבי סיורים לים המלח ולירושלים, היה הסיקור של ישראל מסתכם בתמונות מתל אביב. לא צריך לסמוך על יד הגורל: בעתיד, על משרד התיירות ליזום בעצמו את הקשר עם עיתונאים זרים שמגיעים לסקר אירועים גדולים.

3. לא מחכים עם הקמפיין לדקה ה-90. קמפיין שעולה לאוויר באפריל ומפרסם אירוע שמתרחש במאי הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הקמפיין, בכיכובה של שיר אלמליח, אמנם זכה לעשרות מיליוני צפיות, אך אם חלק מאותם צופים שנחשפו לו חשקו בנסיעה לתחרות, באו מחירי הכרטיסים הגבוהים ושינו את דעתם. בתאגיד השידור הציבורי תפשו באיחור את מספר המושבים הריקים ויצאו בשיתופי פעולה עם עיריית תל אביב, בנק הפועלים וגופים אחרים שהציעו כרטיסים במבצעי 1+1 — אבל אלה היו מיועדים לישראלים בלבד, ואפילו הם לא הצליחו להוביל למכירת כל המושבים באולם. אם התאגיד היה יוצר שיתוף פעולה מוקדם עם התאחדות המלונות בתל אביב ויוצא בקמפיין שיווקי לחבילות נופש מוזלות לאירוויזיון — אולי התיירים היו מאמינים שאנחנו באמת רוצים אותם פה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#