סוף עונת התיירים הרפואיים: משרד הבריאות מטיל הגבלות בתחום - מחירי מזון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף עונת התיירים הרפואיים: משרד הבריאות מטיל הגבלות בתחום

ההגבלות בתיירות מרפא: עד 5% מפעילות בית החולים ואחרי שעות העבודה בלבד, איסור על בחירת הרופא המנתח והפניית הכספים לפיתוח תשתיות

7תגובות

משרד הבריאות מסדיר את תחום התיירות הרפואית השנוי במחלוקת: מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו פירסם היום טיוטת חוזר המסדיר את התחום שעד כה היה פרוץ וכל בית חולים נהג בו לפי אמות המידה הפרטיות שלו.

החוזר מבוסס על המלצות ועדה ציבורית בראשות סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא, הפרופ' ארנון אפק, שהוקמה בעקבות הגידול בהיקף תיירות המרפא בישראל. הביקורת ההולכת וגוברת על חוסר ההסדרה בתחום ועל הסכנות של פגיעה בחולה הישראלי שטמונות בו בעידן של מחסור במשאבים.

החוזר, שחל הן על בתי החולים הממשלתיים והן על בתי החולים של הכללית, הדסה ושערי צדק, קובע לראשונה תקרה להיקף פעילות התיירות הרפואית בישראל שתעמוד על עד 5% מהיקף הפעילות הכספית של כל מרכז רפואי.

החוזר קובע כי השירות הרפואי לתייר יכלול רק שירותים אלקטיביים, כלומר כאלה שנקבעים מראש (למעט במקרים של סיבוך רפואי המצריך טיפול נמרץ) ויהיה מותנה בכך שלא יביא לדחיית מתן הטיפול לחולים הישראלים. הטיפולים לתיירים יבוצעו בשעות אחר הצהריים, לאחר שעות העבודה הרגילות. עם זאת, החוזר מאפשר ביצוע פעולות גם בשעות הבוקר, "תוך וידוא שאיננה פוגעת בזמינות לזכאים לשירות מתוך תושבי המדינה".

החוזר אוסר על מתן עדיפות לתיירים רפואיים בקביעת תורים, בתנאי האשפוז והמלונאות או בכל שירות אחר הניתן במהלך האשפוז. כמו כן, נאסרה האפשרות לתייר לבחור את הרופא המטפל בו – למעט בבתי חולים פרטיים או כאלה שבהם מופעל שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) כמו הדסה ושערי צדק.

בנוסף, הצוות הרפואי בכלל בתי החולים בישראל יתוגמל על פי סוג הפעילות ולא על פי סוג המטופל (תושבי ישראל או תיירים) – כך שלא יהיה תמריץ לרופאים להעדיף לטפל בתיירים על פני ישראלים.

החוזר מתייחס גם לשימוש שייעשה בעודפים מכספי התיירות הרפואית – עודפים אלה יופנו "לטובת פיתוח תשתיות בית החולים, תוך העדפה להשקעה בתשתיות למען הגדלת ההיצע והקטנת זמן ההמתנה לשירות רפואי לתושבי ישראל".

כמו כן, במסגרת העדפה מתקנת לבתי החולים בפריפריה - בה נהנים פחות מהכנסות התיירות הרפואית – יוקצה אחוז מסוים (שטרם נקבע) מעודפי בתי החולים הממשלתיים לפיתוח בתי החולים. 

עוד נקבע בחוזר כי מנהל בית החולים ימנה מנהל רפואי מטעמו שהיה אחראי על בקרה, איסוף שוטף ודיווח של מידע על ניהול התורים הניתנים לתיירים רפואיים, סוג הטיפולים וכל מידע רלוונטי נוסף.

איסוף נתונים כגון זה יאפשר לראשונה לדעת מהם הנתונים האמיתיים של תיירות המרפא בישראל – דבר שעד כה היה בגדר מידע שמור ומבוזר בין בתי החולים. הפעילות הכספית של התיירות הרפואית תנוהל כמשק סגור בהתאם להוראות מפורטות של חשבות משרד הבריאות שיפורטו בחוזר נפרד בקרוב.

ועדת אפק מונתה בעקבות תחקיר "הארץ" מנובמבר 2010, שחשף מחדלים בפיקוח על ענף תיירות המרפא. לפי הערכות, 30 אלף תיירים באים לארץ מדי שנה לקבלת טיפולים רפואיים ומכניסים למערכת הבריאות סכומים שבין 200 מיליון לחצי מיליארד שקלים בשנה.

החוזר אינו מתייחס לפעילות השיווק והתיווך של התיירות הרפואית – תחום נוסף שבו פועלים מאות סוכנים ומתווכים בלא פיקוח, אלא מסתפק באמירה כי "הנחיות בנושא הסדרת פעולות השיווק והתיווך של התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים יגובשו בחוזר נפרד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#