הבלוף של החזרת הפיקוח על הקוטג' - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבלוף של החזרת הפיקוח על הקוטג'

מכסות החלב ומכסי המגן מייקרים המזון, מונעים תחרות ומפרים הסכמי הסחר הבינ"ל

27תגובות

>> שר התמ"ת, שהיה עד לאחרונה שר החקלאות, שלום שמחון, מבטיח לפתור את משבר הקוטג' באמצעות החזרת הפיקוח על מחירו וחשיפתו ליבוא מתחרה. תרשו לנו לגחך בעצב. יבוא של קוטג' אינו ריאלי, וכנראה לא יקרה. החזרת הפיקוח על מחיר הקוטג' דווקא ריאלית ביותר, אבל אין בה דבר פרט לזריית חול בעיני הציבור. זאת מאחר שמשרד החקלאות הוא שמונע, בפועל, את הוזלת הקוטג'.

שתי רגליים עיקריות יש למדיניות העקבית של משרד החקלאות, המונעת את הוזלת מוצרי החלב בישראל. האחת, מדיניות של קרטול משק החלב: קביעה של מכסות הייצור לכל רפתן, של המחיר שבו הרפתן מוכר את החלב למחלבה, ואפילו מי יהיו המחלבות שרשאיות לקנות חלב ובאיזו כמות - באמצעות חוק החלב. החוק הזה מבטיח כי משק החלב בישראל לא יתייעל, היקפי החלב המיוצרים לא יגדלו, מחלבות חדשות לא ייכנסו לשוק ובהכרח מחירי החלב ומוצרי החלב לא יירדו.

הרגל השנייה היא זאת של מכסי מגן - מכסים המגינים על התוצרת החקלאית הישראלית מפני יבוא מתחרה. ההגנה הזאת כוללת את מרבית מוצרי החקלאות הטריים והמעובדים בישראל, בתוכם גם מוצרי החלב, והיא נטולת עקביות או היגיון ממשי.

כך, לפי נתוני רשות המסים, אין מכס על יבוא בשר בקר קפוא. לעומת זאת, יש מכס של 170% על יבוא עוף קפוא ושל 190% על יבוא בשר בקר טרי. מדוע צריך להגן מפני יבוא של בשר בקר טרי, אבל אין צורך להגן מפני יבוא של בשר בקר קפוא? מה טיב ההבדל בין בשר בקר לבשר עוף כאן? למדינת ישראל, וללוביסטים הפועלים מטעם בעלי העניין השונים בענף החקלאות, הפתרונים.

בכל מקרה, המכס על מוצרי מזון גבוה בהרבה, באופן מובהק, מהמכס על כל מוצר אחר המיובא לישראל. למעשה, תהליך החשיפה של המשק ליבוא מתחרה, שהחל ב-1988 בתקופתו של שר האוצר דאז משה ניסים, הפך את ישראל למדינה כמעט ללא מכסים. על יבוא מוצרי תעשייה חל מכס מקסימלי של 12%, על יבוא חומרי גלם חל מכס מקסימלי של 8%, וגם זה רק ממדינות שלישיות (כלומר לא מארה"ב ולא מהאיחוד האירופי). באופן כללי ההערכה היא כי המכס בישראל, באותם מוצרים שבהם הוא עדיין חל, מייקר את המחיר לצרכן בלא יותר מ-3%.

איפה הנתון הזה ואיפה מכס של 21 שקל לק"ג גבינה טרייה, 17 שקל לק"ג גבינה קשה (צהובה), 272% מכס על עגבניות, 170% מכס על מלפפונים, וכאמור - מכס של מאות אחוזים המוטל על מרבית מוצרי הבשר? ישראל לא נותנת לאף יבואן להכניס רגל בדלת כאשר מדובר בהגנה על חקלאיה.

מעוותים את התחרות

באופן פרדוקסלי, המדיניות הזאת מעוותת עד מאוד את התחרות ומונעת את הפחתת מחירי המזון בישראל, דווקא בענפים שאינם קוטג'. אין ספק כי מכס המגן מונע יבוא, ובהכרח מונע הפחתת מחירים בענף הבשר, הדגים (180 שקל מכס לק"ג של לוקוס - על אף שהים התיכון דל מאוד בדגה וכמעט שלא נותרו בו לוקוסים יותר), הגבינות הצהובות וגם במוצרי מזון קפואים מעובדים (גם סנפרוסט, למשל, נהנית מההגנה של הלובי החקלאי). לעומת זאת, בפירות ובירקות - וגם בגבינות הרכות - שיעורי המכס הם עצומים, אבל גם כמעט שאינם אפקטיוויים.

ההערכה היא כי בדרך כלל מחירי הפירות והירקות בישראל נמוכים מאלה שבחו"ל, לכן אין כלל טעם לייבא פירות וירקות טריים מחו"ל. מחירי הגבינות הרכות אמנם נמוכים יותר בחו"ל, אבל ללא קשר למכס - אין טעם של ממש לייבא אותם. השילוב של מוצרים רגישים המחייבים הטסה בקירור, יחד עם נפח גדול וערך מוסף (רווח על כל קופסה) נמוך, הופך את יבוא הגבינות הרכות - והקוטג' בתוכן - ללא כדאי. גם אם יופחת המכס, ספק רב אם ייובא קוטג' בכמויות משמעותיות לישראל.

לפי חישובי OECD, ב-2008-2010 נהנו חקלאי ישראל ממחירי מוצרים הגבוהים ב-11% מהממוצע העולמי. זאת, בעיקר בשל מדיניות מכסי המגן בענפים השונים. ספציפית בענף החלב, ב-2007 היה מחיר החלב לרפתן בישראל (המחיר הנקבע על ידי משרד החקלאות) נמוך ב-17% מהמקובל בעולם. לעומת זאת, ב-2008 היה מחיר החלב גבוה כבר ב-35% מהמקובל בעולם, והוא המשיך להיות גבוה מהממוצע העולמי גם ב-2009 ו-2010. כך היה גם במחיר הביצים - ענף נוסף שמשרד החקלאות דואג לקרטל.

בסך הכל, OECD מעניק ציון חיובי לישראל כי היא הפחיתה מאוד את ההטבות מהן נהנים החקלאים מאז 1995, וכי שיעור ההטבות שמקבלים חקלאיה הוא כיום מחצית מזה המקובל בשאר מדינות OECD (יש מי שחולקים על המסקנה הזאת של OECD, ומעריכים כי ישראל קיבלה "הנחה" בנתוניה לקראת קבלתה ל-OECD, וכי בפועל שיעור ההטבות שמקבלים החקלאים הישראלים דווקא גבוה מהממוצע העולמי. העובדות לאשורן יתגלו בדו"חות של OECD בשנים הבאות).

להבדיל מהעולם, עם זאת, ההטבות שמשלמת ישראל לחקלאיה הן הטבות מזיקות מאוד. בעולם עברו מזמן לסובסידיה ישירה לחקלאי (או לצרכן), שמסייעת לחקלאי מבלי לעוות את מחירי המוצרים. בישראל, לעומת זאת, מתעקשים להמשיך ולהגן על מחירי המוצרים החקלאיים באמצעות מכסות בחלב או מכסי מגן בשאר המוצרים - מדיניות שגם מייקרת את המזון בישראל, גם מונעת את חשיפתו לתחרות וגם מסבכת את ישראל עם הפרות של הסכמי הסחר שהיא חתומה עליהם.

לאור המדיניות הבעייתית הזאת, ההצעות של משרד החקלאות ומשרד התמ"ת לפתור את משבר הקוטג' באמצעות פיקוח מחירים או יבוא מתחרה הן לא יותר מלעג לרש. שני המשרדים זורים חול בעיני הציבור, כדי להסתיר ממנו את חלקם המרכזי בעיוות מחירי המזון בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#