אבי שמחון: תנובה תמיד ניצלה את כוחה המונופוליסטי - וכעת יותר מבעבר - מחירי מזון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבי שמחון: תנובה תמיד ניצלה את כוחה המונופוליסטי - וכעת יותר מבעבר

TheMarker פנה אל המעורבים בתחום בעיית המזון כדי לבדוק: מי אחראי להתייקרות מוצרי המזון

53תגובות

שר האוצר יובל שטייניץ ושר התמ"ת שלום שמחון הצהירו כי יבדקו לעומק את בעיית מחירי המזון ויגישו את המלצותיהם השבוע * TheMarker פנה אל כל המעורבים בתחום כדי לבדוק: מי אחראי להתייקרות מוצרי המזון - ואיך אפשר לפתור את הבעיה.

"שני גורמים אחראים לבעיית מחירי המזון. הסיבה הראשונה, ועליה אין לנו השפעה, היא המחירים העולים של מחירי המזון בעולם. הסיבה השנייה היא מקומית: מערכת המזון בישראל מאוד לא תחרותית, יש משווק גדול מאוד, תנובה, השולט על רוב מערך שיווק המזון. הוא ניצל תמיד את כוחו המונופוליסטי ועכשיו יותר מבעבר", אומר ד"ר אבי שמחון, יועץ כלכלי של שר האוצר, יובל שטייניץ.

תומר אפלבאום

"חובת הממשלה במדינה דמוקרטית, ליברלית שמאמינה בשוק חופשי, לפקח ולוודא כי במקומות שבהם יש כוח מונופוליסטי, כוח זה לא ינוצל לרעה. אני רוצה לתקן שגיאה נפוצה: פיקוח על המחירים זו לא שיטה בולשוויקית. פיקוח על המחירים קיים בכל העולם בנושא מחירי המזון, במקומות שבהם יש חשש לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. בארה"ב בהחלט יש מדינות שמפקחות על מחיר מוצרי החלב במקומות שבהן המדינות החליטו שיש ריכוזיות יתר. בישראל, היכן שניתן ליצור תחרות יש ליצור אותה. ייתכן שבתחומים מסוימים יש מונופולים טבעיים, שבהם למדינה לא תהיה ברירה אלא לפקח על המחירים, שכן זו חובת המדינה, לוודא שהמונפול לא מנצל כוחו מול הצרכן".

מוטי בסוק

במקום שבו לא תהיה תחרות - יהיה פיקוח

>> מי שהקשיב לדבריו של שר האוצר, יובל שטייניץ, בשבוע שעבר בקפדנות יכול להעריך כי שר האוצר חותר להגברת התחרתיות. שטייניץ צפוי להציג השבוע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הצעדים שיש לנקוט כדי שמחירי המזון בישראל יהיו שפויים, הוגנים ונכונים, קודם כל מנקודת מבטו של הצרכן.

אמיל סלמן

את המטרה הזאת ניתן להשיג בדרכים שונות, ראשית באמצעות יבוא תוצרת חקלאית ממדינות שכנות. המלצה נוספת של שטייניץ תהיה ככל הנראה הטלת פיקוח על המחירים של מוצרי חקלאות במקרים שבהם לא ניתן לפתור את בעיית המחירים באמצעות הגברת התחרותיות.

ואולם שטייניץ ניצב מול בעיה לא פשוטה: שר התמ"ת, שלום שמחון, ושרת החקלאות, אורית נוקד, הם נציגים מובהקים של הלובי החקלאי. כלומר, הם קודם מחויבים ללובי החקלאי ורק לאחר מכן לציבור בישראל. לפיכך, בשני הפתרונות האפשריים אמנם שמחון ונוקד ידברו גבוהה-גבוהה, אך בפועל הם ינסו להטיל וטו. הלובי החקלאי, תנובה וגורמים אינטרסנטיים נוספים, כצפוי, ילחמו נגד יבוא ונגד פיקוח.

השאלה היא מה תהיה עמדת נתניהו. בעבר הוכיח נתניהו כי הוא נוטה לתמוך בשריו, עד שמגיעים לשאלת יציבותה של הממשלה.

הפתרון: יבוא תוצרת חקלאית ופיקוח על המחירים

מוטי בסוק

לאן הולכים 4.2 שקלים ממחיר הקוטג'?

שר התמ"ת, שלום שמחון, הקים ועדה לבחינת כל שרשרת האספקה של משק החלב - משלב המחיר שבו נמכר החלב למחלבות ועד לשלב שבו פוגש הצרכן את המוצרים על המדפים. הוועדה אמורה לפעול בטווח בטווח הקצר, ולגרום להורדת מחירים באופן מיידי, ובטווח ארוך - לבחון תהליכים לקידום תחרות שתוזיל מחירים.

עופר וקנין

שמחון, ששימש לפני כן שר החקלאות, מכיר היטב את משק החלב ואינו זקוק לוועדה כדי לדעת היכן הכשלים. הוא כבר אמר שהפתרון הוא פתיחת התחום ליבוא והחזרה לפיקוח של מוצרים שהוצאו ממנו ומחיריהם השתוללו. ואולם שמחון ימתין למסקנות הוועדה.

שינוי מדיניות היבוא ייעשה בהדרגה. ההדרגתיות תוכל לבוא לידי ביטוי במספר המוצרים שהמכס והמכסות עליהם יירד או בפריסת שיעור ההפחתה הגדל על פני השנים. בנוסף, ייעשה מאמץ להשיג הטבות הדדיות בפתיחת שוקי היעד של ישראל ליצוא, כדי לפצות את המחלבות בפתיחת אפשרויות יצוא על חשבון אובדן נתח שוק במשק הישראלי.

בתמ"ת סבורים כי את האשמה בעליית המחירים יש להטיל על המחלבות ורשתות השיווק. "אם לייצר קוטג' עולה לתנובה 3.5 שקלים, לאן הולכים 4.2 שקלים שגורמים להאמרת מחירו ברשתות לכ-7.7 שקלים?" תוהים במשרד התמ"ת.

אורה קורן

"כל אחד בשרשרת צריך להקטין רווחיו בקוטג'"

אפלבאום תומר

>>  אריק שור, מנכ"ל תנובה: "קצב גידול האוכלוסייה בעולם לצד מגמת האורבניות משנים את דרישות וצורכי המחיה. בעשור הקרוב יהיה תהליך מואץ של הרחבת שטחי החקלאות בעולם במטרה לייצר מזון לאוכלוסיות החדשות. עד להיערכות גלובלית בנושא, יווצר פער בין הביקוש להיצע, פער שיוביל להמשך עלייה של מחירי מוצרי המזון.

"הפער הזה ייצור אתגרים לא פשוטים ויעלה את השאלה כיצד לאפשר לאזרחים להמשיך לקנות מוצרי מזון במחיר סביר. אין ספק שמדיניות שהתאימה לשנים עברו לא מתאימה כבר כעת, ובוודאי לא תתאים לעשר השנים הבאות.

"הממשלות צריכות להבין שמוצרי מזון אינם מותרות ויש לצמצם את המיסוי עליהם; עליהן לעודד חקלאות ותעשיות מקומיות למזון כדי למנוע תלות במקורות חיצוניים; החקלאים והתעשיינים צריכים לפתח מוצרים בסיסיים, שאינם דורשים משאבי גידול יקרים; ורשתות השיווק צריכות לדאוג לבידול ברווחים למוצרי הבסיס לעומת המוצרים היקרים יותר.

"אין ספק שהקוטג' נושא על גבו את תסכולי האזרחים מגל עליות המחירים האחרון, והגיע לרמות מחיר שהצרכן לא מוכן לשלם. עלינו להתגייס כולנו - חקלאים (רפתנים), מחלבות, רשתות שיווק והמדינה - כאשר כל אחד בשרשרת יקטין את רווחיו במוצר זה".

עדי דברת-מזריץ

"הלובי החקלאי לא יאפשר לפתוח את המשק ליבוא"

פרופ' עומר מואב

"רשימה גדולה מאוד של גורמים האחראים לבעיית מחירי המזון, החל בארגוני עובדים חזקים, השולטים על גורמי הייצור, המשך בנמלי אוויר וים לא יעילים ובמכסי מגן גבוהים על יבוא מזון, וכלה בחברות הקמעוניות, הנהנות מתחרות מוגבלת", אומר עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון ולשעבר היועץ הכלכלי של שר האוצר, יובל שטייניץ. לדבריו, "המשק ריכוזי מאוד. הוא נשלט על ידי מספר מצומצם של קבוצות ריכוז, ואין בו תחרות.

"בגדול, צריך להגדיל את התחרותיות ולפתוח את השוק ליבוא. זה לא פשוט, שכן מדובר במאבק בקבוצות חזקות במשק, אבל זה בהחלט אפשרי. הלובי החקלאי חזק והוא לא יאפשר בקלות הסרת ההגנות שמהן הוא נהנה ופתיחת המשק ליבוא חקלאי. אבל החקלאים הם קבוצת מיעוט במשק, והנפגעים כיום, הציבור, הם הרוב המוחלט".

מוטי בסוק

"חברות המזון העלו מחירים  מעבר לנדרש"

>> "אנחנו עדים לעליית מחירי חומרי הגלם בעולם, אך חברות המזון היו צריכות להיות אחראיות למרקם החברתי ובמקום זה הן העלו מחירים מעבר לנדרש", אומר זאב וורמברנד, מנכ"ל רבוע כחול.

קמחי מוטי

"יתרה מכך, משהחלה המחאה הציבורית הן בחרו לשתוק - מה שעורר זעם בקרב הצרכנים ותחושה של ניתוק. חשוב למצוא פתרון מהיר למצב. אין לי ספק שכל מה שקרה עד עכשיו יגרום לכל היצרנים לעצור את עליות המחירים ואני פונה אליהם שבהמשך גם יורידו את המחירים".

עדי דברת-מזריץ

"החלטה שאף יצרן לא יעלה מחירים בשנה הקרובה תביא לפשיטות רגל"

> "מחירי הסחורות בכל העולם עולים ואנחנו רואים שאנחנו לא יוצאי דופן ובכל העולם מחירי המזון עולים. אם סין והודו היו מפסיקות להתפתח ותושביהן היו מפסיקים להעלות את רמת החיים שלהם הכל היה בסדר. אבל כל עוד אנחנו קשורים לכל העולם ומושפעים כך יישאר", אומר דיוויד פרנקלין, בעלים ויו"ר סוגת.

"בכל הנוגע למוצרי חלב, תחום שבו אנחנו לא קשורים לעליות התשומות בעולם, הבעיה היא שיש הגנה על תוצרת חקלאית".

עדי דברת-מזריץ

"על היצרנים להפחית את מחיר המוצר הכי נמכר שלהם ב-15%"

קידר ניר

>> "מקור המשבר הוא שילוב של שלושה דברים: מגמות עולמיות שגרמו למחירי המזון לעלות; התחזקות השקל גרמה למוצרים בחו"ל להיראות זולים בעשרות אחוזים; וטעויות שעשו יצרנים בתקופה האחרונה בעדכוני מחיר", אומר ריצ'י האנטר, מננל העסקים של שופרסל.

"צריך ואפשר להפחית את מחירי הסל הבסיסי החיוני למשפחה בכ-30% בתוך עשרה ימים. אני קורא ליצרנים, לממשלה ולקמעונאים לקבוע סל מוצרים בסיסי שכל משפחה חייבת כדי להתקיים, ולהוזיל את מחירו. אני קורא ליצרנים להפחית את מחיר המוצר הכי נמכר בקטגוריה ב-15% ולהצהיר כי לא ישנו את מחירם בשנה הקרובה, לממשלה להפחית את המע"מ על אותו סל מוצרים בסיסי לאפס או להכניס את המוצרים האלה לפיקוח ולקמעונאים למכור את המוצרים האלה במחיר הכי קרוב למחיר העלות עבורם. כך, נוכל להפחית את הסל הבסיסי ב-30% בתוך עשרה ימים".

עדי דברת-מזריץ

"משבר הקוטג' מסמל הרבה יותר ממחאה על מחירי המזון"

>> "משבר הקוטג' וההתייחסות התקשורתית אליו מסמלים הרבה יותר ממחאה על מחירי המזון. הסערה הציבורית משקפת את יוקר המחיה הגובר אל מול אי שווין בחלוקת ההכנסות", אומר גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת אסם.

קמחי מוטי

"מתן פתרונות שיאפשרו לצרכן לרכוש סל מזון ברמת מחירים נמוכה יותר מחייב שחרור חסמים שמייקרים את עלויות חומרי הגלם, ובתוכם חסמים שנובעים ממכסים ויבוא. כמו כן, יש צורך במערכת שתפחית את עלויות הייצור, בהן ארנונה ומים לתעשייה, מתוך הבנה ויצירת מנגנון שיבטיח שהוזלת כל אחד מהמחסומים האלה תעזור ישירות לצרכן.

"כמו בעולם, גם בישראל אפשר להפחית או לבטל את המע"מ ולקזזו אל מול עודפי גביית המסים במשק הישראלי. במקביל, חייבים לשמור על חקלאות מתוכננת ותחרותיות שמעודדת הוזלת מחירים ושיפור איכות. כל זאת, תוך שמירה על היכולת של חברות להתייעל ותוך הכרה בזכותן להרוויח".

עדי דברת-מזריץ

"אם ייבאו באופן חופשי כמו שביבי אומר, יצטרכו לסגור חצי מהרפתות"

>> "הציבור נגרר אחרי הפופוליזם של הביבי, שיודע תמיד לקלוע למכנה הנמוך ביותר של הציבור שלא מבין מה קרה", אומר מאיר בראון, רפתן לשעבר ועובד משרד החקלאות לשעבר. לדבריו, "ענף החלב בנוי על ביקושים קשיחים ולכן הוא ענף מתוכנן. לכל רפתן יש מכסת ייצור שהוא לא יכול לחרוג ממנה, כי יצטרכו לשפוך את החלב העודף, משום שאי אפשר לאכסן חלב יותר מכמה ימים. התכנון והפיקוח על המחירים הכרחיים כדי שייצרו חלב לפי הביקושים, לא יותר ולא פחות.

"לחקלאים אין השפעה על התמורה שהם מקבלים מהמחלבות. היא נקבעת בוועדה מקצועית שמעדכנת אותם מדי שלושה חודשים, לפי השינויים בהוצאות הייצור. פעמים רבות בשנתיים האחרונות ירדה התמורה ליצרנים כי הוצאות הייצור והמחירים המפוקחים ירדו. את זה הצרכנים לא זוכרים. מייצור חלב לא מתעשרים. לא תמצא רפתן לא במגדלי אקירוב ולא בקיסריה. היה לחץ כבד של תנובה, היבואנים והאוצר להוציא מוצרי חלב מפיקוח, אז החלב ומוצריו התייקרו. תראה מה קרה עם הסולר.

"לייבא חלב ניגר, גבינות רכות וגם קוטג', שחיי המדף שלו הם שבועיים, אי אפשר לייבא. אפשר לייבא אבקות חלב לתעשיית המזון וגבינות קשות. כדי ליצור קילו גבינה קשה אתה זקוק ל-11 ליטר חלב. לפיכך, אתה יכול לפגוע קשות בייצור החלב מהמוצרים שאתה כן יכול לייבא. אם תייבא את המוצרים האלה באופן חופשי כמו שביבי אומר, תצטרך לסגור חצי מהרפתות בישראל.

"ונניח שהיבוא הזה ייפסק או שמחיריו יעלו בגלל מחסור עולמי בחלב - מי ימלא את צורכי הציבור בישראל במוצרי חלב? תקים ביום וחצי מחדש את חצי הרפתות בישראל שסגרת? צריך להטיל פיקוח על מוצרי החלב שמחיריהם עלו מעבר לכל פרופורציה בשל תאוות הבצע של בעלי המחלבות ובעלי רשתות השיווק".

הרפתן יוני קמחי טוען כי "למחיר הקוטג' אחראים שלושה גופים: הרפתנים במחיר החלב הגולמי, המחלבות במחיר עיבוד החלב למוצרי חלב ורשתות השיווק. "הרפתנים מקבלים 2.17 שקלים לליטר לפי נוסחה שמביאה בחשבון החזר הון, הוצאות ושכר ממוצע במשק. בסופרמרקט משלמים עבור חלב מפוקח 5 שקלים לליטר, ומה רוצים שר האוצר וראש הממשלה? להביא יבוא מתחרה, דבר שיחסל מחצית מהרפתות בישראל.

"לפני שמחליטים להביא יבוא מתחרה של מוצרי צריך לבדוק מי אשם במחירים הגבוהים. אני לא יודע מי גוזר את הקופון הגדול, אבל במקום לבדוק - זורקים בוץ על החקלאים כדי להיות פופולרים. תבדקו את הרפתנים, תבדקו את המחלבות תבדקו את הרשתות. לי ברור שלא הרפתנים הם האחראים".

עמירם כהן

"המדינה יכולה להוזיל את הארנונה ולעזור לנו לגייס אשראי"

>> "למחירי המזון הגבוהים בישראל שלל סיבות שנוצרו במשך השנים - מע"מ גבוה על מזון ביחס לעולם, ריכוזיות גבוהה אצל רשתות השיווק, לוגיסטיקה יקרה בכדי להעביר מוצר מהמפעל למדפים ועלויות ייצור גבוהות. התעוררות הבעיה כעת נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי חומרי הגלם בעולם, שלאור התחזיות יימשכו עקב גידול בצריכה העולמית ושינויי האקלים", אומר גלעד זילברברג, מנכ"ל ובעלי מאיר בייגל.

"הפתרון ברמה המיידית הוא הורדת מע"מ על מוצרי מזון והגברת התחרות. על הקמעונאים לחזור ולעודד את הספקים הקטנים והבינוניים. זאת, על ידי הגדלת שטחי המדף שלהם והגדלת התצוגות ברשתות השיווק. צריך לזכור שבסופו של יום התחרות הגדולה ביותר היא בין המותגים - בין הספקים הקטנים והבינוניים לתאגידים הגדולים. לכן, גם המדינה צריכה לעודד את התעשייה הקטנה והבינונית ולעזור לנו להוריד עלויות, כמו הארנונה המרקיעה שחקים, ולעזור לנו לגייס אשראי כדי שנוכל להוות חוד חזית של יזמות".

עדי דברת-מזריץ

"שוק המזון הפך לקרטל שמוכתב על ידי שופרסל"

>> "הרגולציה הכלכלית במשרד התמ"ת, שתפקידה היה למנוע את הפיכת ענף המזון לקרטל, אשמה במחדל הזה. כך גם רשות ההגבלים העסקיים, שאישרה לשופרסל לרכוש את שקם ולאחר כמה שנים את קלאבמרקט - מהלכים שהפכו את שוק המזון לקרטל שמוכתב על ידי שופרסל. השותפים בקרטל המזון הם רבוע כחול, מפעילת רשתות מגה - רשת המזון השנייה בגודלה בישראל", אומר אלי סתוי יו"ר פורום המכולות.

"הגוף שמיזג (רשות ההגבלים העסקיים) צריך כעת לפצל. כיום שופרסל חזקה מדי בשל רכישות שביצעה. גם תנובה, אסם ושטראוס חזקות כל כך כי מישהו נתן להן לקנות חברות בתחום שלהן. פתרון נוסף הוא למנף את האפשרות שיהיו יותר שחקנים בענף, כפי שקרה בענף התקשורת. הספקים הגדולים ורשתות המזון הגדולות מנהלים כיום את ענף המזון כשלהם. צריך לקחת את 5,000 המינימרקטים והמכולות, ולתת להם מחסן לוגיסטי שישווה את תנאי הסחר שלהם לרשתות הגדולות. לצערי, איגוד המזון לא משתף פעולה עם התוכנית הזאת כי הוא מפחד משופרסל".

עדי דברת-מזריץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#