רווח של מיליארד דולר ב-3 שנים - ובתנובה לא מבינים על מה המאבק - מחירי מזון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רווח של מיליארד דולר ב-3 שנים - ובתנובה לא מבינים על מה המאבק

תנובה מצויה במשבר עמוק, אולי עמוק יותר ממשבר הסיליקון

123תגובות

>> לרגע היה נדמה שכנס איגוד תעשיות המזון יהפוך לכנס של לובי יצרני המזון המסכנים כנגד הצרכנים שלא מבינים כלום. כך לפחות השתקפו הדברים מנאום הפתיחה של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שהעמיד במוקד ההתקפות שלו את הציבור "הפופוליסטי, שלא נותן לבלבל אותו עם עובדות". ברוש האשים במחירים הגבוהים את כולם - חברת חשמל, הממשלה, הארנונה, חומרי הגלם, הדולר, האוצר, התקשורת - רק לא את התעשיינים. ברוש חזר על המנטרה של כל מי שפועל בשוק לא תחרותי ואיים בפיטורים: "לייבא קוטג' זה לייבא אבטלה".

מזל שאחרי ברוש בא מנכ"ל אסם, גזי קפלן, שהודה שחלק מהאחריות למחירים הגבוהים מוטלת על יצרני המזון. קפלן דיבר בכאב על המקורות למחאת הקוטג' - "הפערים החברתיים ושחיקתו של מעמד הביניים". הוא הדגיש שיש לשמור על החקלאות, אך במקביל לספק מוצרים במחירים סבירים לצרכנים, ובכל מקרה יש להקשיב למה שהצרכנים אומרים.

כששלושת חברי הפאנל המוביל - מנכ"ל תנובה אריק שור, מנכ"ל שטראוס גדי לסין ומנכ"ל החברה המרכזית (בעלת טרה) איציק תמיר - עלו לבמה, התברר שיש שינוי באסטרטגיה התקשורתית שלהם, אך ברוש נשיאם לא עודכן. השלושה היו הרבה יותר רכים ומבינים למצוקות הציבור, ולא תקפו אף אחד. הם סירבו לדבר על מחירים מכיוון שטענו שמדובר בתיאום שמנוגד לחוק, אך היה די ברור שהם מתואמים מבחינה תדמיתית.

אפשר להניח שהופעתו של שור - הראשונה בציבור מאז תחילת המשבר - היתה לאחר שעות רבות של סיעור מוחות עם יועצי תדמית ויחצ"נים, ואכן היתה זו הופעה מצוינת. שור דיבר על טובתם של כל ה"סטייק הולדרים" של תנובה, שכוללים לא רק את בעלי המניות (איפקס) אלא גם את הלקוחות, העובדים (7,500) והספקים.

ובכל זאת, שור לא הצליח להסתיר את המשבר התדמיתי העמוק שבו מצויה תנובה, אולי עמוק יותר ממשבר הסיליקון בחלב ב-1995. המלכוד הוא לא פשוט שכן אם תנובה תוריד מחירים באופן משמעותי, יתברר עד כמה היא חלבה אותנו עד כה, ואם לחלופין היא לא תוריד מחירים יהיה ברור שהיא אינה קשובה ללקוחותיה. נראה כאילו שור ובעלת הבית שלו, זהבית כהן, חייבים שמישהו מלמעלה - בכנסת באוצר או במשרד ממשלתי אחר - יעשה משהו ויציל אותם מהמלכוד 22 הזה.

ולכן, אתמול בכנס וגם בוועדת הכלכלה בכנסת קראו הוא והמנהל שנשלח לכנסת לרגולטור להתערב, לבדוק את כל השרשרת ולהחליט: "אני קורא לרגולטור לבדוק את מחירי החלב הגולמי, את המחלבות, את הרשתות המסחריות, המע"מ ועוד ועוד. בתנובה נשתף פעולה, כי מה שמעניין אותנו זה הצרכן הסופי - לא הפוליטיקאים ולא התקשורת. אנחנו נשתף פעולה עם כל גורם שיוחלט עליו", אמר שור, כאילו הוא איזה פוליטיקאי או איש עסקים שנתפס בעברה פלילית. שור נתן להבין שיכול להיות שהמחירים הגבוהים באים ממקום אחר - כלומר מרשתות השיווק ומהחקלאים.

אלא שכל זה לא ממש מסתדר עם המספרים שמתבררים לאט-לאט מהדו"חות שאיפקס כל כך מנסה להסתיר. כך למשל, על דו"חות תנובה מ-2009 כתבה איפקס למשקיעים שלה: "בעוד שהמחיר שתנובה משלמת עבור החלב הגולמי ירד, תנובה יכלה לשמור על רמות המחירים". וזה עוד כלום לעומת המצגת שנחשפה באחרונה ב-TheMarker, שלפיה בתוך שלוש שנים הרוויחה איפקס יותר ממיליארד דולר על ההשקעה בתנובה (כולל דיווידנדים שנמשכו ושווי המניות שהיא מחזיקה).

בימים האחרונים מדברים רבות על הסרת הפיקוח על הקוטג' כסיבה להעלאת המחיר, אבל מתברר שבשנתיים הראשונות להסרת הפיקוח, בין 2006 ל-2008, המחיר כלל לא עלה. אלה היו שנתיים שבהן שלטו הקיבוצים והמושבים בתנובה ואף שמחיר חומרי הגלם עלה ב-30%, מחיר הקוטג' עלה רק ב-12%. כלומר, תנובה ספגה חלק מעליית מחירי חומרי הגלם. והנה מאז עברה השליטה לאיפקס (בינואר 2008) ועד היום, עלה מחיר הקוטג' בכמעט 40% בעוד שמחיר חומרי הגלם עלה בתקופה זו ב-2% בלבד. מתחילת 2009 עלו מחירי הקוטג' ב-15% בעוד שמחיר חומרי הגלם עלה בפחות מ-5%. במלים אחרות: הסרת הפיקוח איפשרה לתנובה להעלות מחירים, אבל היא התחילה לעשות זאת רק שמאז איפקס השתלטה עליה.

>> וזאת אכן האסטרטגיה של איפקס: לרכוש חברת ענק או מונופול בשוק (בזק, תנובה, פסגות), לא לחשוף דו"חות איפה שניתן (בזק היתה כבר חברה ציבורית) ולהעלות מחירים. גם בפסגות, ההשקעה האחרונה של איפקס בישראל, החלו באסטרטגיה של העלאת מחירים בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות מיד לאחר ההשתלטות.

אז מה הפתרון? זה כמובן לא פשוט. ייתכן שהחזרת הפיקוח על המוצרים הוא פתרון לטווח הקצר, אך ברור שיש לטפל גם בפתרון לטווח הארוך. חלק מזה אפשר להשיג באמצעות רשות ההגבלים העסקיים, שצריכה גם לקבל כלים חדשים להתמודדות עם שוק החלב הריכוזי. ברור גם שיש להגיע לאיום תחרותי אמיתי על תנובה, ואף לאיום לפרק חלקים ממנה. בעבר הכריחו את הבנקים הגדולים למכור בנקים קטנים כדי ליצור שוק תחרותי יותר, וכך מכר בנק הפועלים את אוצר החייל ובנק לאומי מכר את איגוד.

כמובן שלא יזיק לחייב את תנובה ואת פסגות ועוד חברות גדולות ומשמעותיות במשק לפרסם דו"חות כספיים, ממש כמו שחברות ביטוח ובנקים שאינם ציבוריים מחוייבים לפרסם דו"חות. אם הרווחיות של תנובה היתה נמדדת בכל רבעון, אין ספק שהיא לא היתה יכולה להעלות מחירים כל כך בקלות.

מה שברור הוא שבכל יום מתברר יותר ויותר כמה היה חשוב להקים את הוועדה להגברת התחרותיות במשק וכמה לא מדובר ב"פופוליזם הריכוזיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#