הבוננזה של רשתות השיווק: מחלקת הירקות והפירות - מחירי מזון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
"זה פשע להרוויח?"

הבוננזה של רשתות השיווק: מחלקת הירקות והפירות

בדיקת TheMarker מניתוח הדו"חות הכספיים של רשתות המזון עולה כי הרווחיות מהפירות והירקות גדלה לאורך השנים ומגיעה ליותר מ–30% ■ בכיר ברשת מזון: "הרווחיות אולי גבוהה, אבל היא לא מגיעה למאות ואלפי אחוזים כפי שהחקלאים מציגים זאת"

12תגובות

שופרסל, רשת המזון הגדולה בישראל, דיווחה בדו"חותיה הכספיים ל–2013 כי הרווחיות הגולמית שלה ממחלקת הירקות והפירות היתה 31%. זהו גידול ניכר מרווחיות גולמית של 26% ב–2012 ושל 24% ב–2011. כמו כן, במחלקות אחרות שיעור הרווח הגולמי היה נמוך הרבה. כך, שיעור הרווח הגולמי על משקאות ובשר ומוצרים קפואים היה 22%, על מוצרי חלב - 24% ועל מזון יבש - 25%. שיעור הרווח הגולמי הכללי של שופרסל ב–2013 היה 25.7%.

בשופרסל הבינו כי הדיווח על הגידול ברווחיות על פירות וירקות יעלה סימני שאלה, והסבירו בדו"חות בכוכבית כי חלק מהגידול נובע מתהליכי התייעלות ושיפור במחלקה. ואולם, לדברי בכיר ברשת מתחרה, "גם אם חלק מהשיפור ברווחיות הושג על ידי התייעלות, סביר מאוד שחלק ממנו הגיע מעליית מחירי הפירות והירקות בשופרסל". ברשת שופרסל סירבו להתייחס לנתונים.

שופרסל אינה היחידה. המרוויחה הגדולה ממכירת פירות וירקות מבין הרשתות הנסחרות בבורסה היא רשת ויקטורי, שבשליטת אייל רביד. שיעור הרוווח הגולמי בויקטורי ב–2013 היה 35.2% - לעומת כ–32% בשנה ושנתיים קודם לכן.

תומר אפלבאום

גם במקרה של ויקטורי מחלקת הפירות והירקות היא הרווחית ביותר ברשת, לעומת רווחיות גולמית של כ–21% במחלקות הבשר, הקפואים ומוצרי החלב, ורווחיות גולמית כללית ברשת של 22.8%.

"זה פשע להרוויח כסף? זה פשע שזו המחלקה הכי רווחית שלי?", אמר רביד בשיחה עם TheMarker. "ויקטורי היא הרשת הכי זולה במחירי הפירות והירקות, ואם אני הכי זול ועדיין מרוויח טוב אז כנראה אני יודע לקנות ויודע למכור". רביד ציין כי הרווחיות גבוהה יותר במחלקה זו כי הוא לוקח על עצמו את הסיכון שחלק מהמוצרים יהיו פגומים: "כשהעגבנייה לא נמכרת ונרקבת, מי משלם לי על זה? כשקנית אבטיח והוא לא יצא מתוק והייתי צריך לזרוק את כל המשאית, אף אחד לא שילם לי על זה".

רביד התייחס לדברים של החקלאים ממחאת הפלפלים, הטוענים כי הם מוכרים את הסחורה שלהם בחצי שקל לק"ג, והרשתות מוכרות אותם לצרכנים במחיר של עשרה שקלים לק"ג. "כל הסחורות שמחיריהן ירדו בשבועיים האחרונים, כמו פלפלים ואפרסקים, הן סחורות שנפגמו מנזקי מזג האוויר. זה לא באמת זול, כי זבל בזול עדיין שווה לזבל. הפלפלים שהחקלאים מוכרים במחיר של חצי שקל לק"ג לא שווים גם עשר אגורות כי הם הרוסים ממזיקים. את הסחורה הראויה הם מוכרים ב–4–4.5 שקלים לק"ג פלפלים, ממש לא בחצי שקל כמו שהם אומרים. הם מאכילים את הציבור במידע לא אמין".

בכל הנוגע לרשת רמי לוי שיווק השקמה, לא ניתן לדעת מה הרווחיות המדויקת ממחלקת הירקות והפירות מכיוון שהרשת מדווחת לבורסה את הרווחיות הכוללת שלה מהמחלקות העיקריות, כמו מכולת ומוצרי חלב, ולפי דו"חותיה ל–2013 הרווחיות הגולמית במחלקות אלה היה 19%–25%. בכל מקרה, זהו שיעור רווחיות נמוך בהרבה משהציגו שופרסל וויקטורי.

מגה קמעונאות אינה מדווחת לפי כללי הדיווח של הבורסה בישראל, כך שדו"חותיה אנם כוללים פירוט רווחיות לפי מחלקות.

"החקלאים העדיפו 
לא לקטוף דובדבנים"

"מה שקורה זה שבמקומות שיש תחרות הרשתות הורידו מחירים והן משתמשות במחירי הירקות והפירות הפופולריים כמוצרי לוס לידר (מוצרים שהרשתות מוכרות במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות, עד"מ). אולם במקומות שהתחרות נמוכה יותר ברשתות מוכרים ירקות ופירות ביוקר", אומר בכיר באחת מרשתות המזון הגדולות.

לדבריו, גם החקלאים אינם חפים מפשע. "הרווחיות של חלק מהרשתות על פירות וירקות היא אולי גבוהה והן יכלו להוריד מחירים, אבל היא גם לא מגיעה למאות ואלפי אחוזים כפי שהחקלאים מציגים את זה".

הבכיר טוען כי גם החקלאים מנצלים את הצרכנים וגובים פעמים רבות מחירים גבוהים: "ברגע שהביקוש גבוה יותר מההיצע, החקלאי מנצל זאת ומעלה את המחירים. אנחנו רואים את זה בעיקר לפני חגים, כשמחירי הירקות מרקיעים שחקים. לפעמים החקלאים מעדיפים אפילו לא לקטוף את הסחורה כדי שיהיה פחות היצע ולהעלות מחירים. ככה הם חוסכים את עלות כוח האדם. לפני שנתיים כשהיו הרבה דודבדבנים החקלאים העדיפו לא לקטוף כדי שלא יהיה יותר היצע מביקוש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#