חכו אחרי הבחירות |

המלצות ועדת המזון קוצצו; יצרנים קטנים: "שערורייה שנשלם עליה במשך דורות"

חלק מהמלצות ועדת קדמי, שיעלו היום לדיון בממשלה, נשרו בדרך - בהן המלצות לתמיכה ביצרנים קטנים ובינוניים, המלצה לפיקוח על מחירי מוצרים שהרווחיות עליהם מופרזת, ועידוד כניסת שחקנים חדשים לשוק ■ המלצות אחרות, כמו עידוד השימוש במותגים הפרטיים של הרשתות, יועברו לבדיקה מחודשת ■ בשוק המזון זועמים: "זה פופוליזם לפני בחירות. הממשלה זורה חול בעיני הציבור"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

>> כשנה ורבע לאחר הקמת ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בשוק המזון, הממשלה תדון היום רק בחלק מהמלצותיה. ההמלצות שיעלו לדיון הן אלה העוסקות בעיקר בצמצום רגולציה שחסמה יבוא ובהגברת פעילות ההגבלים העסקיים מול רשתות וספקים גדולים. המלצות אחרות הושמטו כליל או הועברו לטיפול של צוותי עבודה ממשלתיים חדשים, שרבים מהנציגים בהם ישבו גם בוועדת המזון.

המרוויחים הגדולים מהשינויים הם הרשתות והספקים הגדולים; המפסידים הם היצרנים הקטנים והבינוניים והציבור. עם זאת, ההמלצות שיובאו לאישור בממשלה היום צפויות לשפר את מצב התחרות בענף המזון. רוב ההמלצות יצטרכו לעבור שינויי חקיקה לפני שייכנסו לתוקף.

ועדת המזון פירסמה את המלצותיה ביולי 2012, וכבר אז היה ברור שחלק מההמלצות הן רק אמירות כלליות חסרות שיניים. בהמלצות שהובאו לאישור הממשלה נעשה מאמץ להפוך חלק מהאמירות הכלליות לאפקטיביות. ואולם, לחצים מנוגדים של בעלי אינטרסים גרמו לכך שחלק מההמלצות נשרו בדרך, והמלצות אחרות יועברו לדיון מחודש בצוותים חדשים שיוקמו לצורך זה.

בהצעת ההחלטה שתעלה היום לדיון בממשלה נכתב כי "יוקר המחיה דוחק ופוגע במשק ובאזרחים. ההחלטה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה בתחום מוצרי המזון והצריכה ולשפר את רווחת הצרכן על ידי הגברת התחרות בתחום". משום שההצעה מובאת לממשלה לאחר שהתקבלה הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת, נכתב בה כי "פסיקת בית המשפט העליון והנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות איפוק בקבלת החלטות על ידי ממשלה זמנית בתקופת בחירות. עם זאת, ההצעה נגזרת מהחלטות ממשלה ותהליכים שהבשילו לפני ההודעה על הקדמת הבחירות".

צילום: ניר כפרי

בהצעה שתעלה לדיון מפורטות לראשונה הגדרות ליצרנים ורשתות גדולים. יצרן גדול מוגדר כמי שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 200 מיליון שקל. קמעונאי גדול הוא מי שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 250 מיליון שקל ומחזיק לפחות שלוש חנויות. השינוי הבולט לעומת ההמלצות המקוריות נוגע לעסקים קטנים ובינוניים. מההצעה הנוכחית הושמטו המלצות בדבר חובת הקצאת שטח מדף ליצרנים קטנים ברשתות שיווק גדולות, וכן המלצות בנוגע להעדפת יצרנים קטנים בחלוקת מכסות יבוא, מתן הקלות לעסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים ובאשראי ועידוד יצוא.

ההמלצה להתיר ליצרנים קטנים ובינוניים לייצר מותג פרטי עברה לדיון מחודש בצוות חדש, שיגיש המלצות תוך 90 יום. הצוות ידון, בין השאר, בהגדלת החשיפה של הציבור לעסקים קטנים ולמוצרי מותג פרטי, ויבחן את האפשרות לחייב רשתות לייצר מותג פרטי רק באמצעות עסקים קטנים ובינונים. כלומר, ההמלצה לעודד מותגים פרטיים של רשתות שיווק על ידי המדינה נותרה, אף שאין בה קריטריונים שיבטיחו את איכות המוצר ומחירו. מי שייפגע הם בעיקר היצרנים הגדולים - שהמותג הפרטי של הרשתות יתחרה בהם.

מההמלצות הנוכחיות הושמטה שורת המלצות נוספות, שחלקן עבר לבחינה מחדש בצוותים חדשים. בין השאר, הושמטה ההמלצה לעודד כניסת שחקנים המבדלים עצמם באמצעות מחיר נמוך לצרכן (רשתות זולות). כן הושמטה ההמלצה לאסור סחר במכסות יבוא. ההמלצה לעודד כניסת קמעונאים קיימים מתחומים אחרים לענף המזון, כולל קמעונאים מקוונים, הועברה לבדיקה בצוות חדש. עוד הושמטה המלצה להכניס לפיקוח למשך שנתיים מחירי מוצרים נבחרים בשווקים ריכוזיים ומחירי מוצרים שהרווחיות בהם תתברר כמופרזת.

הממשלה לא התבקשה לאשר גם את המלצות ועדת המזון בדבר עידוד שוקי מזון מקומיים במכירה ישירה מהחקלאי לצרכן, כולל זירוז הקמת שוק סיטוני בפיקוח ממשלתי. כל נושא התחרות בתחום הירקות והפירות הועבר לצוות נוסף לבחינה מחודשת.

קריטריונים לתחרות גיאוגרפית

מנגד, רשות ההגבלים העסקיים הביאה המלצות מפורטות להגברת התחרות בענף המזון. הממשלה תאשר את המלצת ועדת המזון להפוך לחוק את הצו המוסכם בין ספקים ורשתות גדולים - הקובע את האיסורים ביחסי ספקים ורשתות גדולות - ולהרחיבו מעשרה ספקים ושתי רשתות לכלל הספקים והרשתות הגדולים.

הממונה על ההגבלים פירט גם את הקריטריונים לתחרות גיאוגרפית, באופן שכל רשת תוכל לדעת מראש אם היא יכולה לפתוח סניף נוסף במרחב מוגדר. ההמלצות מקנות לממונה סמכות להורות לרשת למכור סניפים כדי להגביר את התחרות, אך מקורבים לניסוח ההמלצות העריכו כי בשלב זה, אף רשת לא תידרש למכור סניפים.

מונחים חדשים שייכנסו ללקסיקון ענף המזון הם קבוצת תחרות ואזור ביקוש. אזור ביקוש הוא המרחב המיוחס לכל חנות של קמעונאי גדול, שבו תוגבל יכולתו להתרחב באמצעות סניפים חדשים. הממשלה תאשר לממונה להגדיר את המרחבים, ולצורך זה הוא יוכל להתבסס על אומדן זמן נסיעה של צרכנים מהחנות הנבחנת או מרחקי נסיעה, גודל החנות ומיקומה.

הממונה יגדיר לכל קמעונאי גדול גם קבוצת תחרות, המבוססת על חנויות של קמעונאים גדולים אחרים, שיש חפיפה בין אזור הביקוש שלהן לבין אזור הביקוש של חנות הקמעונאי האמור. קמעונאי גדול המחזיק ביותר מ-30% מהמכירות בקבוצת התחרות של החנות שלו יצטרך אישור ממונה כדי לפתוח חנות נוספת באזור הביקוש הרלוונטי. קמעונאי המחזיק ב-50% מהמכירות בקבוצת התחרות שלו לא יוכל לפתוח חנות נוספת. בית הדין יוכל לדרוש מקמעונאי שמחזיק ב-50% מהפדיון עם שלוש חנויות באזור הביקוש למכור חנות אחת או לצמצם אחזקות בה. הנחיות המכירה יהיו בתוקף ל-5 שנים.

בחוק ההסדרים ייאסרו חוזים שבהם קמעונאי המחזיק 30% מהפדיון בקבוצת תחרות מגביל מתחרה מלרכוש נדל"ן להקמת חנות מתחרה באזור הביקוש. הממונה יעדכן את הקמעונאים הרלוונטיים אחת לשנה. הפרת הכללים תגרור סיכון לעיצומים כספיים ואחריות פלילית.

המלצות ועדת המזון - מה נשאר, מה הורחב ומה הושמט

בהמלצות החדשות הושם דגש מיוחד על הפרסום המקוון שבו יחוייבו קמעונאים, כדי לאפשר לצרכן לעקוב אחר שינויי מחירים בכל הסניפים הפיסיים שמעניינים אותו. רשתות יחויבו לפרסם את כל המלאי הקיים באינטרנט ולעדכן מחירים באתר בזמן אמת. התמ"ת יתחייב להשלים את פערי המידע בהשוואה בינלאומית לגבי מוצרים מיובאים.

הממשלה תאשר גם מתן סמכות לממונה על ההגבלים לאכוף את חוק ההגבלים על משווקים סיטוניים של פירות וירקות. הכוונה כאן היא, ככל הנראה, לגופים כמו תנובה. כן ייאסר על קמעונאי גדול להתקשר בחוזה נדל"ן שמגביל מתחרה מרכישת או השכרת נדל"ן בסביבתו. בנוסף, יוקם צוות לבחינת פערי תיווך בתוצרת חקלאית, ותיבחן הטלת חובה לפרסם מחירים סיטוניים בחנויות.

רפורמה חשובה תיכנס לתוקף בנהלי הפיקוח על היבוא של משרד הבריאות. ההמלצות שיאושרו מפרטות את ההקלות שמשרד הבריאות התחייב לגביהן, בהן מתן אישור יבוא ממפעל במקום לכל אחד ממוצריו, ויבוא על בסיס הצהרת יבואן לעמידת המוצר בתקן. כמו כן, יוקם צוות לבחינת יבוא מקביל.

"פשוט בושה וחרפה"

יצרני מזון קטנים ובינוניים זועמים בעקבות סעיפי המלצות ועדת המזון שלא יגיעו לאישור הממשלה היום, ובראשם ביטול ההעדפה המתקנת ליצרנים קטנים, שתחייב לתת להם שטחי מדף גדולים יותר ברשתות השיווק. במקום זאת הוחלט כי יוקם צוות שיבחן את קידום חשיפת היצרנים הקטנים לצד המותגים הפרטיים של הרשתות, ויגיש את מסקנותיו בתוך 90 יום.

"זאת פשוט בושה וחרפה. במקום לחזק את התחרות על ידי קידום המפעלים הקטנים והבינוניים אל מול התאגידים והמותגים החזקים, בחרו הוועדה והממשלה להוריד ולדחות את הסעיפים המשמעותיים ביותר", אמר גלעד זילברברג, יו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים והבעלים של מאיר בייגל.

גם ההחלטה לקדם רפורמה ביבוא מזון מעוררת את זעמם של היצרנים הקטנים. לדברי זילברברג, "זה עוד פופוליזם של המדינה שיפגע בתעשייה, שגם כך נאלצת להתמודד עם מדיניות של סגירת שערים מצד מדינות זרות. אני מזמין את ראש הממשלה ושר האוצר, שמקדמים את היבוא, לשמוע מהמפעלים הקטנים על התמודדות מול מפעלים באירופה ובארה"ב, שמודיעים להם שהם מפסיקים את העבודה אתם כי הם מעדיפים לעבוד עם תוצרת מקומית".

זילברברג טען כי דו"ח ועדת המזון הוא "שערוריה שנשלם עליה שמך דורות, בזכות חוסר מקצועיות ופופוליזם לפני בחירות. הממשלה הזאת מוכיחה שוב שבמקום להוביל את התעשייה ואת היצוא ולהגדיל את הצמיחה תוך שמירה על מקומות העבודה, היא זורה חול בעיני הציבור, שכרגיל ישלם את המחיר ויאבד מקומות עבודה רבים".

ברשתות המזון דווקא שמחו על כך שהסעיף הנותן עדיפות בשטחי מדף ליצרנים קטנים לא יגיע לפתחה של הממשלה. לדברי בכיר ברשת שיווק גדולה, "צריך לתת עדיפות ליצרנים קטנים ובינוניים, אבל הפתרון שהוצע - לתת להם שטח מדף גדול יותר - הוא בעייתי. הצרכנים היו ממשיכים להעדיף את המותגים המוכרים של היצרנים הגדולים, ואלה פשוט היו אוזלים מהמדפים בקצב מהיר יותר, מה שהיה מקשה על סדרני המדפים. במקום, צריך לתת ליצרנים הקטנים תקציבי פרסום וזמן פרסום".

"האינטרס שלנו הוא לתת ליצרנים הקטנים יותר שטחי מדף, כי אז אפשר לתת לצרכן תחושה של מחירים נמוכים ויש יותר כוח מיקוח מול היצרנים הגדולים. את חיתולי בייביסיטר, למשל, אני מוכר במחיר נמוך יותר לצרכן מחיתולי האגיס או פמפרס, ובכל זאת אני מרוויח עליהם יותר פר מוצר. האגיס ופמפרס הם מוצרים שנמכרים באפס רווחיות או בהפסד, ואין לי יכולת מיקוח לגביהם מול היצרנים. כשניכנס סופית לעולם הסדרנות העצמית - זה יקרה בכל מקרה", טוען בכיר ברשת שיווק גדולה אחרת.

ברשתות התרעמו על הסעיף שמחייב את הרשתות לפרסם באמצעים אלקטרוניים את המחירים בסניפים. "זה חיוב הזוי. התהליך ייקח יותר מחודשיים, ולא ברור איך יקלטו את הנתונים, כי לכל רשת יש מק"טים (מספרים קטלוגיים) שונים לירקות ופירות ומוצרים שונים במותג הפרטי. בכל מקרה, השליטה על הנתונים תהיה חייבת להיות של משרד התמ"ת, והם יהיו חייבים גם לקחת אחריות על הנתונים במידה ויהיו טעויות", אמר הבכיר ברשת שיווק.

לדברי הבכיר השני, "זה יפגע בעיקר ברשתות קטנות ובמכולות, שכוח הקניה שלהן קטן יותר, ולכן הן משלמות יותר לספקים ולא יכולות להציע את המחירים של הרשתות הגדולות. קונה יגיע למכולת השכונתית, יסתכל באינטרנט, ייראה את הפער ויחשוב שהמכולת שודדת אותו".

הבכיר אמר כי נכון היה לא להביא לאישור הממשלה את הסעיף שתומך במותג הפרטי של הרשתות. לדבריו, "ברגע שנותנים עדיפות למותג הפרטי, זה מוציא יצרנים קטנים מהמדף. הרשתות הגדולות שמות על המדף את המותג המוביל, עוד מותג גדול ומותג פרטי של הרשת, שפעמים רבות מיובא מחו"ל". גם היצרנים הקטנים שמחו על ביטול התמיכה במותג הפרטי של הרשתות. "זה היה סעיף קלוקל. לא הגיוני שהמדינה תממן קמפיין לשופרסל ומגה על חשבון משלם המסים", אמר זילברברג.

לדברי הבכיר, נכון היה גם לא להביא לאישור הממשלה את הסעיף שמחייב את היצרנים הגדולים לספק את נתוני הרווחיות של מוצרים מסוימים, כיוון שרוב חברות המזון הן חברות ציבוריות, ומשכך מדווחות על רווח גולמי ממוצע.

לדברי איציק אלרוב, מייסד תנועת "הצרכנים", "המלצות הוועדה שיובאו לפני הממשלה מתמקדות בשינויים קוסמטיים בלבד. במקום לעצור את הכניעה לברוני המזון, אנו מקבלים סטירת לחי ואי הכרה במצוקת מעמד הביניים והחלשים". לדבריו, צו השעה הוא רפורמה אמיתית בג'ונגל של שוק המזון בכל הקשור לעידוד תחרות אמיתית, הסרת חסמים, פירוק מונופולים והרחקת קבוצות ואינטרסנטים ממוקדי הכוח במשרדי הממשלה. "בבחירות הקרובות אזרחי ישראל יפעלו במרץ כדי לקדם אנשים ומפלגות שיחרתו על דגלם טיפול אמיתי ויסודי בבעיית יוקר המחיה", אמר אלרוב.

איל עופר ובני גרוברמן מתנועת "ישראל יקרה לנו" אמרו כי "לאחר שנה וחצי של עבודת הוועדה, ההמלצות העיקריות של הדו"ח, שנועדו לפירוק הריכוזיות הענפית במקטע ייצור המזון, אינן מובאות כלל להחלטת הממשלה. בעוד שיצרני ויבואני המזון הגדולים במדינה ממשיכים לנצל את כוחם המונופוליסטי להכרזה סדרתית של העלאות מחירים בלתי מוצדקות הניחתות על אזרחי ישראל, ובעוד שמשרד התמ"ת והממונה על ההגבלים העסקים עומדים מנגד ואינם מתערבים - מביא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הצעת החלטה מדוללת מכל תוכן משמעותי. הקצאת שטחי מדף ברשתות השיווק ליצרנים קטנים היא היא ה'כחלוניזציה' הנדרשת בשוק המזון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker