החלב בישראל יקר ב-34% מבעולם - מחירי מזון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלב בישראל יקר ב-34% מבעולם

שנה חלפה מאז מחאת הקוטג' והמדינה עשתה הכל - מלבד הוזלת מוצרי החלב

55תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

מדינת ישראל הכינה לאזרחיה מתנה לקראת השנה החדשה. ערב חג הסוכות, התבשרו מיליוני האזרחים, שרק לפני שנה יצאו במאות אלפים לרחובות כדי למחות על מחיר הקוטג' ועל יוקר המחיה, כי מחיר החלב עומד להתייקר. מחיר המטרה של החלב הגולמי, המחיר המשולם לרפתות, עודכן ערב החג על ידי משרדי החקלאות והאוצר ב-9.5%. המחלבות הגדולות, בהן תנובה הזכורה לטוב ממחאת הקוטג', הודיעו שלא תהיה להן ברירה אלא לייקר את מוצריהן ב-5%.

המתנה המרירה לשנה החדשה היא כנראה דרך סמלית במיוחד לחגיגת שנה למחאת יוקר המחיה. זאת מאחר שאת השנה שחלפה מאז מחאת הקוטג' העבירה המדינה בלעשות הכל, אבל ממש הכל, חוץ מלשרת את האינטרס הצרכני של הורדת מחירי מוצרי החלב, שבגללו פרצה המחאה מלכתחילה.

אילן אסייג

תנוח דעתכם, זאת אינה קביעה שלנו. מי שקובע את הדברים הוא לא פחות מאשר ארגון התיאום הכלכלי של המדינות המפותחות, OECD. בדו"ח שלו על התמיכות החקלאיות בישראל ב-2011, שיצא לפני שבועות ספורים, מתייחס OECD ישירות ל-"Cottage cheese protest". "עד כה", כותב הארגון, "לא היה כל שינוי מדיניות משמעותי בחקלאות, בתגובה למחאה החברתית, פרט לכמה שינויים מינוריים במכסי מגן... ב-2011, על אף מחאה חברתית שכוונה נגד מחירי מוצרי החלב, מחיר החלב המובטח בישראל התייקר ב-11% ונשאר גבוה משמעותית מהמחיר המקובל בעולם".

הציטוט הזה של OECD כנראה אינו מדויק לחלוטין. מי שיתבונן בטבלאות המדויקות של הארגון יגלה כי לפי הנתונים שלו (שנסמכים על נתונים שהוא מקבל ממשרד החקלאות הישראלי), מחיר המטרה של החלב התייקר ב-2011 ב-13%. זוהי התייקרות כפולה מהתייקרות החלב בשאר המדינות המפותחות - 7% בלבד. כתוצאה מהתייקרות זו, מחיר המטרה של החלב בישראל ב-2011 גבוה ב-34% ממחיר החלב המקובל בעולם.

כן, מחיר החלב אצלנו גבוה בשליש מזה שמשלמים אזרחי המדינות המפותחות האחרים, שכידוע מרביתן עשירות בהרבה מישראל.

המחיר הגבוה בשליש, יש לציין, אינו כולל את ההתייקרות הנוספת בשיעור של 9.5% שנערכה עתה, ושככל הנראה תגדיל את הפער בין מחיר החלב בישראל למחיר החלב העולמי לשיא חדש, מאחר שמחיר החלב בעולם נמצא השנה כנראה במגמת ירידה.

משרד החקלאות אמנם מגיב על הדברים וטוען כי מדובר בהשוואה מטעה, מאחר שבעולם הבקר נזון ממרעה, בעוד שבישראל הפרות ברפת נזונות ממזון המוגש להן - והוא יקר בהרבה. משמע, ייצור החלב בישראל הוא באופן בסיסי יקר יותר מבעולם. זה נכון, אבל צריך להזכיר כי ההזנה היקרה של הפרות בישראל גם הופכת אותן לשיאניות עולמיות בתנובת החלב - נתון שאמור היה לפצות ולו חלקית על התזונה היקרה שלהן. בוודאי שאין בכך כדי להסביר פער של 34% במחיר, ומגמה של התייקרות החלב בשעה שבשאר העולם הוא מוזל.

משרד החקלאות אוהב לנפנף בנתון של ה-OECD לגבי סך התמיכות לחקלאים בישראל - 13% מהתוצר החקלאי לעומת ממוצע של 19% ב-OECD. להבדיל ממרבית המדינות המפותחות, בישראל החקלאים ממעטים לקבל תמיכות ישירות מהתקציב (פרט לתמיכות הניתנות דרך מחירי הקרקע, המים והעובדים הזרים, ואלה קשות מאוד לכימות), ולכן היקף התמיכות בחקלאים הוא קטן יחסית.

משרד החקלאות, עם זאת, מצניע נתון נוסף שמפרסם OECD לגבי טיב התמיכות. מתברר שבעוד שהעולם תומך בחקלאים ישירות מתקציב המדינה, בישראל עיקר התמיכה נעשית דרך עיוות מנגנוני השוק: במקום שהתקציב ישלם, הצרכן משלם. כתוצאה מכך, תמיכות המעוותות את המחיר לצרכן מהוות 89% מהתמיכות לחקלאים בישראל, לעומת 50% בשאר המדינות המפותחות.

העיוות הכבד ביותר מצוי בחלב. OECD מחשב את הנטל של התמיכות בחקלאות על הצרכן. במקרה של מחיר החלב, הנטל המוטל על הצרכן הישראלי נובע משני מקורות - מכסי מגן, המונעים תחרות חופשית במוצרי החלב, וחוק משק החלב, המקרטל בפועל את כל הרפתות בישראל. שני אלה יחד מסתכמים, לפי OECD, לנטל נוסף המוטל על הצרכן הישראלי בסכום של 675 שקל בשנה - גידול של 40% בנטל על הצרכן לעומת 2010.

כן, העם מחה, ובעקבות המחאה שלו נטל המחיר המוטל עליו עלה ב-40%. הנתון הזה ממחיש כנראה בצורה המדויקת ביותר היכן עובר סדר העדיפויות של משרד החקלאות, או "משרד החקלאים" כפי שהציניקנים נוהגים לכנותו, בבחירה בין טובת הצרכנים לטובת הרפתנים.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ייצור החלב בישראל ובאירופה שונה בהיבטים רבים. בין היתר, היבט זמינות המרעה באירופה לעומת ישראל, שבה 70% מההזנה הוא מזון מרוכז ומיובא. בנוסף, באירופה קיים תקציב גדול של של תמיכה לחקלאות באופן של העברות תקציביות, לעומת ישראל שבה אין תמיכה ישירה בחקלאי, כי אם הגנה מכסית".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#