ועדת השרים: הליך הקביעה של קצבאות הנכות ימשיך להיקבע ללא דיון ציבורי

בשבוע שעבר החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את הצעת החוק, שנועדה לוודא כי לפני שיאושרו שינויים מהותיים בספר הליקויים - המפרט את אחוזי הנכות - הם יועלו לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

אכזבה גדולה לארגוני הנכים: ההליך לקביעת אחוזי הנכות של מאות אלפי ישראלים יישאר נחלתם הבלעדית של הביטוח הלאומי ושר הרווחה, מבלי לעבור דרך הכנסת.

בשבוע שעבר החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את הצעת החוק של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב ליצמן ויעקב אשר ‏(יהדות התורה‏), שנועדה לוודא כי לפני שיאושרו שינויים מהותיים בספר הליקויים - המפרט את אחוזי הנכות - הם יועלו לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. צעד זה היה מבטיח שקיפות ודיון ציבורי ומקצועי בשינויים, בהשתתפות רופאים נוספים וארגוני חולים.

יושבת ראש ועדת השרים לחקיקה, שרת המשפטים ציפי לבני, תמכה בהצעת החוק, אך נותרה במיעוט. בארגוני הנכים קיוו כי השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, שלא נכח בהצבעה, יערער על ההחלטה, אך נראה כי אין בכוונתו לעשות זאת.

משרדי המוסד לביטוח הלאומי צילום: ניר כפרי

כרבע מיליון ישראלים מקבלים קצבאות נכות מהביטוח הלאומי, בסכום שנאמד ב–16.4 מיליארד שקל בשנה. ספר הליקויים הוא מסמך קובע גורלות, מכיוון שלפיו נקבע גובה הקצבאות. כל שינוי בספר, אף הקטן ביותר, משפיע על עשרות אלפי נכים. בנוסף, מאחר שספר הליקויים משמש גם לקביעת זכאות על ידי גורמים נוספים כגון חברות ביטוח ומס הכנסה, שינוי בסעיפים עלול לפגוע גם בזכויות המוענקות על ידי גורמים אלה.

בתקופה הקרובה אמור ספר הליקויים להתעדכן, לאחר שלא חודש מאז שנות ה–50. נכון להיום, איש אינו יודע מה כוללים השינויים שמתכוון להעביר הביטוח הלאומי, ואם הם משפרים או מרעים את מצבם של הנכים.

לוועדה יש גם יכולת להפעיל לחץ על האוצר, כך שייתכן כי אם ספר הנכויות היה עולה לדיון וחברי הכנסת היו מגלים כי אחוזי הנכות נמוכים מדי, היה ניתן לפעול להגדלת התקציבים המיועדים לקצבאות נכות - דבר שכנראה עורר חשש בקרב חברי הקואליציה.

מי שהתנגדה להצעת החוק היא שרת הבריאות, יעל גרמן ‏(יש עתיד‏), חברת מפלגתו של שר הרווחה מאיר כהן. כהן אמור לאשר, בהתייעצות עם גרמן, את השינויים בהגדרות הנכות, והשניים מתנגדים להרחבת הדיון לוועדת הבריאות של הכנסת.

במענה לשאלת TheMarker מדוע התנגדה להצעת החוק אף שאין לה כל משמעות תקציבית, נרמז מלשכתה של גרמן כי דיון כזה היה מביא להרחבת הזכויות של הנכים ולהוצאה כספית גדולה יותר. "השרה התנגדה להצעת החוק משום שיש לה משמעויות תקציביות בפועל. "כל גידול של 1% בלבד ברמות הזכאות עשוי ליצור גידול עלויות של יותר מ–160 מיליון שקל בשנה. קביעת הזכאות לקצבאות נכות, לרבות שינוי סעיפי הליקויים, היא עניין מקצועי. שר הרווחה והביטוח הלאומי נוהגים להיוועץ בעניין עם רופאים ואנשי מקצוע בתחום השיקום".

"זו שגיאה שאין כדוגמתה של ועדת השרים", אומר ח"כ אילן גילאון ‏(מרצ‏), שמלווה שנים רבות את ארגוני הנכים. לדבריו, "המוסד לביטוח לאומי נמצא במצב של אי־אמון מול הציבור, שלא מודע לזכויותיו ולא סומך על המוסד. אז במקום לעשות דיון - עושים את זה במחשכים". לדבריו, "ככל שאנשים יהיו שותפים ויבינו כיצד קובעים את הנכויות שלהם, האמון במוסד יגבר".

לדברי יו"ר עמותת צרכני בריאות ישראל ‏(צב"י‏), מידד גיסין, "גם בוועדה אנחנו לא תמיד מקבלים את מה שאנחנו רוצים, אבל לפחות יש לכל צד אפשרות להשמיע את דעתו. לשר אין כלים לבחון את ההחלטות של הביטוח הלאומי, אז לפחות היה מצופה שיביא את זה לוועדת הבריאות ולשמוע שם את ארגוני הנכים".

רוני לינדר־גנץ

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר