השנתון הסטטיסטי |

תוחלת החיים בישראל עלתה ב-2.3 שנים בתוך עשור

תוחלת החיים בישראל שוברת שיאים ועלתה בכ-9 שנים מאז שנות ה-70, אך ישנם פערים ניכרים בין יהודים וערבים ■ ירידה ניכרת בתמותת תינוקות בתוך עשור, אך חלה עלייה בפער בין יהודים וערבים

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

תוחלת החיים של הישראלים זינקה מסוף שנות ה-70 עד היום ב-8.7 שנים בקרב גברים ו- 8.9 שנים בקרב נשים, מתוכן 2.3 שנים רק בעשור האחרון (2.4 נוספות לגברים ו- 2.1 לנשים) – כך עולה מהשנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 2013 שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כיום עומדת תוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל על 79.9 שנים ו-83.6 שנים לנשים, נתון שממקם את ישראל במקום גבוה במיוחד בדירוג העולמי של תוחלת חיים: תוחלת החיים של הגברים נמצאת במקום הרביעי במדינות המערב (אחרי איסלנד, שוויץ ואיטליה), ובמקום ה- 13 בתוחלת החיים של נשים.

תוחלת החיים הגבוהה בישראל היא כמובן הישג יוצא דופן שמעיד בין השאר על איכות מערכת הבריאות בישראל (תוחלת חיים היא מדד מקובל להערכת מערכות בריאות), ואולם היא מלמדת לא מעט גם על הפערים בחברה: לפי נתוני הלמ"ס, קיים פער מובהק בין יהודים וערבים בתוחלת החיים: בשנת 2012 גברים יהודים חיו 3.7 שנים יותר מגברים ערבים, ונשים יהודיות חיו 3.3 שנים יותר מערביות.

בהשוואה למצב לפני עשור, גדל הפער בקרב הגברים וקטן בקרב הנשים - בשנת 2002 עמד הפער על 3.4 ו-4 שנים בקרב גברים ונשים בהתאמה. בנוסף, רק לפני ימים אחדים פרסמה הלמ"ס נתונים על פערים בתוחלת חיים בין ערים שונות בישראל, שהגיע לפער של 8.4 שנים בין העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר (רעננה) לעיר עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (רהט).

למרות העלייה בתוחלת החיים, האוכלוסייה הישראלית עדיין צעירה יחסית לאוכלוסייה במדינות המערב. בשנת 2012 אחוז הילדים בני 0-14 בישראל היה 28.2% ואחוז בני 65 ומעלה עמד על 10.4%. בני 75 ומעלה מהווים 4.8% 12 לעומת 3.8% בראשית שנות התשעים – עלייה מתונה. בנוסף, בשנת 2012 עלה הגיל החציוני והגיע ל 29.6 שנים (לעומת 27.6 בשנת 2000).

העלייה המהירה בתוחלת החיים (2.3 שנים בתוך עשור אחד בלבד) מציבה גם אתגרים לא פשוטים עבור הממשלה, ומשליכה על תחומים רבים כמו פנסיה, ביטוח, מערכת הבריאות ושוק העבודה. לאחרונה עלו לכותרות התבטאויות בוטות למדי של בכירים במשק על ההשלכות של הזדקנותה אוכלוסיה: "אנחנו חיים מירושות, זה תמיד היה כך, אך היום ההורים מתים לאט יותר, אז נוצרה בעיה", אמר איש העסקים אליעזר פישמן בכנס שהתקיים לפני מספר שבועות, "אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעיה ולא הייתה מחאה".

גם הכלכלן שלמה מעוז התייחס לעליה בתוחלת החיים והגדיר זאת כ"בעיה": "אנשים פה מסרבים למות וכל אחד נאחז בקרנות המזבח ולוקח עוד פיליפינים. כל הזמן ממציאים עוד מכונות ומחשבים ואנשים לא מתים, וכל שנה של חיים עולה הרבה כסף... הנושא של ניהול כסף נהיה יותר ויותר אקוטי. הריבית נמוכה, זמן החיסכון מתארך, צריך יותר כסף וההוצאות עולות".

מדד חשוב נוסף לרמתן של מערכות בריאות הוא תמותת תינוקות במדינה – מספר התינוקות שמתו בשנת חייהם הראשונה מכל אלף לידות : גם כאן, ישראל ממוקמת במקום גבוה ביחס לעולם, עם שיעור תמותה של 3.5 תינוקות - לעומת 4 בממוצע בעולם. זהו שיפור משמעותי בתוך עשור: בשנת 2002 השיעור עמד על 5.4 תינוקות שנפטרו ל- 1000 לידות. גם במדד זה ניכרים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה בישראל: שיעור תמותת התינוקות הערבים גבוה ביותר מפי 2 לעומת יהודים ואחרים - 6.5 בקרב ערבים לעומת 2.7 בקרב יהודים ואחרים. למרות ששיעור התינוקות שנפטרו בשנתם הראשונה ירד משמעותית בהעשור האחרון, הפער היחסי בשיעור תמותת התינוקות בין יהודים וערבים עלה במעט.

בשנת 2012 נולדו 170,940 ילדים בישראל, 2.8% יותר מאשר בשנת 2011, מתוכם נולדו 73% לאמהות יהודיות ו-24% ילודים לאמהות ערביות. מספר הילדים הממוצע לאישה עמד בשנה זו על 3.05 ילדים - עם הבדלים בין הדתות: הממוצע בקרב נשים יהודיות הוא הגבוה ביותר מאז שנת 1976 - 3.04 ילדים לאישה, 3.51 ילדים בממוצע לנשים מוסלמיות, 2.26 ילדים לאישה דרוזית, ומספר הילדים הנמוך ביותר לאישה הוא בקרב נשים נוצריות: 2.17 ילדים בממוצע.

גיל האישה בלידה הראשונה ממשיך לעלות ועומד היום על 27.3 שנים (28.2 לנשים יהודיות ו- 23.5 למוסלמיות) לעומת 25.1 לפני 20 שנה. "מגמה זו של עלייה בגיל האישה בלידה הראשונה קיימת בכל הדתות אם כי בקרב הנשים היהודיות היא הגבוהה ביותר", נמסר מהלמ"ס.

סיבת המוות הראשונה בשנת 2011 הייתה מחלת הסרטן - 25.3% מהפטירות, ובהפרש גדול אחריה מחלות לב עם 16.1% מהפטירות, ואחריהן מחלות כלי דם במוח - 6.0% מהפטירות וסוכרת - 5.4% מהפטירות. 4.7% מהנפטרים מתו מסיבות חיצוניות שאינן מחלה (כגון התאבדות, רצח ותאונות).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה