משרד הבריאות הישעה רופא - ונכים בצפון נותרו בלי סיוע

בצפון הארץ פועלים רופאים מעטים המאשרים אביזרי שיקום לנכים וילדים הסובלים משיתוק מוחין ■ בעקבות פניית TheMarker, הוסיף המשרד שני רופאים אך הנכים מזהירים: "זה לא מספיק"

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

ילדים ומבוגרים נכים הזקוקים לאביזרי שיקום ומתגוררים באזור הצפון נתקלים בשבועות האחרונים בבעיה קשה: רופא מורשה של משרד הבריאות שפעל בבית החולים פלימן ונהג לאשר קבלת אביזרי שיקום (פרוטזות, סדים ועוד) לנכים - הועבר מתפקידו על ידי משרד הבריאות, ועד לסוף השבוע האחרון לא מונה לו מחליף. רופא זה אף שימש כרופא המרכזי באזור הצפון שהתמחה בהתאמת אביזרי שיקום לילדי הסובלים משיתוק מוחין. כתוצאה מכך, נוצר תור של חודשים ארוכים לרופאים הבודדים האחרים אשר פועלים בצפון, ונכים רבים מאזור הצפון ובהם הילדים הסובלים משיתוק מוחין נותרים בלי אביזרי השיקום שהם תלויים בהם.

בעקבות פניית TheMarker, מינה בסוף השבוע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו שני רופאים מאשרים חדשים: אחד בבית החולים פלימן והשני בבית החולים כרמל. ואולם הנכים חוששים כי בכך לא תיפתר הבעיה: "עדיין חסרים באזור הצפון חמישה רופאים מאשרים כדי להגיע למצב שבו הנכים מקבלים שירות בזמן סביר", אומר חיים רייזלר, יו"ר עמותת קרן (קטועי רגליים נלחמים).

לדברי רייזלר, "בבית חולים רמב"ם יש רופא אחד שכמעט לא מקבל קהל, בבית חולים העמק אין בכלל רופא, בנהריה, בפוריה ובצפת יש רופא אחד בכל בית חולים - שכולם ממעטים לקבל קהל. לשם השוואה, בבית החולים שיבא יש ארבעה רופאים מאשרים. אם כך, לא היה סביר שברמב"ם יהיו שניים לפחות?", הוא תוהה.

חלוקת אביזרי שיקום לנכים ומימונם מתבצעים באחריות משרד הבריאות באמצעות גוף בשם מכון לואיס, שאחראי על מינוי הרופאים המאשרים וחלוקת האביזרים. הם ניתנים תוך פרוצדורה מורכבת וממושכת של אישור, שכוללת השגת זכאות, אישור מרופא מורשה, בחירת ספק ובניית המכשור, ולבסוף - אישור נוסף ("חתימה שניה") אצל רופא מורשה.

הגורם המאשר הוא רופא מורשה של משרד הבריאות שמאושר על ידי מכון לואיס, אך כאמור רק רופאים מעטים כאלה פועלים באזור בצפון בו אלפי נכים הזקוקים לאביזרים. הרופא שהועבר מתפקידו בפלימן היה הרופא הפעיל ביותר באזור וטיפל בפניותיהם של עשרות נכים בשבוע, רבים מהם ילדים. העובדה כי הועבר מתפקידו לפני מספר שבועות אך לא מונה לו מחליף יצרה "צוואר בקבוק" משמעותי, שגרם לכך שנכים מופנים לרופאים המעטים הנוספים הפועלים באיזור, ונאלצים להמתין חודשים ארוכים בתור.

תהליך אישור אביזרי שיקום לנכים

לדברי רייזלר מעמותת קר"ן, "מדובר פה באביזרים חיוניים כמו פרוטזות לקטועי רגליים, נעליים לאנשים שסובלים מבעיות אורתופדיות קשות, סדים לאנשים אחרי אירוע מוחי, פרותזות לחולי פוליו. אדם נכה שלא מקבל את האביזר שהוא זקוק לו לא יכול לתפקד. קטוע רגל בלי פרוטזה לא יכול לתפקד ואנשים עם אביזר ישן שדורש החלפה שלא מגיעים לרופא בזמן עלולים לסבול מבעיות קשות ביותר".

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הנכים הזקוקים לאביזרי שיקום לתפקודם היומיומי נתקלים בבעיות קשות: בעשור האחרון הפסיקה המדינה פעם אחר פעם את העברת הכספים למכון לואיס, כשבכל פעם נותרו הנכים בלי האביזרים הדרושים. לבסוף, עתרו הנכים לבג"ץ וזכו, ובעקבות כך נחתם חוזה בין המדינה למכון לואיס והבעיה התקציבית נפתרה. לדברי רייזלר, "היום כבר יש כסף אבל אין מספיק רופאים שיאשרו - והנכים שוב סובלים". רייזלר מוסיף כי הוא שוקל פנייה לביזיון בית המשפט בעקבות התנהלות משרד הבריאות.

לדברי מיכאל אלכסנדר, בעל חברה המייצרת אביזרי שיקום אורתופדים לנכים וספק מורשה של משרד הבריאות, הבעיה שנוצרה בקרב משפחות עם ילדים קטנים עקב הפסקת עבודתו של הרופא היחיד שטיפל בילדי שיתוק קשה ביותר: "הטירטור שההורים ואנחנו עוברים בימים אלו לא יאומן. כל יום צוברים סיפורים חדשים. יש רופא יחיד בכרמל שמקבל כעת ילדים אך יש אליו תור רק לינואר. בבני ציון לא מוכנים לקבל ילדים שגרים מעכו צפונה או מהגליל, בנהריה מקבלים רק מגיל 6 ועוד".

אלכסנדר מוסיף כי בנוסף לבעיה הקשה שנוצרה באחרונה, עדיין לא נפתרה בעיית ה"חתימה השנייה" שכבר הגיעה לדיונים בכנסת - העובדה שכל נכה נדרש להגיע פעמיים לרופא המורשה - פעם אחת לפני התאמת אביזר השיקום ופעם שנייה אחר כך - כתנאי לקבלת המימון. "הנוהל של חתימה שנייה נועד לפקח עלינו הספקים כדי לוודא שלא שיקרנו וגנבנו, אך נעשה על חשבון המטופל שמטרטרים אותו מאחד לשני", הוא אומר, ומתכוון לכך שתפקידו של הביקור השני הוא פחות רפואי ויותר אמצעי לוודא שהאביזרים שאושרו הם אכן אלה שהותאמו וניתנו לנכה.

בית חולים כרמל

לדבריו, "ילדי שיתוק המוחין נמצאים בכל מקרה במעקב של אורתופד מומחה לילדים, אבל גם אחרי שהלכו אליו - הם נדרשים ללכת לעוד רופא - הרופא המאשר, שפעמים רבות בכלל לא מתמצא בילדים. יום יום מגיעים אלינו ילדים שקיבלו הפניה לא נכונה מרופא . ועכשיו כשהרופא המאשר היחיד שהבין בילדים הושעה - הבעיה רק מחריפה".

ממשרד הבריאות נמסר כי "מנכ"ל משרד הבריאות התערב והורה למנות רופא נוסף. כעת פועלים שלושה רופאים באזור חיפה, בבית חולים כרמל ובבני ציון, אשר הכפילו את שעות הקבלה שלהם כדי לצמצם את בעיית זמינות התורים".

בתגובה לטענות באשר ל"חתימה השנייה" נמסר מהמשרד כי "ביקור נוסף לרופא ל'חתימה שנייה' נועד לוודא כי המכשיר שנבנה עבור הילד אכן מתאים למפרט ההזמנה, מתאים לילד וממלא את התפקיד שעבורו נבנה. אנו עדים למקרים בהם 'חסכו' בביקור החתימה השנייה, ואז מגיע הנכה לוועדת חריגים עם טענות כי הרופא חתם ללא בדיקת הנכה עם המכשיר, המכשיר אינו מתאים למפרט ואינו מתאים למידות הנכה ולמעשה, המכשיר אינו ממלא את התפקיד למענו נבנה. במקרה כזה, צריך לבנות מכשיר חדש בעלויות גדולות, כלומר, לשלם פעמיים. לכן עדיף כי כל נכה ייבדק עם המכשיר כדי לוודא כי אכן מתאים, הן לתפקוד והן למידות נכה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"