בשקט ובלי לפרסם - משרד הבריאות החל לאפשר ערעור על איכוני השב"כ

הערעור מאפשר לאנשים שנדרשים לבידוד על פי איכון המכשיר הסלולרי שלהם, לבקש בדיקה מחודשת של האיכון במטרה להוכיח שלא נחשפו לחולה קורונה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדם עם מסכה מטייל עם כלבו, תל אביב
אדם עם מסכה מטייל עם כלבו, תל אביבצילום: מוטי מילרוד

בלי הודעה רשמית ומתחת לרדאר, החל באחרונה משרד הבריאות להפעיל סוף סוף מנגנון ערעור על טעויות באיכונים של השב"כ.

הערעור מאפשר לאנשים שנדרשים לבידוד על פי איכון המכשיר הסלולרי שלהם, לבקש בדיקה מחודשת של האיכון במטרה להוכיח שלא נחשפו לחולה מאומת. כך, אישה שקיבלה השבוע הודעה כי היתה בקירבת חולה קורונה מאומת ביום ובשעה מסוימים, אך ידעה כי היתה באותו היום ובימים שקדמו לו רק בביתה עם אמה, קיבלה הוראה להכנס לבידוד מיידי ל- 14 יום.

כשהתקשרה וניסתה להסביר כי האיכון ככל הנראה מוטעה, נמסר לה כי תופנה למנגנון ערעור ויחזרו אליה בתוך 48 שעות. כעבור יממה חזרה אליה נציגה ממשרד הבריאות, שמעה את גרסתה, בדקה שוב - וחזרה אליה עם תשובה שהיא משוחררת מחובת הבידוד. 

בדיקה שערך TheMarker מעלה כי משרד הבריאות והשב"כ אכן התחילו להפעיל אפשרות של ערעור על איכוני השב"כ, עם כמה עובדים שתפקידם לבדוק טענות על איכונים שמקורם בטעות. העובדים בודקים מול השב"כ כל טענה לגופה, ומחליטים אם ניתן לפטור את האדם מבידוד על בסיס האיכון. בנוסף, המשרד מסייע למוסדות לדייק את האיכון שנעשה לעובדים בהן, למשל לסופרמקט שבו נמצא חולה - כדי למזער את הפגיעה המיותרת שעלולה להיגרם משליחת האנשים הלא נכונים לבידוד.

איך מערערים? מי שקיבל מסרון או הודעה קולית עם הנחיה להיכנס לבידוד וסבור כי חלה טעות או שמסיבה מסוימת אין הצדקה לכניסתו לבידוד, יכול לפנות למשרד הבריאות על ידי פנייה למוקד "קול הבריאות" במספר הטלפון 5400*, כל יום בין השעות 7 בבוקר ל- 23 בלילה. במהלך הבירור יידרש להסביר מדוע לדעתו מדובר בטעות, ובמשרד יבדקו כל פנייה באופן פרטני. צוותים רפואיים שמקבלים הודעות בידוד יכולים לפנות למוקד ייעודי בטלפון 02-5080160. בזמן ההמתנה יש להישאר בבידוד מלא. לפי מידע שהגיע לידי TheMarker, מבין 50 אלף ישראלים שקיבלו הודעות עם הנחיה להיכנס לבידוד, עד כה הוגשו למשרד הבריאות כ-1,200 ערעורים, מהם נסגרו קרוב ל-900 והשאר עדיין בבירור.

בעבר פורסם ב-TheMarker כי כמה טעויות באיכונים גרמו להכנסת אנשים לבידוד ללא כל יכולת ערעור. כך למשל, הוכנסה לבידוד אישה שרק נופפה לשלום מהרחוב לבן זוגה, בני משפחה וחברים של אדם שהיתה טעות טכנית בהזנת התשובה שלו כך שנרשם כי הוא חיובי בעוד שהיה שלילי, או אדם שהיה בקרבת מכשיר טלפון של אשתו של חולה שהטלפון שלו רשום על שמה.

עוד פורסם כי איכוני השב"כ אינם מדויקים לחלוטין ועשויה להיות להם סטיית תקן שנובעת בין היתר מאי אבחנה בקירות למשל. אלה הן רק דוגמאות אחדות מבין שלל עדויות לטעויות שארעו, מבלי שהיתה לאנשים הזכות לערער. 

אתמול התקיים דיון בבג"ץ בנוגע לארבע עתירות נגד הסמכת השב"כ והמשטרה לערוך מעקבים אחרי חולי קורונה, מי שבא עמם במגע קרוב ומי שחייבים בבידוד ביתי. העתירות נוגעות לשאלה אם התקנות שמעניקות לשב"כ יכולת מעקב פוגעות בזכות לפרטיות באופן שמחייב ביטול או שינוי שלהן.

מנגנון הערעור שבו מתבצעת למעשה סוג של חקירה אפידמיולוגית פרטנית החל בעקבות לחץ של גורמים רבים, ביניהם בין היתר, של פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי הרצליה. לדבריה, "אני שמחה שדרך הדיונים של ועדת חוץ ובטחון בכנסת הוחלט להכניס את מנגנון הערעור. המנגנון נותן כתובת לאזרח הפשוט לקבול כנגד עוול של הכנסה לבידוד בלא צורך. לכשיפתח הסגר, זה יאפשר ליותר אנשים לחזור למעגל העבודה. הדוגמא מראה את החשיבות בפעולת הפיקוח של הכנסת על פעולות הממשלה במלחמה בקורונה".

בנוסף, העתירות ביקשו לבטל את התקנות לשעת חירום המעניקות למשטרה גישה ללא צו שופט לנתוני מיקום סלולריים של אזרחים לצורכי אכיפת הבידוד. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג לא קיבלו עדיין החלטה סופית בנושא.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker