בדיקה בהולה בשירותים ומחסור במסכות: הרופאים בחזית הקורונה מרגישים חשופים

עם המשך התרחבות מגפת הקורונה ברחבי ישראל, הצוותים הרפואים מתלוננים על מחסור חמור בציוד מיגון ומקומות בידוד לאבחון וטיפול בחולים שמתייצבים במפראות בקהילה ■ אחת האפשרויות המוצעות היא הזמנת תורים אך ורק דרך הטלפון מבלי להגיע למרפאה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובד בבית החולים בווהאן, סין
עובד בבית החולים בווהאן, סיןצילום: AFP

שלי (שם בדוי), רופאת משפחה מאזור המרכז, מצאה את עצמה הבוקר בחוויה סוריאליסטית למדי. "הגיעה מטופלת עם חום, משתעלת, ומישהו היה צריך לדבר איתה", סיפרה שלי. "הפקידה אמרה לי שיש פה מישהי עם סימני קורונה. אז יצאתי מהחדר, שמתי מסכה, והכנסתי אותה לחדר היחיד המבודד במרפאה - חדר השירותים - וסגרתי את הדלת כדי ללכת להתמגן".

שלי המשיכה: "תחשבי על זה - מישהי באה לרופאה וסוגרים אותה בשירותים. מבחינתי חשבתי - השירותים נקיים, יפים והחדר גדול, אבל אפילו לא חשבנו לשים שם כיסא למשל. אז הלכתי, התמגנתי, ובאתי לדבר איתה. התנצלתי מאוד. היא סיפרה שהתקשרה למד"א כבר ביום ראשון ומד"א לא בדקו אף אחד שלא חוזר מחו"ל".

היה לך ציוד מיגון?

"כן, אבל לא מספיק. יש מסכה ומשקף, ולבשתי כפפות. קיבלנו שלוש מסכות על שמונה רופאים במרפאה, ויש שני פקידים במרפאה שאין לנו איך למגן".

התחזית המדאיגה: בקרוב - מאות חולי קורונה חדשים מדי יום בישראל

בקרוב - מאות חולי קורונה חדשים מדי יום בישראל

0:00
-- : --

הצוותים הרפואיים נמצאים בחזית המאבק בקורונה - והם לא מרגישים בטוחים.  אתמול (ד'), לאחר שהתברר שחולה קורונה היה פעמיים בחדר המיון ואושפז במחלקה הפנימית של איכילוב לפני שאובחן, שיגר צוות חדר המיון מכתב בהול למנהל המרכז הרפואי רוני גמזו.

"אנו צוות המלר"ד (מיון), הסיירת שבחזית, החלטנו לפנות אליך בתקופה זו שבה נגיף הקורונה מתפשט בישראל והתחושה קשה ביותר, כי גם אנו מתחילים לחשוש לבריאות שלנו - וחושבים שיש מקום לשתף ובתקווה לקבל את תמיכת המערכת שלה אנו משתייכים", כתבו אנשי הצוות, אחרי ש-16 מהם נשלחו לבידוד בעקבות מגע עם אותו חולה.

מחלקת בידוד לחולי קורונה בבי"ח רמב"ם
מחלקת בידוד לחולי קורונה בבי"ח רמב"םצילום: רמי שלוש

הם קראו לגמזו לשנות את נהלי העבודה באופן שיגן עליהם ועל המטופלים האחרים יותר והוסיפו: "נרתמנו למקצוע הזה כדי לטפל ולהציל חיים. אבל יש לנו חיים שלמים מחוץ לבית החולים ומצפים שישמרו גם עלינו". באיכילוב הגיבו במהירות לאירוע והכריזו על שורת צעדים שנועדה לצמצם את הסיכון לצוותים, ובהם הצטיידות בבדיקות ובציוד מיגון.

המקרה באיכילוב לא היה הראשון. כבר לפני שבוע, היה חולה קורונה בבילינסון שלקח זמן רב עד שזוהה כחולה, ובעקבות כך הוכנסו 14 אנשי צוות לבידוד. חולים נוספים היו בסורוקה, במרפאות קופת חולים ועוד. המקרים הללו הציפו חורים גדולים ברשת ההגנה מקורונה בישראל: העובדה שאין כיום כמעט בכלל שלב סינון מוקדם לחולים שזורמים למרפאות ולחדרי מיון, כך שבכל רגע עלול להיכנס אליהן חולה קורונה, וכן העובדה שמוקד מד"א מסרב פעמים רבות לבדוק אנשים שלא מתאימים בדיוק לאינדיקציות שנקבעו מראש, כמו חזרה מחו"ל ודלקת ריאות.

מחסור בציוד

גם רופאות ורופאים בקופות החולים, ובעיקר רופאי ורופאות המשפחה, שנמצאים בחזית מרגישים חשופים מאוד. הם מציפים בעיות של מחסור בהנחיות, מחסור בציוד, ומגבלות קשות על בדיקות קורונה חיוניות. הם מדברים גם על הסיכון שנשקף למטופלים הבריאים - אם ישבו יחד עם חולי קורונה בהמתנה לרופא.

בפוסט שפורסם בקבוצה של רופאים ורופאות, כתבה אחת הרופאות: "רוב החולים במצב קל פונים היום לקהילה. אני רואה עשרות מטופלים ביום, כולל משתעלים, חום, כאבי גרון. מסיכה כל שעות העבודה? האם לגיטימי לבקש לבדוק את אותם חולים בחדר נפרד? בפועל זה בעייתי מאוד, הם ישירות נכנסים לחדר שלי מבלי שאקבל כל התראה. בודקת כל אחד מקרוב, כי זה תפקידי לעשות. כיצד אתן פועלות? אשמח לתובנות".

תגובות הזדהות מצד רופאים ורופאים אחרים זרמו: "גם אני בהתלבטות ובאמת חסרה הנחיה גורפת", כתבה אחת מהן. "אני חושבת לבקש מכל משתעל לשים מסכה, אבל זה בתקווה שנקבל בכלל עוד מסיכות כי הן הפכו למצרך נדיר, ותוהה אם הגיע הזמן להתחיל לבדוק בעצמנו עם מסכה N95 (מסכה תקנית - ר.ל)".

רופא אחר הגיב: "אין מסיכות, חילקו לנו כמה בודדות - כירורגיות למקרה שמגיע חולה חשוד. אז גם אם היתי רוצה לשים מסכה - הן פשוט לא בנמצא". אחרת כתבה: "פשוט מפחיד לעבוד בקהילה".

התלונה על מחסור בציוד חוזרת על עצמה. "קיבלתי ערכה עם חלוק סטרילי אחד ושלוש מסכות N95 ועוד 5 מסכות מנתחים", מספר לנו גלעד, רופא משפחה. "זה לא מספיק לאור העובדה שיש כבר הרבה יותר חולים בקהילה ואין כרגע שום הנחיות האם הצוות צריך למגן את עצמו, באיזו סיטואציה, מה עושים עם המטופלים האלה". אגב, המחסור במסיכות ובעיקר במסכות N95 הוא בעיה עולמית, בין השאר, כי רוב ייצור המסיכות התבצע בסין. מנכ"לי קופות החולים כללית ומכבי שהתראיינו ב-TheMarker לאחרונה, ציינו כי קיים מחסור וקושי להשיג ציוד ומסכות, אך אמרו כי הם מצליחים לרכוש מסכות - למרות הקשיים.

התגוננות מנגיף קורונה בדרום קוריאה
התגוננות מנגיף קורונה בדרום קוריאהצילום: Ahn Young-joon/אי־פי

אפשרות לטיפול בבית

לדברי ד"ר רונן ברקת, חבר ועד איגוד רופאי המשפחה, "יש שלוש אוכלוסיות שצריך שייפגשו כמה שפחות - צוותים קלינים, שהם הכוחות שנצטרך לכשתגיע מתקפה ואם הם נופלים, המתקפה תהיה קשה יותר. האוכלוסיה השנייה היא אנשים עם פוטנציאל לנשאות, שמספרם גדל והולך. ושאר המטופלים, בעיקר החולים הכרוניים, שהם הראשונים להיפגע בעת מגיפה". לדבריו, "זה כמו משחק שחמט, הכלים מתארגנים על השולחן עכשיו".

ברקת סבור שיש פיתרון ללוח השחמט הזה: "חולים כרוניים לא חייבים לבוא למרפאות, רוב המצבים פתירים בטלפון, ומה שלא - יכול להיפתר באמצעות ביקור בית או תור מתואם לזמן פחות עמוס. חולים אקוטיים - לא באים להדביק. אם מצבם מחמיר הם יכולים להתקשר ונשקול ביקור בית או פתרון אחר. זה מאפשר לרוקן את המרפאה ולזהות משתעלים במהירות". לדבריו, "אם לא יבוצעו השינויים האלה, אדם משתעל יכול לשבת פה שעתיים בתור ולהשבית צוותים שלמים ומטופלים אחרים, כך שלוח השחמט שלנו יתרוקן".

לסיכום, יש לו מסר לציבור: "לא באים למרפאה בלי להתקשר - אם יש מסר אחד אז זה המסר. רופאי המשפחה הם הגב של בית החולים, אם נקרוס בית החולים בטוח יקרוס".

גלעד מסכים: "הייתי מפסיק את כל זימוני התורים ומאפשר לחולים לקבוע תור רק בטלפון דרך משרד המרפאה. על הבוקר מקבלים רשימה ומנסים לעשות את כל המפגשים בטלפון כדי שאנשים לא יגיעו למרפאה. אם בכל זאת חולה מתייצב פתאום במרפאה, המזכירה יכולה לתשאל אותו, ולהעביר לחדר מבודד לבדיקה את מי שיש לו חום או שיעול או חזר מחו"ל".

שלי מציעה שיקומו "מרפאות ייעודיות לכל מי שיש לו חשד לקורונה, שבהן יעבדו רופאים שיראו רק חולי קורונה ויהיו ממוגנים בהתאם. כל מי שיש לו חום ותסמינים נשימתיים, ילך לשם ושם יהיו אמצעים וצוות ממוגן, ולא ישבו קשישים ליד חולים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker