מנכ"ל משרד הבריאות: החברה הערבית צריכה לדרוש שירותים - תלמדו מהחרדים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד הבריאות: החברה הערבית צריכה לדרוש שירותים - תלמדו מהחרדים

במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית אמר משה בר סימן טוב: "האחריות היא של הממשלה, אבל יש גם מקום לשלטון המקומי ולחברה האזרחית" ■ בנוסף, קרא להעלות את מס הבריאות: "צעד לא פופולרי בתקופת בחירות, אבל מס הבריאות בישראל הוא הנמוך בעולם"

2תגובות
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, היום בוועידה
רמי שלוש

ההחלטה באיזו עיר להקים בית חולים חדש בדרום הארץ לא בהכרח נובעת משיקולים מקצועיים וחברתיים אלא גם ממעורבותו של ראש העיר. כך עולה משיחה של משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות עם סמי פרץ, פרשן בכיר ב-TheMarker. השיחה נערכה היום (ד') במסגרת הוועידה הכלכלית של החברה הערבית. "אנחנו רוצים לבנות בית חולים חדש בדרום ויש החלטת ממשלה בנושא. בחרנו בבאר שבע לא משום שזה המיקום הכי נכון, אלא כי יש שם ראש עיריה מצוין שאומר שהוא רוצה את בית החולים כאן ושהוא יגרום לדבר הזה לקרות. בית חולים חדש בדרום יכול לא להתממש אבל אם יש לך שותף בשטח שעובד - זה יקרה".

לדבריו "האחריות היא של הממשלה ואני לא מוריד אותה מאיתנו בשום צורה, אבל יש גם מקום לשלטון המקומי ולחברה האזרחית. יש כמה רשויות מקומיות במשולש שאנחנו משתפים איתן פעולה, וגם בנצרת הייתי בסיור. מנהיגות מקומית זה דבר מאוד חשוב. אני לא מגלגל את האחריות של הממשלה, אבל אני קורא להנהגות המקומיות לפנות אליי -  לחצי מדינה יש את הטלפון שלי ואת הפייסבוק שלי. צריך לדפוק על דלתות הפקידים".

אנחנו יודעים שכדי לעשות שינויים צריך בריתות וקואליציות. למשל בבית החולים באשדוד: אם לא היתה שם קואליציה של ראש עיר רופא, קהילה חרדית חזקה וחברה רוסית שהפעילו לחץ בכל המגרשים והצליחו לגרום למדינה לעשות את זה בניגוד לעמדתם של האוצר ושל בתי החולים השכנים - זה לא היה קורה. לחברה הערבית אין קואליציה כזו.

"הם צריכים לייצר אותה. זה נכון שאנחנו כממשלה צריכים ללמוד לפצות על היעדר כח כזה, כמו שאנחנו נותנים תקציבי פיתוח לפריפריה, אבל אנחנו צריכים לראות איך כחברה בכלל מייצרים את הכח הזה לחברה הערבית - וזו גם אחריות שלהם".

טקס הפתיחה של בתי החולים אסותא אשדוד
אילן אסייג

בר סימן טוב הוסיף כי האוכלוסייה בישראל משתנה: עוד 10 שנים יוכפל מספר הקשישים, והחברה תיעשה זקנה וחולה יותר. "הכפלה של מספר הקשישים זה אירוע דמגורפי מדהים בהרבה מובנים, ובמיוחד במערכת הבריאות. שר האוצר הנוכחי מבין זאת, וקצב הצמיחה שלנו בתקציב היה בכל שנה בסדר גודל של 6 אחוזים. עכשיו קיבלנו קיצוץ של 45 מיליון שקלים, שמצטרף ל-50 מיליון שקלים שכבר קוצצו - ומבחינתנו זה בלתי אפשרי. אנחנו מערכת שצריך לעשות קיצוץ רוחבי עבורה, לא כזו שצריכה לממן מערכות אחרות".

בריאות זה משהו שנוגע לכולנו. איך קבוצת הלחץ של 9 מיליון תושבי ישראל לא מצליחה להתארגן כדי שהממשלה תעשה קיצוץ רוחבי של 22 מיליארד שקלים לטובת הבריאות שלה?

"אני חושב כבר הרבה שנים שמערכת הבריאות לא יודעת לקבל את מה שהיא צריכה בדיוני התקציב, ולכן צריך להגביר את המקורות העצמאיים של המערכת. העלאת מיסים היא צעד לא פופולרי בשום מקום, בטח לא בתקופת בחירות, אבל מס הבריאות בישראל הוא הנמוך בעולם. אם אנחנו באמת רוצים לקבל שירותי בריאות טובים, אין פתרון אחר. מה שלא תשלמו דרך מס בריאות תשלמו דרך מס אחר, יקר יותר. בארה"ב יש מערכת בריאות שכמעט כולה פרטית".

בשנים האחרונות נראה שבריאות הופכת לעסק של עשירים. החברה הערבית לא נמצאת בעשירונים העליונים ונפגעת מהשיטה הזו. יש לכם תוכנית לטיפול בנושא?

"בריאות היא כיום אחת מאבני היסוד של הסולידריות החברתית בישראל, והיא חשובה יותר מכל שירות אחר. זה מה שהופך אותנו מקבוצות של אנשים לחברה. במערכת הבריאות אין כמעט תופעות של אפליה וגזענות, והחברה הערבית משולבת בכל דרגי הניהול בצורה מרשימה. במשרד הבריאות 10%-15% מהעובדים הם ערבים, יותר מהיעד שנקבע על ידי הממשלה. בבתי החולים יש שילוב מלא, וזה מורגש.

פרשן TheMarker סמי פרץ עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, היום בוועידה
רמי שלוש

בחברה הערבית יש בעיות שפוגעות בה יותר מאשר בחברה הלא ערבית: השמנת יתר, סכרת, עישון, תאונות דרכים. האם יש לכם תכניות להגדלת מודעות לנושאים אלו?

"יש לנו צוות עבודה יחד עם הרשות לפיתוח החברה הערבית במשרד ראש הממשלה, קופות החולים ומשרד האוצר. יש הרבה תופעות שבאות לידי ביטוי בחברה הערבית בעוצמה גדולה יותר, כמו העובדה ש-40%-45% מהגברים הערבים מעשנים. שיעור הנשים המעשנות הוא לכאורה נמוך, אבל הוא בתת-דיווח. יש לחברה הערבית מה ללמוד מזו החרדית, שבעשור האחרון השכילה לצרוך שירותים שבעבר לא ידעה לצרוך, כמו טיפולים מתחום התפתחות הילד ושירותים להתמודדות עם התמכרויות - שבקושי התקיימו שם בעבר".

קופות החולים נלחמות על החרדים יותר מעל הערבים בגלל שיטת התקצוב. אולי יש בעיה בשיטה?

"יש תחרות גם על הערבים, ואנחנו רואים שיש מעברים גדולים של מטופלים בישובים הערביים. אבל זו לא התחרות הנכונה כי היא ממוקדת ברופאים. אם אתה מעביר רופא בשכונה ערבית או חרדית - כולם עוברים איתו, מעמד הרופא בחברה הערבית מאוד חשוב. אם תהיה הבנה של המבוטחים הערבים שצריך לבוא בתביעות לקופת חולים ולדרוש יותר שירותים לשם המעבר - אז זה יקרה. צריך מישהו מהצד השני שיגיד: אנחנו רוצים לקבל את מה שמגיע לנו".

בר סימן טוב התייחס לעובדה שבנצרת פועלים שלושה בתי חולים קטנים, שכל אחד מהם מחזיק בכ-100 מיטות בלבד. "במציאות של מערכת הבריאות בישראל, אין זכות קיום לבית חולים של 100 מיטות. בית חולים מגיע לנקודת האיזון שלו סביב 800 מיטות. בעבר רצינו ששלושתם יתאחדו, כי בית חולים של 300 מיטות יהיה ברמה תפעולית וכלכלית טובה יותר - אף שעדיין יהיה הפסדי ויזדקק לתמיכה ממשלתית. אנחנו עדיין מצפים משלושת בתי החולים לעבוד ביחד, אבל זה יהיה מאוד קשה - כמו לשלב שלושה זרמים בנצרות".

בית החולים הצרפתי בנצרת
גיל אליהו

"אנחנו שוקלים לבצע חלוקה הגיונית של מי עושה מה, שכן כיום יש שלושה בתי חולים שעושים הכל - וזה די מתכון בטוח לחוסר הצלחה. גיבשנו תוכנית סיוע מיוחדת לאחד מבתי החולים, וכבר כיום אנחנו במקום יותר טוב משהיינו לפני ארבע שנים. בתי החולים קיבלו גם תוספת מיטות. ואולם מעבר לאחריות הממשלה, יש גם אחריות לבתי החולים ולציבור. אתם צריכים לבוא ולהגיד שלא הגיוני שיש כאן שלושה בתי חולים עם 100 מיטות בכל אחד. כל בתי החולים בארץ שהיו במצב דומה נסגרו או אוחדו, וזה צריך לקרות גם במערכת שלכם".

חוק העישון נועד להגביל את מוצרי העישון. מה המטרה? להסתיר בפיצוציות? זה מה שיוביל להפחתת עישון?

"החוק הזה מאוד מורכב. מה שגורם לאנשים לעשן זה מחיר, שיווק וזמינות. לכן, אלו הטריגרים שבאמצעותם אפשר לצמצם את העישון. ככל שנייקר את מחיר הסיגריות, נגביל את המקומות בהם אפשר לעשן, נצמצם את המקומות בהם אפשר לרכוש סיגריות ונחתוך את הפרסום - אנשים יעשנו פחות. יש הרבה אנשים שהדחף שלהם לעשן מתעורר מפרסומת או ממדף בפיצוציה. אנחנו מבינים את בעלי הפיצוציות, אבל אלו  הצעדים שעושים בכל המדינות בעולם - וזה מה שצריך לעשות גם כאן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#