ליצמן נלחם בחוק הגיוס — במקום להיאבק על סל התרופות

על פניו, הרפורמה שליצמן רוצה להעביר — שבה תרופות מצילות חיים ייכללו בביטוח הבריאות המשלים, כמו כללית מושלם או מכבי זהב — נשמעת מצוין. אלא שהבעיה לא באה אל פתרונה אם רק לאנשים ממעמד הביניים ומעלה יש נגישות לתרופות מצילות חיים

 מיכל בירן
מיכל בירן
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמןצילום: מוטי מילרוד
 מיכל בירן
מיכל בירן

כנראה שלסגן שר הבריאות יעקב ליצמן נמאס כבר להגן על החלטות ועדת סל התרופות, שקובעת מי לחיים ומי למוות. קשה לו לשמוע את הטענות שמושמעות במהדורות החדשות וברשתות החברתיות בכל פעם שמוקרנת כתבה על ילד צעיר או נערה בתחילת דרכה, שמתמודדים עם מחלה קשה — ושהתרופה שתציל אותם לא כלולה בסל הבריאות.

משפחות שמתמודדות עם מחלות קשות הבינו את שיטת העבודה — להיאבק מדי שנה מחדש מול הוועדה. הן יודעות שהסיכויים קלושים, אז במקביל הן משתמשות בכל האמצעים כדי לממן את התרופות — החל במכירת משלוחי מנות וכלה בגיוס כספים באמצעות מימון המונים.

על פניו, הרפורמה שליצמן רוצה להעביר — שבה תרופות מצילות חיים ייכללו בביטוח הבריאות המשלים, כמו כללית מושלם או מכבי זהב — נשמעת מצוין. כולנו יודעים שהתקציב מוגבל, ולא הכל יכול להיכנס לסל התרופות. מה גם שלרובנו יש ביטוח משלים. כלומר, ההצעה שלו פותרת את הבעיה.

אלא שהבעיה לא באה אל פתרונה אם רק לאנשים ממעמד הביניים ומעלה יש נגישות לתרופות מצילות חיים. בטווח הארוך, אנחנו גוזרים גזר דין מוות על מי שאין לו ביטוח משלים של קופות החולים.

לכל תושב במדינת ישראל יש ביטוח בריאות מטעם המדינה וסל בריאות בסיסי. התשלום לביטוח הרפואי הבסיסי משולם באופן פרוגרסיבי, כל אחד לפי משכורתו, כדי ליצור קופה אחת שתממן סל רחב של שירותים ותרופות. הסל נועד להיות זמין לכל תושב, בלי קשר לשאלה כמה כסף יש לו בחשבון בנק.

בשנים האחרונות חלה הפרטה של ביטוח הבריאות, והקופות מציעות ביטוח בריאות נוסף בתשלום, כיום עדיין במחיר סולידי יחסית. ואולם הביטוח המשלים הוא לא ביטוח נוסף, אלא מחויב המציאות. בדיקות בסיסיות — כמו בדיקות גנטיות לקראת הריון או סקירת מערכות, שרוב הנשים בישראל, אם לא כולן, מבצעות — נכללות רק בביטוח המשלים.

אחת הבעיות המרכזיות הנוגעות לקיומו של ביטוח בריאות משלים, היא שמאפשרים למדינה להתחמק מאחריותה להרחיב את סל התרופות והשירותים. אם יש ביטוח משלים, למה שהמדינה תממן את התרופות מתקציבה? הרי אפשר לגלגל את המחויבות הכלכלית למישהו אחר. העניין חמור פי כמה כשמדובר בתרופות שאנשים זקוקים להן, לא כדי לשפר את איכות חייהם — אלא ממש כדי להמשיך לחיות.

אם אתם חושבים שאחרי השינוי תשלמו את אותו סכום על ביטוח בריאות משלים — אתם טועים. כיום, ל–75% מהישראלים יש ביטוח משלים משום שהוא זול; אך אם סל הבריאות יקפא על שמריו והעלויות יגולגלו על קופות החולים, המחיר יעלה בהתאם. בהיעדר אינטרס להכליל תרופות מצילות חיים בסל הבריאות, מי שיהיה לו מספיק כסף יחיה, ומי שלא — ימות.

תומכי המהלך מציגים שתי חלופות בלבד: הראשונה היא השלמה עם כך שהתקציב מוגבל והסיכוי שתרופות חדשות ייכנסו לסל הוא נמוך עד אפסי; והשנייה היא הפרטה של תרופות מצילות חיים והכנסתן לביטוח המשלים. אך יש עוד חלופה: להעלות את תקציב סל התרופות. ב–2016, אחרי מאבק ארוך, התווספו לתקציב סל התרופות 250 מיליון שקל בשנה, שהיו ממש אוויר לנשימה לחולים רבים.

ליצמן מגלגל את האחריות לקופות החולים, כי מי שאין לו ביטוח משלים כנראה לא יפתח בגיוס מימון המונים וגם לא יגיע למהדורות החדשות בשמונה בערב. כדי לעמוד במחויבותו כשר בריאות, הוא היה צריך להילחם על תוספת תקציב ועל הזכות לחיים, כמעט כמו שהוא נלחם נגד חוק הגיוס.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, חברה בוועדת העבודה והרווחה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ