עם אכיפה עלובה כל כך, תקנות העישון החדשות יישארו על הנייר

בשבוע שעבר סוף־סוף הורחבו המקומות שבהם ייאסר העישון - אבל גם החוקים הקיימים אינם נאכפים ורוב הרשויות מצפצפות על החוק

רוני לינדר
פסל בתחנת רכבת בפריז
פסל בתחנת רכבת בפריזצילום: Remy de la Mauviniere / AP
רוני לינדר

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עשתה ביום רביעי שעבר צעד משמעותי במלחמה בעישון - והרחיבה באופן משמעותי את הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים. מעתה ייאסר העישון בתוך ובמרחק של 10 מטרים משורה ארוכה של מקומות ציבוריים - פתוחים וסגורים. כמו כן, חדרי העישון שהיו ברשויות מקומיות ובמועצות דתיות יבוטלו, ובהמשך, מבטיחים במשרד הבריאות, יפעלו גם לביטול חדרי העישון במקומות עבודה ומקומות ציבוריים.

בנוסף, לאחר מאבק לא פשוט נאסר העישון באירועים שבהם יותר מ–50 משתתפים תחת כיפת השמים. המשמעות היא, למשל, שהעישון ייאסר במחנות קיץ של תנועות נוער, בהפגנות, בירידי אוכל, מסיבות טבע ובטקסי יום הזיכרון והעצמאות.

איסור נוסף שנכנס לתוקף הוא עישון ברדיוס של 10 מטר מכניסות ויציאות של בתי חולים ומרפאות, למעט אזורי עישון שמנהלי המוסדות יוכלו להקצות בחצר, אם ירצו בכך. יוצאות מן הכלל הן המחלקות הסגורות במוסדות פסיכיאטריים, שבהן יתאפשר להקצות חדר עישון נפרד ומאוורר לצורך עישון, ובתנאי שלא יהווה מטרד במקומות אחרים של המחלקה.

מדובר בהרחבה משמעותית, דרמטית אפילו, של האיסורים הקיימים על עישון במקומות ציבוריים. אחרי שהצו נוצק טלאי על טלאי במשך שנים - כנראה בצדק שכן מדובר בשינוי תרבותי מתמשך - המדיניות הישראלית מתכנסת להגדרה אחידה: אסור לעשן במבנה של מקום ציבורי, ובחצר החיצונית יהיה ניתן לקבוע אזור עישון, בתנאי שלא יהווה מטרד ובמרחק של לפחות 10 מטרים מהכניסה אליו. זו המדיניות שמאמצים כבר כיום הצבא, בתי חולים ומשרדי רשויות ציבוריות. בעתיד יצטרפו לכך האוניברסיטאות וכל מקומות העבודה.

ראשית אפשר לברך על ההתקדמות, שהושגה בעזרת לא מעט נדנודים והתעקשות מצד ארגוני החברה האזרחית הפעילים נגד עישון, רופאים, וחברי כנסת משוגעים לדבר, ובראשם ח"כ יהודה גליק (הליכוד), שבזכות התעקשותו הורחבו ההגבלות גם לכנסת ולאירועים באוויר הפתוח.

ח"כ יהודה גליק
ח"כ יהודה גליקצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

ואולם המבחן של התקנות החשובות האלה יהיה סביב שאלת האכיפה. בלעדיה, לא רק שלא תושג התקדמות בנושא המאבק בעישון, אלא שהציבור יבין שהחוק הוא אות מתה שאפשר להתעלם ממנה.

ויש סיבות טובות לחשוש מכך: כיום אכיפת חוקי העישון בישראל גרועה. האחריות הישירה היא על בעלי העסקים שאמורים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע את העישון בתחום העסק שלהם, ובין השאר לבקש מהמעשנים לכבות את הסיגריות, להתקשר לפיקוח העירוני אם לא נענים להם ולתלות שלטים שאוסרים על עישון. יש לא מעט מקרים שבהם האכיפה והשמירה על חוקי הגבלת העישון אפילו התרופפו עם השנים.

חסרים פקחים

למשרד הבריאות אין פקחים ואין סמכויות אכיפה. הסמכויות נמצאות בידי הרשויות המקומיות, אך אלה אינן ממהרות לאכוף את החוק. הניסיון מלמד כי לרשות מקומית לא נעים והן נמנעות להתעמת ישירות עם בעלי עסקים ועם ציבור המעשנים עצמם, ובמרבית המקרים אינה קונסת אותם באלפי שקלים (5,000 שקל לבעל עסק ו–1,000 למעשן פרטי). למעשה, מצב האכיפה כה חמור עד שרוב הרשויות אף אינן טורחות לעשות את הדבר הבסיסי שנדרש מהן — לדווח למשרד הבריאות אחת לשנה על פעילות האכיפה שלהן. ואולם חולשתו של משרד הבריאות כפולה: גם אם רשויות מדווחות כי לא אכפו את החוק, למשרד אין כלים לפעול בנדון.

בדו"ח העישון שהתפרסם בסוף השבוע נחשף עומק היעדר האכיפה והקושי של משרד הבריאות לפקח על החוק. בתחילת 2018 פנה משרד הבריאות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ, וביקש מהן לדווח כמה קנסות על עישון נתנו ב–2017. התוצאות עגומות: ירושלים, באר שבע, תל אביב ונתניה מובילות בחלוקת הקנסות למעשנים, אך גם בהן המספרים מסתכמים בעשרות קנסות בחודש בלבד. רשויות אחרות דיווחו על קנסות בודדים או שכלל לא קנסו, ועשרות רשויות מקומיות, ובהן פתח תקוה, אשקלון, נס ציונה, נתניה, חיפה, רמת השרון, נצרת, טבריה וראשון לציון — כלל לא טרחו לענות למשרד הבריאות.

"במקומות בילוי כמו ברים, פאבים ובתי אוכל, היקף האכיפה של החוק למניעת עישון המבוצע על ידי הרשויות המקומיות לרוב זניח או לא קיים בכלל", מודים במשרד הבריאות. "הבקרה והפיקוח על האכיפה המתקיימים ברמה הארצית אינם אחידים, ויוצרים פערים בין רשויות מקומיות. לכן, יש צורך להגביר את תדירות האכיפה בקרב הרשויות המקומיות, לשם יצירת הרתעה בקרב קהל המבלים ולצורך שמירה על בריאות הציבור".

בקיצור — זהו קרקס, לא אכיפה. בלי הגדלה משמעותית של מספר המפקחים ברשויות המקומיות ובלי הצמחת שיניים למשרד הבריאות בכל הקשור לפיקוח על הרשויות, כנראה שנמשיך לראות עישון באין מפריע במרחב הציבורי גם בשנים הקרובות.

מבחן נוסף להצלחת יישום התקנות החדשות הוא מודעות הציבור לקיומן. אין טעם לדבר על אכיפה וענישה אם הציבור כלל לא מודע לשינויים בחוק, ולכן חשוב שמשרד הבריאות ייצא בקמפיין שקודם מסביר לציבור מה אסור, מה מותר ומה השתנה. משרד הבריאות לא יצא כבר שנים בקמפיין גדול נגד עישון, אך הביקורת הציבורית ודו"ח מבקר המדינה בנושא שיצא באחרונה עוררו אותו לפעולה, ובימים אלה מתחיל משרד הבריאות קמפיין אינטרנטי לגמילה מעישון. ואולם צעדים אלה אינם מספיקים: הרחבה משמעותית של איסור עישון במרחב הציבורי היא שינוי תרבותי גדול שדורש הסתגלות, וכדי שהציבור יתחיל לשנות את הרגליו הוא צריך קודם כל להיות מודע לכללים החדשים — והמודעות לכך יכולה להגיע רק באמצעות קמפיין גדול.

ואולם החדשות הטובות הן שהניסיון מלמד כי גם איסורים שנראו פעם דרקוניים, כמו הגבלת העישון בברים ומסעדות, נהפכו במהרה לטבע שני, וכיום מקובלים על כלל האוכלוסייה. עם פרסום רחב, אכיפה והקפדה על הכללים החדשים — אפשר יהיה לשנות את איכות האוויר שכולנו נושמים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ