דו"ח המבקר |

המלחמה בעישון: ההמלצות - ומה באמת קרה?

דו"ח מבקר המדינה מבקר בחריפות את תפקודו של משרד הבריאות במלחמתו בעישון ■ הדו"ח מבקר גם את שר האוצר על חוסר רצונו להעלות את המסים על מוצרי טבק

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עישון. משקי הבית בישראל הוציאו יותר מ–8.1 מיליארד שקל על רכישת סיגריות ב–2015
עישון. משקי הבית בישראל הוציאו יותר מ–8.1 מיליארד שקל על רכישת סיגריות ב–2015צילום: DAVID W CERNY/רויטרס
רוני לינדר

שנת 2011 הייתה אמורה להיות שנת התפנית במאבק הישראלי בעישון: בינואר הגישה ועדה ציבורית למניעת נזקי העישון שהקים משרד הבריאות בראשות מנכ"ל המשרד דאז פרופ' רוני גמזו את המלצותיה לממשלה. ארבעה חודשים לאחר מכן במאי 2011 התקבלה החלטת ממשלה על תכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו המבוססת על המלצות הוועדה. בהחלטה הוטל על שרי הבריאות, האוצר, החינוך והגנת הסביבה לנקוט בפעולות הנדרשות ליישום התכנית, לרבות תיקוני חוקים, ועל משרד הבריאות הוטל להוביל ולתאם את המהלך החשוב. 

הקומבינות, המיליארדים שנעלמו וההפקרות: סיפורים שצריך להכיר מדו"ח המבקר 

בשנת 2017 בדקו אנשי מבקר המדינה מה נעשה בפועל, וחזרו עם ממצאים עגומים: "משרדי הממשלה הרלוונטיים ובראשם משרד הבריאות, אינם פועלים למיגור תופעת העישון בקרב הציבור כמתחייב על פי החלטת הממשלה", נקבע בדו"ח. "בביקורת עלה כי פעילות המשרד בנושא המלחמה בעישון היא מצומצמת ולכן יש לעשותה בכל חזית אפשרית", נכתב, "מדיניות הממשלה מיושמת חלקית בלבד, ופעולות שבכוחן לצמצם את תופעת העישון אינן מיושמות. המאבק לצמצום העישון הוא אפוא דל במעשים ואינו מערכתי". הנה עיקרי הממצאים של המבקר:

קמת יחידה למאבק בעישון

על פי החלטת הממשלה: תוקם יחידה למאבק בעישון שתוביל את יישום התכנית הלאומית לצמצום העישון. ובה יועסקו 30 איש, ובהם מקדם בריאות, אפידמיולוג, ביו-סטטיסטיקאי, מומחה לגמילה, מידען, כלכלנים ויועץ משפטי, וכן מפקחים שיעסקו באכיפת החקיקה הקיימת.

בפועל: עד היום אין יחידה כזאת. יש עובד אחד בתפקיד "מְרַכֵּז בכיר מניעת עישון", ושני עובדים נוספים באגף אכיפה ופיקוח, שעוסקים חלקית באכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

משרד הבריאות מסר בתגובה כי מספר רב של אנשים במשרד ובגופים אחרים עוסקים במאבק בעישון באופן קבוע. אולם, משרד המבקר המדינה דוחה את התגובה הזו ואומר כי "חלוקת משימות בין מספר רב של עובדים באגפים שונים, בלי שבראשם עומד גורם הנושא באחריות, אינה מאפשרת טיפול ממוקד בתופעת העישון ועלולה להביא לנקיטת פעולות אקראיות בלתי מתוכננות ובלתי מתאימות.

מניעת חשיפה לעישון כפוי

על פי החלטת הממשלה: שר הבריאות יפיץ תזכיר לתיקון החוק למניעת עישון, ובתזכיר ייקבעו הוראות שישפרו את ההגנה על הציבור מעישון כפוי.

מה קרה בפועל: בשנת 2012 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת צו שמרחיב את ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים. תזכיר החוק הופץ בשנת 2013. ואולם עד מועד סיום הביקורת באוקטובר 2017, לא הושלם הליך החקיקה.

משרד הבריאות מסר בתגובה: שר הבריאות הגיש לאישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת צו לתיקון התוספת לחוק למניעת עישון, ולפיו יורחבו מאד המקומות בהם ייאסר העישון - והכנסת עדיין דנה בכך. בנוסף, מתבצעת עבודת מטה בעניין צו לביטול חדרי העישון בכל המקומות הציבוריים ומקומות העבודה. מצידו מעיר המבקר כי "בהיעדר חקיקה הוצאת צווים היא חיונית, אולם אין בה כדי לתת מענה רחב ומקיף לנושאים שנכללו בהצעת החוק".

ליצמן
ליצמןצילום: אמיל סלמן

הגבלת פרסום ושיווק מוצרי טבק

החלטת הממשלה: בהחלטה נקבע ששר הבריאות יפיץ בתוך 90 ימים תזכיר לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק, שבו ייקבעו מגבלות מחמירות על פרסום ושיווק מוצרי טבק, חובת דיווח על רכיבי מוצרי טבק, והשר יוסמך לחייב סימון מוצרי טבק באזהרות גרפיות.

בפועל: משנת 2011 ועד היום לא הושלם הליך החקיקה.

תגובת משרד הבריאות: מתבצעת עבודת מטה לגיבוש תזכיר חדש לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק.

הגדלת שיעורי המיסוי על מוצרי טבק

על פי החלטת הממשלה: שר האוצר יבחן את המלצות הוועדה הציבורית בעניין שיעורי המס על מוצרי טבק ויגיש את המלצותיו לממשלה.

בפועל: שר האוצר יאיר לפיד החליט בשנת 2012 להעלות בהדרגה את שיעורי המס על מוצרי טבק וב-2013 חתם על תיקון לצו לפיו יועלה המס. מלבד זאת, שרי האוצר שכיהנו בשש השנים שלאחר המלצות הוועדה הציבורית לא השוו את שיעורי המס על מוצרי הטבק השונים; וכך, עם השנים נוצר פער בין שיעור המס המוטל על סיגריות בחפיסות ובין שיעור המס המוטל על טבק בגלגול וכן על סיגריות אלקטרוניות, הנמוך יותר. כתוצאה מכך, השימוש בטבק לגלגול גדל פי יותר מעשרה בין שנת 2012 לשנת 2016.

המבקר קובע כי שר האוצר הנוכחי משה כחלון, מתנגד להעלאת מס הקנייה על טבק לגלגול, ואילו משרד הבריאות, שמופקד על בריאות הציבור, נקט במשך שנים רבות "עמדה סבילה בעניין המיסוי", ורק לאחרונה, ביוני 2017, כתב ליצמן לכחלון כי יש להשוות את המס על טבק לגלגול למס על סיגריות. בכל הנוגע למוצר החדש IQOS, רק בינואר 2018, לאחר סיום הביקורת, חתם שר האוצר משה כחלון על צו שמטיל מס קנייה על מוצר הטבק החדש.

צמצום נזקים מבדלי סיגריות

החלטת ממשלה: בדלי הסיגריות יוצרים מפגע של פסולת בשטח ציבורי ומכילים מגוון רחב של חומרים רעילים ומזהמים הידועים כמסרטנים. על השר להגנת הסביבה הוטל להקים עם משרד הבריאות צוות משותף שיעסוק בגיבוש תכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות שתוגש בתום שנה.

בפועל: שום תכנית לא גובשה ולא הוגשה לממשלה. .

תגובת המשרד להגנת הסביבה: בגלל מגבלות משאבים וסדרי עדיפויות לא ייחד המשרד לנושא הבדלים תכנית ייעודית וכי מדובר בנושא "שולי באופן יחסי ומהווה רק רכיב קטן בעולם מפגעי הפסולת מבחינת היקפו ונזקו". מנגד, מסר משרד מבקר המדינה: תשובת המשרד להגנת הסביבה סותרת את החלטת הממשלה ואת התפיסה כי קיים נזק סביבתי מבדלי סיגריות.

סחבת חמורה בהגבלות על פרסום טבק

בהחלטת הממשלה: שר הבריאות נדרש לקדם חקיקה שבה ייקבעו בין היתר מגבלות מחמירות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק, חובת דיווח על רכיבי מוצרי הטבק (כיום לא ידוע מה מכילות הסיגריות), והסמכת השר לחייב סימון של מוצרי טבק באזהרות גרפיות (תמונות זוועה). הצעת חוק ברוח זו אכן הוכנה על ידי משרד הבריאות.

בפועל: החקיקה שהתגלגלה לפתחה של שרת הבריאות דאז יעל גרמן, שדווקא היתה מעוניינת מאד לקדם אותה, נתקעה בכנסת ונדונה בפעם האחרונה במרץ 2014. לישיבות שהתקיימו בנושא הגיע ליצמן, אז ח"כ מהאופוזיציה, ועמד בראש קבוצת המתנגדים לחקיקה. מאוחר יותר, כאשר חזק בשנת 2015 לכסאו כשר הבריאות - לא עשה דבר כדי להחזיר את הדיון בחקיקה.

"אף שמשרד הבריאות קבע כי השימוש בטבק ובמוצרי עישון גורם לנזקים קשים ואף קטלניים, מאז מרץ 2014 הוא הפסיק לעסוק בקידום התיקון", כותב המבקר. "יש לראות זאת בחומרה רבה. מחלות הנגרמות מעישון הן מחלות שניתן למנוע. ואולם מלחמה שאינה עיקשת בעישון, ובכלל זה בחשיפה לעישון ובנגישות למוצרי הטבק, מאפשרת התפתחות של נזקים בריאותיים, דבר שגם גורם הוצאות כבדות לקופה הציבורית".

אי מימוש האמנה הבין-לאומית לפיקוח על הטבק שישראל התחייבה לה

האמנה שישראל אשררה באוגוסט 2005 נועדה לסייע למדינות החתומות עליה לנקוט את הפעולות היעילות ביותר בעניין המאבק בעישון ובנזקיו הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים. בין השאר כוללת האמנה צעדים מפורטים בנוגע למיסוי מוצרי טבק, הגבלת העישון במקומות ציבוריים, הגבלות על פרסום מוצרי טבק והגברת המודעות בנושא נזקי העישון.

בפועל: בישראל מוצרי טבק שהמס עליהם מופחת כמו טבק לגלגול, בישראל יש מקומות ציבוריים שמותר לעשן בהם, אין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק ועל מסירת מידע בעניין מוצרי הטבק, האזהרות על גבי המוצרים הן מילוליות ולא גרפיות, והן מוצגות על פני 30% מהאריזה בלבד, אף שהאמנה ממליצה להציגן על פני 50% לפחות מהאריזה, משרד הבריאות אינו מממן תכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון; האיסור על פרסום מוצרי הטבק אינו חל על כל כלי התקשורת והרשתות החברתיות, אין מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון ועוד. בדו"ח של משרד הבריאות קיבלה ישראל ציון 43.5 מתוך 100 במדד יישום האמנה.

תגובת משרד הבריאות: המשרד מקדם הקמת מוקד גמילה טלפוני ארצי ו"בכוונתו לבצע" פעולות נוספות כדי לקדם את יישום האמנה. המשרד מתנער מהציון הנמוך 43.5, למרות שאלה היו נתוניו שלו.

הוויכוח המביך על הנתונים

אחת התקריות המביכות עבור משרד הבריאות בשנה החולפת הייתה הניסיון שלו להתנער מהנתונים שהוא עצמו פירסם שהצביעו על עלייה בשיעור המעשנים בישראל בשנת 2016, לשיא של 22.5% מהאוכלוסיה שהם 1.6 מיליון איש ואישה. מיד לאחר פרסום הדו"ח יצא סגן הבריאות יעקב ליצמן בהצהרה כי הדוח שגוי, "לא מקצועי", ולא מדויק. זו הייתה גם רוח התגובה ששיגר המשרד למבקר המדינה: לטענת המשרד, הנתונים שהצביעו על עלייה בשיעור המעשנים בשנת 2016 הם "תולדה של שיטת מדידה אשר כללה סקירה באמצעות טלפונים סלולריים, שבהם משתמשת אוכלוסייה צעירה (חסרת טלפון קווי). אוכלוסייה צעירה זו לא נדגמה בשנים 2012 עד 2015, ואילו הייתה נדגמת היה אמור שיעור המעשנים בשנים אלו להיות גבוה יותר".

במילים אחרות: הצעירים מעשנים יותר מהמבוגרים, ובנוסף גם בשנים הקודמות שיעור המעשנים בישכאל היה גבוה מהידוע. משרד מבקר המדינה דוחה את תשובת משרד הבריאות: המבקר "מעיר למשרד הבריאות כי הנתונים הם נתוניו שלו, אשר הציגם לכנסת ואשר לא הסתייג מהם בעת שהוגשו לכנסת". בנוסף, אומר המבקר את המובן מאליו: "עולה מדברי המשרד כי מספר הצעירים המעשנים גבוה עד כדי כך שהוא משפיע במידה ניכרת על השיעור הכולל של המעשנים בשנים אלו. על משרד הבריאות לפעול לצמצום שיעור המעשנים ולעשות זאת תוך הסתמכות על מסד נתונים מדיד ומדויק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker