מי ינצח בקרב על הילדים: האינטרסים והכסף או בריאות הציבור - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ינצח בקרב על הילדים: האינטרסים והכסף או בריאות הציבור

הפרסומאים והמפרסמים מנסים לחמוק בכל דרך מאיסורים רגולטוריים על פרסום מזון מזיק לילדים, משרד הבריאות מתמהמה והכנסת משתפת פעולה ■ האם גורמים אינטרסנטיים יצליחו לסכל את הוועדה להגבלת פרסום מזון מזיק לילדים כפי שהצליחו לדחות בשנתיים את סימון המזון המזיק במדבקות?

3תגובות
תפוצ'יפס בכיתה. צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של תפוצ'יפס

"מרתון קינדר ספורט תל אביב" ואולימפיאדת הילדים בחסות קינדר שמקשרת בין ספורט ובריאות לבין אימפריית השוקולד והממתקים עתירי הסוכר, פרסומת של שטראוס לתפוצ'יפס שפונה ישירות לתלמידי בית ספר ומעודדת אותם לצרוך תפוצ'יפס בשיעורים, קידום מכירות לחטיפים וממתקים בהצגות חנוכה וקמפיין שלם למותג חטיפים חדש שהתנהל כולו במדיה שפונה לילדים ונוער  - אלה הן רק חלק מהדוגמאות לפרסום סמוי וגלוי של מזון מזיק לילדים שנחשפו ב-TheMarker בשבועות האחרונים.

כמה חודשים לפני כן, בנובמבר 2017, נחתמה בחגיגיות בתוך משכן הכנסת "האמנה לפרסום אחראי והוגן לבני נוער" , שבה התחייבו נציגי מפרסמים ופרסומאים להחיל על עצמם רגולציה עצמית. באמנה הם התחייבו בין השאר שלא לעודד בשום דרך צריכה מופרזת של מוצרי מזון המכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח או שומן.

 מי שבריאות הציבור חשובה לו מראש התייחס לאמנה המדוברת בחשדנות רבה, שכן היא נוצרה שלא במקרה בתקופה בה וועדה בראשות משרד הבריאות אמורה לקבל המלצות בנוגע לאיסורים על פרסום מזון מזיק.

זו היתה דרך מתוחכמת של הפרסומאים וחברות המזון לנסות לחמוק מהגבלות רגולטוריות על ידי אמנה וולנטרית. העובדה שהם הצליחו לקבל את החותמת של יו"ר הוועדה לשלום הילד בכנסת, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, שקיימה את האירוע והיתה חלק ביצירת האמנה, הוסיפה לאמנה נקודות אמינות שיוכלו לשמש את המפרסמים והפרסומאים מול הוועדה ברגע האמת. שאשא-ביטון אף סילקה מהאולם את חוקרת התקשורת, ד"ר ענת באלינט, שאיימה להעיב על האירוע החגיגי, כשזו טענה שהאמנה ביוזמת המפרסמים והפרסומאים באה למנוע חקיקת חוקים עתידיים בנושא.

העובדה שמי שיזם את האמנה ולקח חלק גדול בכתיבתה הוא יניב ויצמן, בעלי TEENK  - החברה הגדולה ביותר לפתרונות שיווק לבני נוער וצעירים, המטפלת בין השאר בתקציבים הפונים לצעירים של שטראוס, אסם, עוגיות אוראו ושסטוביץ, לא בלבלה את שאשא-ביטון. אגב, אותו ויצמן מ- TEENK הוא זה שארבעה חודשים אחרי שיזם את האמנה וחתם עליה השיק את הקמפיין המדובר לחטיף עתיר הנתרן (מלח) POOF של שסטוביץ. החברה אף ציינה בהודעתה לעיתונות שהחטיף "פונה לילדים בגילים 12-7".

למרות הניסיון להשתיק את הביקורות המפרסמים והפרסומאים הוכיחו בעצמם זמן לא רב לאחר מכן כי אמנות זה נחמד, אבל הביזנס חשוב יותר – או במלים אחרות, לא חכם לתת לחתול לשמור על השמנת.

20% מילדי כיתה א' סובלים מעודף משקל

היום תתכנס בתל אביב ועדה ציבורית חשובה ביותר שסביר להניח שקוראינו לא ממש שמעו על קיומה: "הוועדה לקביעת הגבלות לפרסום מזיק". הוועדה הזאת הוקמה במסגרת המלצות הוועדה לרגולציה במזון, זו שקבעה כי מזון עתיר שומן, מלח וסוכר יסומן במדבקות אזהרה אדומות. אחת מהמלצותיה של אותה ועדה היתה להגביל גם את פרסום המזון המזיק - אמצעי שמקובל בכל העולם כחלק מהמאבק בהשמנת ילדים ונוער.

 הסיבה לכך שחשיבותה של ועדה זו בישראל גדולה במיוחד נובעת גם מכך ש-20% מילדי כיתת א' סובלים מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' שיעור הילדים השמנים קופץ ל-30%; בני נוער צורכים פי שניים מלח ליום מהכמות המומלצת; וישראל ממוקמת בצמרת צריכת משקאות מתוקים בקרב ילדים, אפילו מעל ארה"ב.

מדובר בוועדה רגישה ביותר: הסוגייה שעל שולחנה - איך ובכמה להגביל את פרסום הממתקים, החטיפים, הגבינות הצהובות, מעדני החלב, דגני בוקר, המשקאות הקלים  ושאר מוצרי המזון המזיקים שווה המון המון כסף. חברות המזון הן מהמפרסמות הגדולות במשק, ומתוך חמשת המפרסמים הגדולים במחצית הראשונה של 2017, שלושה הם יצרני מזון: שטראוס, החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) ואסם — כך לפי נתוני יפעת בקרת פרסום.

בין המשתתפים בוועדה שבראשותו של ד"ר אודי קלינר ובהשתתפות נציגים שונים ממשרד הבריאות, יש יצוג גדול לתעשיית המזון, הפרסום והשיווק, ובהם יו"ר ועדת טלוויזיה במועצת הרשות השנייה, עו"ד דורלי אלמגור; מנהלת איגוד לשכות המזון בהתאחדות התעשיינים, עו"ד גליה שגיא; מנכ"לית איגוד השיווק הישראלי, עו"ד תלמה בירו; מנכ"ל איגוד הפרסום הישראלי, יגאל בראון, נציגת איגוד לשכות המסחר, יפה חובב. בוועדה יש נציג יחיד לרופאים, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים ד"ר צחי גרוסמן, ונציג אחד להורים, קובי שטיינברג.  

משרד הבריאות: הדיונים לא יסוקרו

איגודים רפואיים וארגוני חברה אזרחית בולטים נוספים שהיו פעילים מאוד במהלך עבודת ועדת הרגולציה לקידום סימון המזון המזיק, כמו איגוד רופאי בריאות הציבור והפורום בישראלי לתזונה  בת קיימא - אינם חלק מהוועדה. 

מה שמטריד לא פחות הוא הסירוב של משרד הבריאות לאפשר לתקשורת להיות נוכחת ולסקר את עבודת הוועדה. זאת בניגוד להצהרות החגיגיות של המשרד על חשיבות השקיפות ובניגוד לעניין הציבורי הרב בדיוני הוועדה, הדינמיקה שלהם, והתוצאות שלהם. במשרד הבריאות ביקשו להעלות את מודעות הציבור לסכנות המזון המזיק והצליחו בכך בגדול - אך כעת כשנוצרה התעניינות המשרד סוגר את דלתות הוועדה ויוצר תחושה שיש מה להסתיר.

אגב, הוועדה מתעכבת מאוד. הוועדה הראשונה שמונתה לנושא בינואר 2017 פורקה לאחר שעבר הזמן שהוקצב לה כדי להגיש את מסקנותיה – אפריל 2017 -  אך היא לא נפגשה אפילו פעם אחת.  גם עבודתה של הוועדה הנוכחית, שהקמתה היה ניסיון נוסף לטפל בנושא, היתה אמורה להסתיים כבר לפני חצי שנה.

מכל מקום, אחרי כמה ישיבות של הוועדה כבר ידוע היטב מהם יחסי הכוחות בתוכה, ומה שואפים להשיג נציגי תעשיית הפרסום, המזון והשיווק: רגולציה עצמית. למעשה, מהדיונים האחרונים עלה בבירור כי התעשייה חוששת מאד מהגבלת פרסום בחקיקה מחייבת, מתריעה מצמצום עוגת הפרסום, ומנסה לשכנע כי יש מקום ליותר רגולציה עצמית ופחות רגולציה מחייבת. 

ערוץ 10, קשת ורשת התריעו, למשל, בפני הוועדה כי רגולציה על פרסום מזון מזיק עשויה להיות "דרמה מאוד גדולה" עבור ערוצי הטלוויזיה והפרסומאים, בעיקר בעת הזו של ירידה בהכנסות מפרסום מסורתי.

אל מול הדרישה הזאת עומדים ארגוני רופאים והחברה אזרחית. בנייר עמדה שהגיש איגוד רופאי בריאות הציבור לוועדה לפני כמה חודשים, הוא השווה בין תעשיית המזון המזיק לתעשיית הטבק, וקרא לחייב רגולציה הכוללת "איסורים גורפים ולא רק הגבלות" וכן להחיל אותה על פרסום על כל צורותיו, בין היתר פרסומות, רשתות חברתיות, חסויות ושיווק. כמו כן קרא האיגוד לאמץ שיטות התמודדות רדיקליות הלקוחות מעולם המלחמה בטבק, כמו אזהרות גראפיות מפחידות על מוצרי מזון מזיקים או אריזות אחידות נטולות לוגו, מיסוי גבוה, איסור מכירה לקטינים ואיסור מכירה במכונות אוטומטיות.

הזדמנות לשינוי אמיתי

בנייר עמדה שיגיש היום (יום ה) לוועדה האיגוד לרפואת ילדים מציג האיגוד מחקרים אקדמיים שהשוו בין מדינות שבחרו ברגולציה עצמית לבין כאלה שהונהגה בהן רגולציה מחייבת על פי חוק. המחקרים מוכיחים כי רגולציה על פי חוק יעילה בהרבה מרגולציה עצמית, וכי במדינות שבהם חוקקו חוקים מפורשים לצמצום חשיפת ילדים לפרסומי תעשיית המזון המזיק - נרשמה ירידה משמעותית בהרבה הן בחשיפה והן בצריכה של מזון עתיר שומן, מלח וסוכר. לעומת זאת, לדברי מזכ"ל האיגוד צחי גרוסמן, "במדינות שבהן הרגולציה היתה עצמית ומבוססת על יוזמות של התעשייה היתה ירידה מאוד מינורית אם בכלל".

אין זה פלא. בשיטה של רגולציה עצמית, מסבירים באיגוד, "אין ניטור על ידי גוף חיצוני, אין שקיפות, פיתוח התכנית מתבצע על ידי גורמים המקבלים תשלום מהתעשייה, אין יידוע מתמשך וקבוע של הציבור, אין פיקוח חיצוני על פיתוח התכנית, ואין סנקציות משמעותיות". לדברי גרוסמן, התעשייה מציגה מחקרים משלה אבל המחקרים האלה בנויים באופן מוטה. למשל, הם מתמקדים רק ב"שעות צפיית ילדים", בעוד ילדים נחשפים לתכנים של תעשיית המזון בכל שעות היממה, ובכל סוגי המדיה.  

גרוסמן, שהוא גם אחד מחברי הוועדה, מעריך כי "אנחנו נופצץ בנתונים של התעשייה - הם  יצטטו נתונים שמראים תוצאות יפות כביכול שהושגו באמצעות רגולציה עצמית, ואנחנו נצטרך להיות הזועקים בשער ולהגיד שה'מחקר' הזה לוקה בהטיות מאד קשות שמונעות מהמדינה לסמוך על הרגולציה הזאת. אנחנו חד משמעית בעד רגולציה לפי חוק".

ואולם הוויכוח בין סוגי מחקרים נראה כמעט מיותר לאור המציאות שכבר נמצאת פה: המקרים של פרסום ממוקד ילדים של מזון מזיק שתועדו בישראל בחודשים האחרונים בלבד, זמן קצר אחרי חתימת האמנה הוולונטרית בנוגע לפרסום מזון מזיק, ממחישים עד כמה רגולציה עצמית לא עובדת. הפרסומאים והמפרסמים פשוט לא הצליחו להתאפק - אפילו עד תום הדיונים והגשת המסקנות של הוועדה.

לוועדת הרגולציה יש הזדמנות לעשות היום שינוי אמיתי: אחרי שגורמים אינטרסנטיים הצליחו לדחות בשנתיים את היוזמה החשובה והחדשנית של סימון המזון המזיק במדבקות אדומות (יוזמה שעליה מגיעות למשרד הבריאות הרבה מילים טובות)  - דווקא תת הוועדה העוסקת בהגבלת הפרסום יכולה לעשות מהלך חשוב כבר עכשיו, הרבה לפני סימון המוצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#