נתניהו הילל בנאומו את מערכת הבריאות - ושכח להזכיר את הקשישה במסדרון

חלק מרכזי מנאום רוה"מ הוקדש לתוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית שאישרה הממשלה השבוע - בהשקעה של מיליארד שקל ■ לפניו נשא דברים מנכ"ל משרד הבריאות שאמר: "כדי לספק את אותה רמת בריאות ב-2025 צריך להגדיל את ההשקעה ב-9 מיליארד שקל בשנה"

רוני לינדר
נתניהו נואם בכנס הבריאות השנתי, אתמול
נתניהו נואם בכנס הבריאות השנתי, אתמולצילום: עופר וקנין

ראש הממשלה בנימין נתניהו חרך אתמול (ג') את הבמה בנאום שנשא בכנס "תובנות ויעדים 2018" של משרד הבריאות. זה היה אחד הנאומים המרשימים ואפילו מפתיעים שנתניהו - שהזכיר לנוכחים שהוא בעצם גם שר הבריאות - נשא בתקופה האחרונה: נאום עשיר, שכלל סקירה היסטורית של התפתחות הרפואה בישראל, מלא וגדוש בציטוטים של אנשי רוח מההיסטוריה הרחוקה והקרובה על חשיבותה של הבריאות, ושופע במחמאות על איכות מערכת הבריאות הישראלית.

חלק ניכר מהנאום הוקדש לתוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית שאישרה הממשלה בתחילת השבוע - בהשקעה של מיליארד שקל. לדברי אחד הנוכחים שמעורב מאד בפרויקט, נתניהו הפגין הבנה עמוקה יותר מ-90% מהאנשים שעוסקים בפרוייקט במסגרת עבודתם. "יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק", אמר ראש הממשלה. "הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים, שמבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע. שילוב של שלושה גורמים שמשנים את העולם: בסיסי נתונים גדולים מאוד -  'ביג דאטה', בינה מלאכותית וקישוריות".

מכל מקום, נתניהו מכוון גבוה: "תסתכלו על עשר החברות הגדולות בעולם ב-2006 ועשר החברות הגדולות ב-2016. ב-2006 חמש מהן היו חברות אנרגיה ורק אחת מהן IT - מייקרוסופט. ב-2016 זה התהפך. נשארה חברת אנרגיה אחת וחמש חברות IT גדולות שאתם מכירים את כולן: גוגל, פייסבוק ואמזון הפכו לחברות הגדולות והחזקות בעולם. זה קורה בכל התחומים, זה קורה גם ברפואה".

בנאותו סקר נתניהו את התחומים שישראל "נכנסה אליהם בעצמה רבה", שגם בהם השילוב הוא בין ביג-דאטה לבינה מלאכותית: תחום הסייבר ותעשיית הרכב האוטונומי - "אני מאמין שאנחנו מסוגלים לחולל דבר דומה בתחום הבריאות", קבע. את המידע שקיים בקופות החולים על אזרחי ישראל כינה נתניהו "אוצר יקר": "המאגר הזה של מיליוני מטופלים נבנה במשך עשרות שנים, יש מעטים מאוד כמוהו בעולם", אמר, והוסיף: "לכן חוקרים, יזמים וחברות גדולות, יכולים להאיץ באמצעות המאגר הזה רפואה מונעת וכן, גם רפואה אישית שמשפרת את תוצאות הטיפול. זאת כבר לא רק רפואה שמגיבה למחלות, אלא רפואה שרצה קדימה בצעדי ענק כדי לאבחן בזמן מחלות שונות, להבין את המימד הגנטי שלהן, למנוע את התהוותן מלכתחילה ולקבוע מה היא ההשפעה של תרופות מסוימות על פלחים מוגדרים באוכלוסייה".

נתניהו גם לא התעלם מהסוגיות האתיות כבדות המשקל שהפרוייקט מעלה, ובראשן החשש לפרטיות ולסודיות הרפואית: "אם מישהו מסכים למסור את נתוניו הרפואיים מיוזמתו - זאת זכותו. אבל אם הוא לא מסכים, או היא לא מסכימה, אנחנו נתארגן פשוט בצבת ברזל להגן על הפרטיות הזאת, זה קריטי. כשיש הגנה חזקה על הפרטיות ונוצר מאגר קולקטיבי יכולה להתרחש פריצת דרך מהפכנית בשירותי הבריאות". אגב, נתניהו חשף בנאומו את אחד היישומים העתידיים המסעירים ואולי גם המפחידים של התוכנית: "יש גם שאלה של האתיקה בשימוש... אתה אומר לאדם אולי דבר שלא בטוח שאתה רוצה להגיד לו? כי יכול להיות שתדע את תאריך תפוגת תוקף". ובמילים אחרות: בעתיד הלא ברור כמה רחוק, יוכלו לחזות את יום מותנו - ויצטרכו להחליט אם לספר לנו על כך.

אלא שלצד שאר הרוח, החזון וההבנה העמוקה שהפגין נתניהו בתחום הבריאות הדיגיטית, הוא הצליח להדהים את השומעים, כולם אנשי מערכת הבריאות, בנקודת העיוורון העצומה שהציג לגבי מצבה הנוכחי של מערכת הבריאות. "ההשקעה שלנו בבריאות, יש מי שקובל על כך, זה 7.5% מהתל"ג. אומרים לי 'זה נמוך מדי'. מי קבע את זה? אין דבר כזה מבחינתי, אני לא מסתכל על תשומות. אני מסתכל על תפוקות, מה אתה נותן עם הכסף שאתה מקבל".

לדבריו, "כשאתה לוקח את הגרף של השקעה בתל"ג אל מול תוחלת חיים, תמותת תינוקות, או ניהול מחלות, אז ישראל היא לא במקום הראשון בעולם בתפוקות, אבל כמעט במקום הראשון בעולם. יפן משיגה אותנו, אבל הם מוציאים הרבה יותר מאיתנו. אנחנו צריכים להוציא גם על כיפות ברזל, על F-35. אז אנחנו ב-7.5% השקעה בתל"ג מקבלים תוצאות מדהימות, בזכותכם. אני מעריץ אתכם".

אז נתניהו סבור שמצב מערכת הבריאות הישראלית פשוט מעולה - היא מצליחה לשגשג למרות שההשקעה בה היא מהנמוכות במערב, ויעידו על כך תוחלת החיים הגבוהה ותמותת התינוקות הנמוכה - שני המדדים שכלכלנים מרבים לנפנף בהם כשהם רוצים להוכיח שהכל מצוין.

אז הנה כמה עובדות שחשוב לחדד: ראשית, לא רק שההוצאה הלאומית בישראל היא מהנמוכות במערב, גם ההרכב שלה מדאיג מאד: רק 62% ממנה הוצאה ממשלתית פרטית - והשאר - 38%, פרטית. זהו יחס פרטי-ציבורי חריג בהשוואה לעולם המערבי, שבו ברוב המדינות ההוצאה הממשלתית מגיעה לכ-70% עד 80% מההוצאה כולה.

נוסף על כך, תוחלת חיים ותמותת תינוקות הן לא תוצאה ישירה רק של מערכות בריאות אלא של מכלול גורמים נוספים כמו מערכת החינוך, איכות האוויר, תרבות ועוד. נתניהו מתעלם גם מהפערים הגדולים בשני המשתנים האלה בין המרכז לפריפריה, בין ערבים ויהודים ובין עניים ועשירים.

ובכלל, מערכת הבריאות היא הרבה יותר מנתון יבש על תוחלת חיים או שיעור התינוקות שנפטרו עד גיל שנה. מערכת הבריאות היא גם השירות שהציבור מקבל, האיכות הרפואית והנגישות. נתניהו מתייחס לתפוקות? יש בעיה קשה עם התפוקות של המערכת כבר היום. הנה רשימה חלקית מאד של בעיות: תקני רופאות ואחיות שלא התעדכנו מאז שנות ה-60, מחסור חריף במיטות אשפוז שמוביל לכך שבתי החולים בישראל הם הצפופים במערב, חולים שמתאשפזים במסדרונות או במחלקות פנימיות במקום בטיפול נמרץ, בתי חולים שמודיעים כי המיון שלהם סגור לקבלת חולים מרוב עומס, בתי חולים פסיכיאטרים ממשלתיים שחלקם נראים כאילו הם שייכים למאה הקודמת, מחסור חריף במיטות שיקום, ותורים לרופאים מומחים ולניתוחים שיכולים להתארך גם חצי שנה, 8 חודשים, שנה ואפילו יותר - אלא אם אתה בעל אמצעים או פרוטקציה.

ואפרופו פרוטקציה, בערבו של הנאום נתניהו חש ברע, הגיע לבדיקות בבית החולים הדסה עין כרם, ושוחרר לביתו. אם הוא היה אזרח מהשורה ומגיע בלי הפניה מרופא ולא מתאשפז - היה עליו לשלם עבור הביקור הזה 870 שקל ולחכות שעות בתור. אנחנו לא טוענים שראש הממשלה צריך להמתין שעות במיון, אך יתכן שהניתוק הזה מהחוויה שעוברת על הציבור הישראלי במערכת הבריאות שהוא אמון עליה - גורם לשאננות שמאפשרת את המשך ייבוש מערכת הבריאות הציבורית.

אגב, באופן אירוני למדי, הנאום שקדם לזה של נתניהו היה של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. חלקים ממנו היו ממש תמונת ראי לנאום ראש הממשלה: "למרות כל ההשקעה הגדולה שלנו בבריאות בשנים האחרונות – ההוצאה הלאומית לבריאות הייתה ונותרה 7.4% מהתוצר", אמר בר סימן טוב, וסימן את היעד: "כדי לתת את אותה רמת בריאות למבנה הדמוגרפי החדש בישראל, ולו רק בגלל הזדקנות האוכלוסייה, מבלי להביא בחשבון את העלייה בתחלואה הכרונית, את ההתייקרות וההתפתחויות הטכנולוגיות, את העלייה בציפיות של המטופלים מהמערכת, כדי לתת את אותה רמת בריאות בישראל 2025 צריך להעלות את ההוצאה הלאומית ל-8.7% מהתוצר לפחות - פער של יותר מ-9 מיליארד שקל בהוצאה הממשלתית".

"אנחנו צריכים להתנתק מהקונספציה הרווחת שמערכת הבריאות שלנו טובה ותמשיך להיות טובה, וכל מה שצריך זה להמשיך בתוואי הנוכחי ולחזק מדי פעם את הברגים", אמר בר סימן טוב. "זוהי קונספציה מוטעית שנובעת מהתעלמות מכל האותות והסימנים שסביבנו. כמו שהפנמנו שאם לא נשקיע בהתפלת מים ישראל תתייבש, כך עלינו להפנים, שאם לא נשקיע בתשתיות בריאות המערכת שלנו תגיע לאי-ספיקה".

נתניהו צודק: יחסית להוצאה הלאומית הנמוכה - מערכת הבריאות הישראלית היא כמעט פלא. ונכון גם שיש מקום להתייעלות פנימית ולחלוקה נכונה יותר של המשאבים - ולא רק להזרמת כסף חדש לתוכה. אך הוא חייב גם להפנים: המערכת היא לא בית חולים שנפתח בפניך בנוהל VIP כשאתה חש ברע, אלא גם אדם קשיש שממתין 8 שעות במיון באמצע הלילה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker