תאגידי הבריאות מקצרים תורים - ומשלימים הכנסה לרופאים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תאגידי הבריאות מקצרים תורים - ומשלימים הכנסה לרופאים

תאגידי הבריאות, המאפשרים את הפעלתם של בתי החולים גם מחוץ לשעות הפעילות הרגילות, אמורים לאפשר לבתי החולים גמישות ניהולית גבוהה יותר ■ גמישות זו, כך נטען, מביאה לגיוס עובדים בכירים ללא מכרזים ובחינות, ואף להעסקת קרובי משפחה

6תגובות
רופאים בחדר ניתוח
אלי הרשקוביץ

מי מפקח על תאגידי הבריאות הפועלים בתוך בתי החולים ומעסיקים יותר מ-20 אלף אנשי צוות בשעות אחר הצהריים?

תאגידי הבריאות, שנקראים גם "קרנות המחקרים", הם עמותות שהוקמו לצד בתי החולים הממשלתיים כישות משפטית נפרדת, במטרה לאפשר את הפעלתו של בית החולים גם מחוץ לשעות הפעילות הרגילות בביצוע ניתוחים, מחקר ושירותים שונים. הם אמורים לאפשר למנהלי בתי החולים גמישות ניהולית גבוהה יותר מזו שיש להם בבית החולים - הן מבחינת השימוש בכספים, והן מבחינת העסקת עובדים.

הגמישות מתבטאת בין היתר בכך שהנהלות בתי החולים יכולות לשלם באמצעות התאגידים לרופאים וצוות רפואי תשלומים לפי פעילות, בנוסף לשכר הקבוע שהם מקבלים בבית החולים. זו הדרך של בתי החולים לקיים למשל פעילות של ניתוחים אחר הצהריים, בתשלום נוסף לצוותים הרפואיים. תקנות תאגידי הבריאות מאפשרים לבתי החולים לשלם עבור ססיות (פעולות אחר הצהריים) עד 100% משכרו של העובד בבית החולים. התאגידים יכולים גם לממן משרות של אנשי צוות רפואי מעבר לתקנים של בית החולים.

במהלך השנים עלו טענות רבות, בין השאר בנציבות שירות המדינה, שהגמישות הניהולית שמאפשרים התאגידים וחוסר הפיקוח עליהם נוצלו כדי להעסיק דרכם עובדים בכירים שנמצאים בליבת העשייה של בית החולים - וזאת ללא מכרזים ובחינות, ולפעמים גם תוך תופעות פסולות כמו העסקת קרובי משפחה. בעקבות כך בעלי תפקידים בכירים רבים עברו מהעסקה דרך התאגיד להעסקה כעובדי מדינה.

שיבא
טלי מאייר

אך התכלית המרכזית של התאגידים היא מימון פעילות רפואית ניתוחית אחר הצהריים, לצורך קיצור תורים במערכת הציבורית. זוהי, למעשה, אחת הדרכים המרכזיות של המדינה להביא לקיצור תורים במערכת הציבורית - באמצעות תשלום נוסף לפי פעולות לצוותים רפואיים. בעתיד צפויה הפעילות הכלכלית בתאגידים אף לגדול, בעקבות השקעות המדינה בשנים הקרובות בקיצור תורים בבתי החולים הציבוריים.  

המספרים בדו"ח הממונה על השכר שפורסם אתמול (ג') מראים כי התאגידים הם מעסיקים ענקיים של יותר מ-21 אלף עובדים, שחמישית מהם (21.4%) עובדים הן בבית החולים והן בתאגיד. שכרם הממוצע של רופאים שמועסקים בשתי המסגרות הוא 40,182 שקל - שכר שמבטא תוספת של כ-6,385 שקל לעומת שכר הרופאים הממוצע בשירות המדינה (33,797 שקל) .

שיאני השכר בתאגידים הם מהנדסים המועסקים במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), ששכרם הממוצע הוא 108,466 שקל בחודש. בוולפסון, שישה עובדים משתכרים מהתאגיד לבדו 74 אלף שקל בחודש בממוצע. בבית החולים הגליל המערבי בנהריה תשעה עובדים ששכרם החודשי הממוצע בתאגיד הוא 61,425 שקל, ובברזילי 4 עובדים ששכרם הממוצע בתאגיד הוא 73 אלף שקל בחודש.

התאגיד הגדול ביותר בישראל הוא התאגיד של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. 35% מהעובדים בשיבא, 1,507 עובדים, מועסקים גם בבית החולים וגם בתאגיד. אחריו, הרחק מאחור, ניצב בית החולים רמב"ם עם 896 משרות בתאגיד, ואחריו אסף הרופא עם 524 משרות בתאגיד.

בין השנים 2015 ל-2016 היתה ירידה דרמטית במספר המועסקים דרך התאגיד בכמה מבתי החולים, במקביל לעליית השכר הממוצע בתאגיד. הסבר אפשרי לכך הוא תהליך קליטת עובדי מינהל ומשק ועובדים אחרים בשכר נמוך מהתאגיד לתוך בתי החולים עצמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#