האנשים שיצאו נגד חברות המזון - ואיפשרו את סימון המוצרים המזיקים - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנשים שיצאו נגד חברות המזון - ואיפשרו את סימון המוצרים המזיקים

הרפורמה לסימון המזון המזיק לוותה בלחץ לוביסטים של התעשייה שלא זכור כמותו בשנים האחרונות ■ אלה ניסו להחליש ואף לסכל את המהלך בכל דרך אפשרית ■ אל מול הלחצים, עמדו הפעם "לוביסטים של הציבור", שנהפכו לאקטיביסטים ודאגו שהרפורמה תצא אל הפועל

23תגובות
ד"ר דורית אדלר, ראש ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא, בדיונים על סימון המזון
אמיל סלמן

"כדאי שהלוביסטים יעשו חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בדיון הזה" — כך חתם יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אלי אלאלוף, את הדיונים ברפורמת סימון המזון המזיק בשבוע שעבר.

אלאלוף יודע על מה הוא מדבר: כבר זמן רב לא היה ניסיון כה מרוכז ונרחב של גופים מסחריים להפיל יוזמה ממשלתית. במשך חודשים ארוכים ניסתה תעשיית המזון לטרפד או לפחות לסרס את המהלך של משרד הבריאות להדפסת סימון אזהרה אדום על אריזות מוצרים העתירים בסוכר, מלח או שומן רווי.

זה התחיל סביב דיוני ועדת המזון, בפגישות סודיות ופחות סודיות עם שרים וחברי כנסת, בניסיונות להפעיל משרדי ממשלה אחרים שייצאו נגד משרד הבריאות.

ראשי חברות המזון לא הסתפקו בפעילות מול הדרגים המקצועיים של משרד הבריאות ועברו לא אחת לדרג הפוליטי הבכיר, שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, בניסיון לשכנעו כי יש להחליש את הרפורמה המתוכננת ולהחריג ממנה מוצרים מסוימים. לשם כך הם השתמשו גם בלוביסטים שידועים בקשר ובהשפעה שלהם על משרד הבריאות. כך, הלוביסט ארז גילהר מפוליסי, הלוביסט של פיליפ מוריס שבעבר פורסם כי נראה לוחש באוזנו של ליצמן בדיון ועדת הכלכלה בעניינה של החברה, ואף ניסח חלק מהודעה לעיתונות שהוציא המשרד בעניין מוצרי עישון — אירגן פגישה בין ליצמן למנכ"ל תנובה, אייל מליס, ואף נכח בה. אנשי פוליסי אף פעלו מול גורמים ממשרד הבריאות כדי להוריד את קמפיין המשרד נגד צריכת חטיפים, שפגע בלקוח אחר שלהם — אסם — והקמפיין אכן ירד.

יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, אלי אלאלוף
אמיל סלמן

היבואנים, באמצעות איגוד לשכות המסחר, חמושים אף הם בלוביסטים, ניסו לשכנע את הממשלה להעביר את הסימון לחלק האחורי של האריזה. הם פנו למדינות שונות והצליחו לגייסן למאבק ולאיים על המשך שיתוף פעולה עם ישראל. בשלב מסוים כבר היה נראה כי כל רפורמת הסימון עומדת בסימן שאלה, כשמשרדי הכלכלה והאוצר הודיעו כי הם מיישרים קו עם היבואנים ומתנגדים להמלצות הוועדה של משרד הבריאות.

לבסוף הרפורמה עברה, אך הלוביסטים של התעשייה רשמו גם כמה הצלחות: ההחרגה מסימון של אריזות קטנות, ובראשן חטיפים וממתקים קטנים, וההחרגה החלקית של אבקות המרק עתירות הנתרן. וכמובן, ההצלחה הגדולה ביותר של התעשייה היתה בכך שיישום התקנות נדחה בשנתיים, עקב חוק האריזות, שהתעשייה עצמה דאגה שיעבור כשנתיים, שקובע כי רגולציה המצריכה שינוי אריזות לא תתבצע באופן מיידי.

בשבועיים האחרונים, בשלושת הדיונים הסופיים של ועדת הבריאות, הגיעה פעילותם של הלוביסטים לשיא: הם הציפו את חדר הוועדה, לחשו לאוזניהם של חברי כנסת, חילקו להם דפי מסרים, הביאו נציגים מאיטליה ומהאיחוד האירופי ששכרו את שירותי חברת הלובינג פוליסי. אלה דיברו בכל אחד מהדיונים ונזפו במחוקקים הישראליים על הפגיעה שתיגרם לכאורה למזון המיובא מאירופה, ובאופן כללי ניסו להשתלט על הדיון.

הנציג של חברות המזון האיטלקיות, רפאלה דה לטיו
אמיל סלמן

אלא שהפעם הם מצאו מולם חבורה נחושה לא פחות, של אנשים שאמנם אינם מקבלים תשלום מאיש, ואינם מגדירים את עצמם כך, אך הם לוביסטים — מטעם הציבור. נציגי תעשיית המזון נאלצו להתמודד עם נציגים של ארגוני בריאות וחברה אזרחית שיצאו מהאקדמיה והמשרדים ועלו לירושלים כדי "לתת פייט" ללוביסטים של ההון, באמצעות ידע מקצועי בשילוב עם לא מעט תעוזה.

כשנציגי התעשייה והלוביסטים שלהם הציגו טיעונים נגד הסימון או בעד הקלות בו, הם שלפו מיד טיעונים מבוססי עובדות משלהם, והציגו עמדה קשיחה ובלתי־מתפשרת גם מול משרד הבריאות.

רחל עזריה (כולנו) היתה אחת מחברי הכנסת הבולטים במאבק לאישור התקנות בצורתן המחמירה ביותר, יחד עם יעל כהן פארן (המחנה הציוני). היא ספגה בשל כך ריקושטים, גם מצד חברי כנסת שהיו קשובים יותר לטענות התעשייה. לדבריה, הנוכחות של "הלוביסטים של הציבור" היתה משמעותית ונתנה לה רוח גבית לעמוד על שלה: "עזר מאוד שהיו סביב השולחן גם ארגונים שחשבו ואמרו כמוני, ונתנו קונטרה משמעותית לנציגי ההון, כי בסוף כשאתה נמצא בחדר שכולם צועקים בו דבר אחד, אתה צריך המון כוח לעמוד ולומר לא".

ארגון "אנו", שמסייע למאבקים חברתיים, הפעיל לחץ באמצעות קריאה לציבור לשלוח מכתבים לחברי הוועדה, כדי לסמן להם שהציבור מודע למתרחש וללחוץ עליהם להצביע בעד התקנות. בארגון אומרים שמאות מכתבים כאלה נשלחו.

האנשים שליוו את המהלך אומרים כי היעד הבא הוא דרבון של משרד הבריאות לבצע בשנתיים הקרובות עוד שורה של מהלכים לצמצום נזקי המזון המזיק, כמו הטלת הגבלות על פרסום מזון מזיק, הכנסת מזון בריא לפיקוח מחירים, ואף מיסוי מזון מזיק.

פרופ' איתמר רז

פרופ' איתמר רז
עופר וקנין

תפקיד: נשיא עמותת מהיום — הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, חבר האגודה לאורח חיים בריא ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת.

הדגל שהניף: כבר כמה שנים, עוד בזמן שיעקב ליצמן היה סגן שר הבריאות, טען רז בפניו כי קיים צורך מהותי בשינוי אורח החיים התזונתי של הציבור בישראל. משהוחלט להקים ועדת אסדרה לקידום רגולציה לתזונה בריאה מונה רז לאחד מחבריה. רז נכח בישיבות הוועדה והפעיל לחץ על שר הבריאות ועל מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, כשהרגיש שהאינטרסים של בריאות הציבור בוועדה נמצאים בסכנה. "כל הזמן לחצתי על ליצמן ובר סימן טוב, כולל בישיבות אחד על אחד אתם, לא להיכנע לתעשיינים. גם בדיוני הוועדה לא אחת הייתי קם ואומר לתעשיינים: אתם משחקים משחק כפול — מצד אחד אתם יושבים פה ואומרים שבריאות הציבור חשובה לכם, ומצד שני אתם מנסים להחליש אותנו אל מול התקשורת".

מה גרם לך להפוך לאקטיביסט? "צריך לפעול אם רוצים שדברים יקרו. בפוליטיקה, אם אתה רוצה שדברים ישתנו צריך להיות בקשר עם מי שמנהל את הנושא בממשלה, או להיות בקשר עם הרבה חברי כנסת ולדאוג שהם ידחפו את הדברים".

מה הפתיע אותך? "הפתיעה אותי החלטת משרד הבריאות לא לסמן באדום אריזות הקטנות מ–25 ס"מ מרובע. זאת טעות, מכיוון שעיקר השינוי צריך להיעשות דווקא אצל ילדים".

מה איכזב אותך? "העובדה שמשרד הבריאות החליטו לא לאייר את כמות הסוכר בכפיות אלא להסתפק בכיתוב של מספר הכפיות במוצר. סוכר הוא הסמן החשוב ביותר לכל מזון מזיק בישראל אבל לצערי התעשייה נלחמה והתפשרו איתה בנושא הזה. יש הבדל עצום לדעתי בין האפקט של איור של כפיות סוכר לבין כיתוב מספר. בנוסף, רציתי שיהיה מיסוי על משקאות ממותקים משרד הבריאות דחו את זה ולא נימקו למה".

מה שימח אותך? "מה שמאוד משמח אותי זה שנעשה מהלך אדיר שלא קרה בישראל מאז שאני בתחום, שזה 40 שנה לפחות. מדובר במהפך במדינת ישראל, לא פחות מכך".

לסיכום: "עכשיו חייבים לעבוד על שלושה דברים: לדאוג שהתקנות ייצאו אל הפועל, לטפל בעניין ההגבלות על פרסום מזון מזיק לילדים, ולגייס את המדינה להנגשת מזון בריא לאוכלוסיות חלשות".

ד"ר דורית אדלר

ד"ר דורית אדלר
תמר אלמוג הלחמי

תפקיד: ראש ועדת ההיגוי של הפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא.

הדגל שהניפה: אדלר לא היתה חברה בוועדת האסדרה של משרד הבריאות, אבל קיבלה אישור להציג בפני חברי הוועדה נתונים על כך שרוב המחלות כיום הן תזונתיות, וכי יש צורך ברגולציה על התעשייה והכנסת שיעורי תזונה לבתי הספר שיועברו רק על ידי אנשי מקצוע. אדלר נכחה בכל דיוני ועדת הבריאות בכנסת בנושא התקנות, ונלחמה על כמה נושאים, בהם קיצור לוחות הזמנים ליישום שלב הסימון המחמיר ביותר, ואי־החרגה מסימון לאבקות מרק ואריזות קטנות. "היה ברור שהזירה שם גועשת ורועשת מהתעשייה שמפעילה את כל הכוחות האפשריים על משרד הבריאות. הלוביסטים מקבלים סכומים מטורפים מתעשיית המזון, שמרוויחה את הכסף מכך שהיא מוכרת מזון מזיק. אנחנו אנשים שלא מרוויחים על פועלנו אגורה ופועלים בהתנדבות למען בריאות הציבור".

מה גרם לך להפוך לאקטיביסטית? "אני פועלת מתחושת שליחות ותשוקה לבריאות הציבור. עם זאת, כמה שסימון מזון מזיק הוא חשוב, לא על פיו תיפול או תקום בריאות האומה. צריך גם לאסור ברגולציה את פרסום המזון המזיק לילדים, כי אם זה לא יקרה — החברות תמיד ימצאו דרכים להציף אותנו במזון מזיק".

מה הפתיע אותך? "עוצמת הנוכחות וההשפעה של הלוביסטים של התעשייה. אני תוהה איך חלקם הולכים לישון בלילה ונרדמים טוב בידיעה שחלק מהמזונות שהם נלחמים בעבורם תורמים לתמותה — ואני מדברת הן על חברות המזון והמשקאות והן על הלוביסטים שלהן. זה חידד לי את החשיבות של מה שקרוי 'לוביסטים חברתיים'".

מה איכזב אותך? "שאבקות המרק הוחרגו מסימון בדרך מתוחכמת, אף שמדובר במזון מזיק. גם החרגת החטיפים הקטנים איכזבה אותי. הייתי מצפה גם מאנשי התעשייה לגלות קצת אחריות".

מה שימח אותך? "משמח אותי שהתקנות עברו, כי בכל זאת יש כאן לא מעט הישגים, כמו ההחלטה על סימון שלילי וביטול השלב הראשון".

לסיכום: "יש חשיבות גדולה לתקשורת ולחשיפת המפגשים של הלוביסטים עם התעשייה ועם המשרדים הממשלתיים. חובת המדינה להבטיח ביטחון תזונתי אישי ולאומי בהווה ולעתיד. חייבים להנגיש כלכלית את סל המזון הבריא והבר קיימא הבסיסי".

ד"ר חגי לוין

ד"ר חגי לוין
אמיל סלמן

תפקיד: מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור.

הדגל שהניף: לוין הגיע לכל הישיבות, הוציא תגובות זריזות ותקיפות לכל מהלך ושינוי בתקנות, והציף את חברי הכנסת בניירות עמדה מקצועיים כמשקל נגד לטיעוני התעשייה. "אנחנו אומרים: בואו נשתמש בכלים המדעיים כדי לקדם את בריאות הציבור. להשתמש במדע לטובת הציבור.

"זה הכוח שלנו — הכוח המקצועי. כשאנחנו מביאים את העמדה המקצועית, אנחנו מזכירים לכולם את האמת. וברגע שהאמת נחשפת, זה טוב יותר לציבור".

מה גרם לך להפוך לאקטיבי? "פשוט לא היתה ברירה. המדיניות הכושלת בתחום העישון הבהירה לי שמשהו רקוב מאוד, ושאי־אפשר לסמוך על מקבלי ההחלטות שישמרו עלינו. אנחנו חייבים להיות על המשמר כדי להבטיח שדואגים לציבור ושעושים את הדברים באופן מושכל".

מה הפתיע אותך? "הנגישות של הלוביסטים למקבלי ההחלטות — בתור רופא בריאות הציבור לא הייתי מודע עד כמה הבעיה חמורה, ועד כמה הממשלה מופעלת במידה רבה על ידי לוביסטים שמייצגים אינטרסים כלכליים של חברות מסחריות, שפועלות הרבה פעמים נגד בריאות הציבור".

מה איכזב אותך? "שיש שלב סימון נוסף — זה פשוט מבלבל את הציבור בצורה נוראית. עד שכולם יתרגלו, טראח. שוב ישנו את הכל. זו הטעיה וזה עקום".

מה שימח אותך? "עצם זה שעברו התקנות. בכל זאת, בסופו של דבר, ברור שזה לא טוב לחברות המזון שתהיה לנו תזכורת למזון מזיק. למרות הפטורים הרבים, יש סימון, וזה הישג גדול. יש קורת רוח גדולה מאוד מההתגייסות הנרחבת של קואליציה של ארגונים למען הציבור".

לסיכום: "הטעם הוא חמוץ־מתוק. באיזשהו מקום אולי הפסדנו בקרב, אבל ניצחנו במערכה. בסוף זה נדחה בשנתיים, וסימון הוא ההתערבות החלשה ביותר, אבל חברות המזון והלוביסטים מבינים שהחגיגה הזאת הולכת להסתיים".

שבי גטניו

שבי גטניו
אייל טואג

תפקיד: מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת.

הדגל שהניף: העמותה אינה עוסקת במזון, אלא בתחלואי הון־שלטון, בדגש על כוחם של לוביסטים מטעם ההון להשפיע על החלטות של השלטון. לכן, התפקיד שלקח על עצמו גטניו היה לחשוף את הקשרים האלה סביב רפורמת סימון המזון המזיק. גטניו שימש בוועדה בתפקיד הילד הרע שחושף את השפעתם של הלוביסטים על מקבלי ההחלטות. הוא לא בחל באמצעים, כולל להסגיר לוביסטית שלא ענדה את התג הכתום של הלוביסטים, להתעמת עם חברי כנסת חזיתית על קשריהם עם ההון, ולדרוש מהם במפגיע שקיפות וגילוי נאות על הקשר עם גורמים בעלי עניין. גטניו היה פעיל גם מחוץ לחדר הוועדה: בבקשות חופש מידע, בשאילתות, בתגובות זריזות להתפתחויות — הוא נלחם בחוסר המודעות של הציבור לכוחות שמפעילים את המערכת.

מה גרם לך להפוך לאקטיביסט? "אני מאתר נושאים שיהיה ניתן להסביר באמצעותם הכי טוב לציבור ולמחוקק את אופן התנהלות ענף הלובינג בישראל והפגיעה שלו ביכולת לייצג באופן שווה את האינטרסים מול מקבלי ההחלטות. נושא המזון הוא אחד מהנושאים האלה כי מעורב פה אינטרס של בריאות ילדים מול אינטרס צר של תעשייה, מה גם שהדיונים התקיימו בוועדת הבריאות של הכנסת ששיקולי בריאות היו אמורים המובילים בקבלת ההחלטות בה".

מה הפתיע אותך? "הפתיע אותי דווקא לטובה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בחלק מהמקרים. היה שלב, למשל, שראיתי תדהמה על פניהם של חלק מהלוביסטים ואנשי תנובה על כך שבר סימן טוב מתנגד להחרגת הגבינה הצהובה".

מה איכזב אותך? "אני מאוכזב מחברי כנסת מסוימים שהיה אפשר להושיב במקומם את הלוביסטים של תנובה ומועצת החלב. לא היה מקום להכפיף את אינטרס הבריאות לאינטרסים מסחריים של בעלי מניות מסין".

מה שימח אותך? "נזיפתו של יו"ר הוועדה אלי אלאלוף בענף הלובינג בסיום הדיון, והאמירה שלו על הצורך של הענף לערוך חשבון נפש נוקב".

לסיכום: "הישיבות בוועדה הזכירו לי את הישיבות בוועדת הכלכלה ב–2013–2014 שבהן טורפדה רפורמה לטובת בריאות הציבור בנושא העישון. למרבה השמחה, הפעם הרפורמה עברה, לפחות באופן חלקי, ונפעל לשיפורה בעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#