טיפול אמיתי? התוכנית להגבלת מחירי הניתוחים הפרטיים

במשרד האוצר מעריכים כי המהלך, שמתוכנן להתבצע במסגרת חוק ההסדרים, יקטין ב–200 מיליון שקל את ההוצאה הציבורית השנתית על ניתוחים פרטיים ■ מנכ"ל משרד הבריאות: "המהלך נועד להסיט את הדיון מהעובדה שחסר הרבה כסף במערכת הציבורית"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים23
בית חולים פרטי
בית חולים פרטיצילום: ניר קידר

מתקנים את העיוות? משרד האוצר מתכנן לשלב בחוק ההסדרים הקרוב פיילוט של חמש שנים לפיקוח על תעריפי הניתוחים הפרטיים - כך נודע ל–TheMarker. הפיקוח יחול על מספר מצומצם יחסית של ניתוחים, בדגש על ניתוחים נפוצים שמחיריהם במערכת הפרטית גבוהים באופן משמעותי לעומת המערכת הציבורית.

הניתוחים שייכללו בפיקוח המחירים ייקבעו על ידי שרי הבריאות והאוצר, בהתייעצות עם ועדה מקצועית. מדי תקופה תיבחן מחדש רשימת הניתוחים המפוקחים, ותינתן אפשרות לעריכת שינויים. במשרד האוצר יודעים שההצעה תיתקל בהתנגדות נחרצת מצד משרד הבריאות, אך נחושים לקדם אותה בחוק ההסדרים הקרוב - שאמור לעבור בהחלטת ממשלה בתוך שבועיים. לפי הערכות האוצר, המהלך צפוי להקטין את ההוצאה על ניתוחים פרטיים ב–200 מיליון שקל בשנה.

כיום, קיים פיקוח על מחירי הניתוחים המבוצעים בבתי החולים הציבוריים והממשלתיים - אך אין פיקוח כזה על מחירי הניתוחים הפרטיים. במשרד האוצר אומרים כי במקרים רבים מדובר בפער של עשרות אחוזים בהשוואה לתעריפים במערכת הבריאות הציבורית. זאת, אף שמדובר בתשתיות דומות ובאותם רופאים - וחרף העובדה שדווקא למערכת הבריאות הציבורית יש הוצאות כבדות יותר בהשוואה למערכת הפרטית, משום שהיא מחויבת להפעיל גם מחלקות הפסדיות ומטפלת פעמים רבות בחולים עם בעיות מורכבות שזקוקים לטיפולים יקרים יותר.

באוצר סבורים כי אין הצדקה לפער המחירים הגדול בין המערכת הציבורית לפרטית בניתוחים מסוימים, משום שהוא מבוסס על ביקוש קשיח לשירותי בריאות ועל פערי המידע בין המטופלים לבין הרופאים והמוסדות הפרטיים. במשרד טוענים כי זה כשל שוק שגורם להוצאה לאומית גבוהה על שירותי בריאות, ולעלייה ביוקר המחיה.

מחירי הניתוחים שעל הכוונת במערכת הציבורית, לפי מחירון משרד הבריאות
מחירי הניתוחים שעל הכוונת במערכת הציבורית

באוצר אומרים גם כי המחירים הגבוהים של ניתוחים במערכת הפרטית פוגעים גם במערכת הבריאות הציבורית - משום שבתי חולים ציבוריים מתקשים להתחרות על מנתחים לאור השכר הגבוה שמציעים להם בתי החולים הפרטיים. שכר זה גורם למנתחים להעדיף את המערכת הפרטית ולצמצם את עבודתם בבתי החולים הציבוריים. המחסור במנתחים במערכת הציבורית מוביל ליציאת תורים ארוכים לניתוחים מסובסדים, ובאוצר אומרים שבתי החולים הציבוריים מתקשים להשאיר אצלם בשעות אחר הצהריים (השעות שבהן רופאים יכולים לבצע ניתוחים פרטיים) מנתחים איכותיים שיכשירו את הדור הבא של המתמחים.

"ממתי האוצר תומך בפיקוח מחירים?"

במשרד הבריאות מתנגדים באופן מוחלט להצעה. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "המהלך נועד להסיט את הדיון מהעובדה שחסר הרבה כסף במערכת הציבורית. ישראל היא המדינה המערבית עם ההוצאה הציבורית הנמוכה ביותר על בריאות, ולצערנו זה גורם לניתוב פעילות למערכת הפרטית. אם לבתי החולים הציבוריים יהיה עוד כסף, הם יוכלו לנתח הרבה יותר ובהתראה קצרה, עם מיטב הרופאים שהיום נאלצים לעבוד בבתי החולים הפרטיים".

לדבריו, "החוק הזה יהרוג את הפעילות הפרטית, בלי לתת מענה במערכת הציבורית. מה תעשה קשישה שצריכה להחליף ברך, עם תור לניתוח ציבורי בעוד שנתיים? ומה לגבי ניתוח כפתורים לילד שלא שומע טוב, והתפתחותו השפתית מתעכבת? זה ניתוח שכמעט אי־אפשר לקבוע לו תור במערכת הציבורית, בגלל המחסור במשאבים. כדי לתת פתרון נדרשים מיליארדי שקלים - שאותם האוצר לא נותן. כדי לקצר תורים ולהוריד את ההוצאה הפרטית לבריאות צריך לבצע מהלך שיאפשר לבתי החולים הציבוריים להתחרות במערכת הפרטית, לא באמצעות שר"פ אלא באמצעות תקצוב ישיר של בתי חולים עבור ניתוחים, בנפרד מהתקציב לפעילות השוטפת. זה יהפוך אותם לאטרקטיביים וזולים הרבה יותר".

שיעור ההוצאה על בריאות למשק בית ב 2014- , כשיעור מההכנסה הפנויה

בר סימן טוב גם עקץ את משרד האוצר, ואמר: "מפתיע שיוזמה כזו מגיעה מהם. כבר שנים אנחנו מנסים לשכנע אותם לפקח על מחיר הלחם המלא, שמחירו גבוה פי שלושה ממחירו של לחם אחיד. בשל כך, אוכלוסיות חלשות נאלצות לאכול אוכל לא בריא - דבר שמשפיע באופן ישיר על הוצאות מערכת הבריאות. עד כה, האוצר נתן אינסוף תירוצים מדוע פיקוח מחירים הוא שגוי כלכלית".

בשנים האחרונות פועלת הממשלה להקטנת ההוצאה הפרטית על בריאות ולהעברת מטופלים מהמערכת הפרטית לציבורית. כך למשל, שלמה הממשלה מאות מיליוני שקלים לבית החולים אסותא באשדוד ולבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, כדי שיוותרו על שר"פ (אפשרות לבחירת רופא בתשלום). כמו כן, לפני שנה הכריזה הממשלה על מהלך "הסדר־החזר", שבמסגרתו יוכלו מבוטחים לבחור מנתחים במערכת הציבורית רק מתוך רשימות סגורות של מנתחים הנמצאים בהסדרים עם הביטוחים המשלימים והביטוחים הפרטיים - תמורת השתתפות עצמית קבועה מראש. מהלך זה צימצם משמעותית את שכר המנתחים במערכת הפרטית, משום שכעת הם נדרשים לקיים משא ומתן על שכרם מול הגופים המבטחים וקופות החולים - ולא מול כל מטופל בנפרד.

ההצעה להגביל את מחיריהם של כמה מהניתוחים הפרטיים תיתקל בהתנגדות עזה מצד ההסתדרות הרפואית וכן מצד בתי החולים הפרטיים. קופות החולים צפויות למצוא את עצמן בניגוד עניינים מובנה: מצד אחד, הן מציעות ביטוחים משלימים ולכן אמורות להרוויח מצמצום ההוצאה על בריאות, וגם להוריד את הפרמיות שהן גובות מהציבור; מצד שני, בהיותן בעלים של בתי חולים פרטיים (אסותא של מכבי, הרצליה מדיקל סנטר של הכללית, ומרכז נארא שיעבור בקרוב לידי מאוחדת), הן צפויות להיפגע מהגבלת התעריפים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, מגבש תוכנית ממשלתית שתפחית באופן משמעותי את הוצאות משקי הבית על הליכים רפואיים במערכת הפרטית. המהלך יהווה צעד נוסף בהורדת יוקר המחיה ושיפור רמת הרפואה במערכת הציבורית, בנוסף לתוספת תקציב של 900 מיליון שקל לקיצור תורים במערכת הציבורית בתקציב הנוכחי".

ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים*, באלפי שקלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker