ללא אכיפה נתרגל לשאוף עשן - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ללא אכיפה נתרגל לשאוף עשן

התקנות שהגיש משרד הבריאות לאישור הכנסת הן שיפור לעומת המצב הקיים - אך הן צעד מוגבל ובלתי־מספק ■ המבחן הגדול של התקנות, גם במתכונתן המצומצמת, היא שאלת האכיפה. בלא אכיפה גם ההתקדמות הנוכחית תהיה חסרת חשיבות, והתקנות יהיו אות מתה בספר החוקים

6תגובות
מעשנים במסעדה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
אמיל סלמן

נתחיל בחדשות הטובות: התקנות שהגיש משרד הבריאות לאישור הכנסת הן שיפור לעומת המצב הקיים. כיום, למשל, אין שום בעיה להדליק סיגריה בזמן שמנדנדים ילד בגן שעשועים ולנשוף את העשן על כל הילדים מסביבו, או לעשן בהופעה בפארק, ולא משנה כמה צפוף מסביב. מעבר לנזק הכבד שנגרם ללא־מעשנים שנחשפים לעשן הסיגריות, העישון במקומות ציבוריים גם פוגע בניסיונות של מעשנים להיגמל מעישון, ורבים מהם מדווחים כי "נשברו" וחזרו לעשן בדיוק בסיטואציות ציבוריות שבהן אחרים עישנו מסביבם.

עם זאת, ההגבלות החדשות הן צעד מוגבל ובלתי־מספק. הן לא חלות למשל על חופי הים — אזור מוכה עישון ובדלי סיגריות (40% מהזיהום בחופים מקורו בבדלים), שמבלים בו ילדים. האהגבלות גם לא חלות על פארקים, על משכן הכנסת ועוד.

אולם המבחן הגדול של התקנות, גם במתכונתן המצומצמת, היא שאלת האכיפה. בלא אכיפה גם ההתקדמות הנוכחית תהיה חסרת חשיבות, והתקנות יהיו אות מתה בספר החוקים. כיום, אכיפת חוקי העישון בישראל גרועה למדי: האחריות הישירה היא על בעלי העסקים שאמורים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע את העישון בתחום העסק שלהם, ובין השאר לבקש מהמעשנים לכבות את הסיגריות, להתקשר לפיקוח העירוני אם לא נענים להם ולתלות שלטים שאוסרים על עישון.

למשרד הבריאות אין פקחים ואין סמכויות האכיפה. הסמכויות נמצאות בידי הרשויות המקומיות, שאינן ממהרות לאכוף את החוק: לרשות מקומית לא נעים להתעמת ישירות עם בעלי עסקים ועם המעשנים עצמם — ובוודאי שלא לקנוס אותם באלפי שקלים (5,000 שקל לבעל עסק ו–1,000 למעשן פרטי).

למעשה, מצב האכיפה כה חמור עד שרוב הרשויות אף אינן טורחות לעשות את הדבר הבסיסי שנדרש מהן — לדווח למשרד הבריאות אחת לשנה על פעילות האכיפה שלהן במהלך השנה. משרד הבריאות, מצדו, אינו יכול לעשות דבר בתגובה. ובקיצור — זהו קרקס, לא אכיפה.

במקביל, הכלי האזרחי שיש לאזרחים — תביעות יצוגיות נגד בתי עסק או ארגונים שמפרים את חוקי העישון — נפגע אנושות בחודש שעבר, כשבית המשפט דחה תביעה ייצוגית נגד בתי עסק בחיפה שתועדו מפרים את החוק. אם לא יהיה ערעור על ההחלטה, והיא לא תשתנה — למפרי החוק יהיה עוד פחות תמריץ להקפיד לאכוף אותו.

לכן, גם ההישגים הצנועים שהושגו במסגרת תקנות החדשות יקומו או ייפלו על אכיפה ועל הסברה לציבור — אך כרגע כלל לא בטוח שמישהו פועל בכיוון הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#