רפואה מול הלכה: אושרה ייצוגית - לאחר שבלניאדו סירבו לטפל באשה לא נשואה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפואה מול הלכה: אושרה ייצוגית - לאחר שבלניאדו סירבו לטפל באשה לא נשואה

בפסק הדין התקדימי דחה בית המשפט המחוזי את טענות בית החולים כי סירב מנימוקים הלכתיים וחשש לממזרות: "התובעת הוכיחה התקיימותם של יסודות עוולת האפליה"

73תגובות
חניון בכניסה לבית החולים לניאדו בנתניה

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר תביעה ייצוגית בסך 60 מיליון שקל נגד בית החולים לניאדו בנתניה, בעילה של אפליית נשים. את התביעה הגישה אישה שפנתה ללניאדו לצורך טיפולי פוריות, אך סורבה בנימוק שאינה נשואה.

זו הפעם הראשונה שבה בתי המשפט בישראל מאשרים תובענה ייצוגית נגד בית חולים. לניאדו הוא בית חולים פרטי בבעלות חסידות צאנז החרדית, המספק שירות ציבורי. ואולם מעמדו כמוסד פרטי אינו מוחלט, שכן הוא נהפך לגוף נתמך, הממומן חלקית מכספי משלם המסים: לפי הסכם ההבראה שנחתם עם בית החולים באוגוסט, המדינה תזרים למוסד 360 מיליון שקל בתוך חמש שנים וחצי.

ההחלטה היא מכה למשרד הבריאות, שתמך בעמדת לניאדו וקבע כי הוא רשאי לסרב לבצע טיפולי פוריות באישה לא נשואה. המשרד קבע כי מכיוון שזהו בית חולים פרטי, ומכיוון שעמדו בפני המתלוננת אפשרויות לעבור טיפולי פוריות בבתי חולים אחרים — זו לא היתה אפליה. השופטת הדס עובדיה דחתה את הטענה ואישרה את התביעה.

היועץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו, וקבע כי יהיה נכון להסדיר את הנושא בחקיקה, במסגרת החוק שיסדיר תרומות זרע. השופטת קבעה כי אין בכך כדי לייתר את התביעה, שכן "גם טיוטת הצעת החוק המקודמת על ידי משרד הבריאות תאפשר לזוגות שאינם רשומים כנשואים לקבל טיפולי הפריה חוץ־גופית".

כעת, חוזרים באי הכוח של התובעת על דרישתם להקפיא את הסכם ההבראה שנחתם עם לניאדו, כל עוד בית החולים ממשיך לנקוט פרקטיקה של אפליה.

התובעת היא תושבת נתניה שחיה בזוגיות ממושכת עם גבר שאינה נשואה לו. היא ביקשה לעבור טיפולי פוריות בלניאדו, אך סורבה בנימוק שבית החולים אינו נותן טיפולי פוריות לנשים שאינן נשואות, מכיוון שהדבר מנוגד להלכה היהודית. התובעת מתגוררת סמוך לבית החולים, מטופלת על ידי רופאה שעובדת בלניאדו, וקופת החולים שלה נמצאת בהסכם עם בית החולים, כך שאין מניעה כלכלית או ביורוקרטית לביצוע הטיפולים שם. התובעת טענה באמצעות עורכי דינה, עדי ניב יגודה וחגי קלעי, כי "בסירוב להעניק טיפולי פוריות לנשים הסובלות מקשיי פוריות ואינן נשואות, מפלה בית החולים נשים בעלות מוגבלויות על בסיס מעמדן האישי".

בית החולים טען כי אין מדובר באפליה, אלא בקיומו של ציווי הלכתי שהוא חלק מצביונו ומהותו של בית החולים. לטענת בית החולים, דרישתו שבני הזוג יהיו נשואים "נובעת מההלכה היהודית, הרואה בקיום התא המשפחתי מוסד וערך עליון". עוד טען בית החולים כי הנורמה הדתית העומדת בבסיס עמדתו היא החובה לרשום את האב הביולוגי כאבי היילוד, מחשש לממזרות וגילוי עריות.

השופטת דחתה את הנימוק הזה, וקבעה כי "בית החולים מניח כי מרשם האוכלוסין משקף אבהות ביולוגית, וכדי למנוע ממזרות וגילוי עריות נדרשת לשיטתו הסתמכות על מרשם משרד הפנים. (אולם) המרשם המתנהל במשרד הפנים אינו משקף בהכרח קשרים ביולוגיים". השופטת קבעה כי התובעת הוכיחה את התקיימותה של אפליה "במידה הנדרשת בשלב זה". עוד קבעה השופטת כי ראוי שהתביעה תתנהל כתביעה ייצוגית, מכיוון שעילתה העיקרית היא אפליה בלתי־חוקית "על בסיס מדיניות מוצהרת, ולא על רקע אירועים פרטניים".

הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית הוגדרה כך: "נשים שאינן נשואות בעלות בעיות פוריות, הזכאיות בהתאם להסכמים בין קופות החולים ובתי החולים לקבלת טיפולי פוריות בלניאדו, שלא פנו באופן אקטיבי לקבלת טיפולי פוריות בלניאדו, אולם פנו בפועל לקבלת טיפול בבעיות הפוריות בבתי חולים אחרים".

מבית החולים לניאדו נמסר בתגובה: "אנו לומדים את ההחלטה ונגיב בבית המשפט".

עורכי הדין של התובעת אמרו בתגובה: "מדובר בהחלטה שיפוטית חדה ונוקבת שלא ניתן להפלות בין מטופלים, ובמקרה זה נשים".

ממשרד הבריאות נמסר כי "לניאדו הוא בית חולים ציבורי לא ממשלתי השייך לעמותה חרדית והמשרת, בין היתר, אוכלוסייה המבקשת לקבל שירות רפואי ברוח ההלכה. כפי שנמסר לבית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הצעת חוק בנקי הזרע תעגן את חובתם של גבר ואישה שאינם נשואים, המטופלים יחדיו ביחידה להפריה חוץ־גופית, לחתום על תצהיר שבו יתחייבו כי האב המיועד יפנה להירשם כאב היילוד במרשם האוכלוסין. אנו סבורים כי בכך תיפתר הבעיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#