תשלומי ההשתתפות העצמית בבריאות פוחתים - וגירעון קופות החולים גדל - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשלומי ההשתתפות העצמית בבריאות פוחתים - וגירעון קופות החולים גדל

הגירעון של הקופות הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל ב-2016, לפני תמיכה מהממשלה ■ בבתי החולים של הכללית הגירעון עלה לשיא של כ-2 מיליארד שקל ■ הכללית: "תקציבים מוזרמים למערכת באופן לא שוויוני. גירעון בתי החולים - על חשבון לקוחות הכללית"

2תגובות
סניף של מכבי בתל אביב
אייל טואג

תשלומי ההשתתפות העצמית של הישראלים לקופות החולים ירדו משמעותית ב–2016 אל מתחת ל–6% מעלות סל הבריאות, השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון — כך קובע הדו"ח המסכם שפירסם משרד הבריאות על פעילות הקופות לשנה שעברה.

הסיבה לירידה בדמי ההשתתפות היא מגוון של הנחות ופטורים מהשתתפות עצמית שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות. בין השאר, הרפורמה בבריאות הנפש הכוללת שירותי אשפוז עם השתתפות עצמית נמוכה יותר; העברת האחריות לטיפול בנפגעי תאונות עבודה, הפטורים במרבית המקרים מתשלומי השתתפות עצמית, לקופות; הוספה לסל של תרופות יקרות לסרטן, שרבות מהן ניתנות בלי השתתפות עצמית או עם תקרת השתתפות; והרחבת ההנחות והפטורים מהשתתפות עצמית לאוכלוסיות כמו קשישים וניצולי השואה. במשרד הבריאות אף צופים כי הירידה בהשתתפות העצמית תימשך בעתיד, מכיוון שהאוכלוסייה מזדקנת בקצב מהיר, שצפוי להתגבר בשנים הקרובות, והעובדה שקשישים זכאים לפטורים והנחות בהשתתפות עצמית.

הירידה בתשלומי ההשתתפות העצמית היא חדשות טובות ורעות לציבור; טובות — מכיוון שאלה תשלומים רגרסיביים ובלתי־שוויוניים ביותר — הם נגבים באופן שווה, בלי להתחשב ברמת ההכנסה של המשלם, ומהווים מעין "מס מחלה" שנגבה רק ממי שצורך שירותי בריאות בפועל. לא מעט סקרים ומחקרים העלו כי שיעור לא מבוטל של ישראלים מוותרים על תרופות ושירותי רפואה בגלל ההשתתפות העצמית הנדרשת.

ירידה בתשלומי ההשתתפות העצמית
שיעור ההכנסות של הקופות ממבוטחים מסך עלות סל הבריאות

החדשות הרעות הן שקופות החולים מפסידות הכנסות, והפגיעה בתקציבי הקופות באה גם היא בסופו של דבר על חשבון המבוטחים. הממשלה מעבירה לקופות החולים את תקציב הסל בניכוי 6.45%, מתוך הנחה שהקופות יקבלו לפחות את הסכום הזה מהשתתפות עצמית — אלא שעם השנים ירדו ההכנסות בפועל של הקופות מהשתתפות עצמית, והן אינן מצליחות להדביק את הפער. בפני המדינה עומדות שתי אפשרויות לתקן את העיוות שנוצר: העלאה של דמי ההשתתפות העצמית — אפשרות בעייתית כמובן; או הפחתת הניכוי מתקציב הקופות והתאמתו למציאות הנוכחית — וזו גם ההמלצה של משרד הבריאות.

הגירעון המצטבר של ארבע קופות החולים הגיע ב–2016 ל–797 מיליון שקל, אחרי תמיכות שקיבלו מהמדינה. בלי תמיכות, היה מסתכם הגירעון ב–2.1 מיליארד שקל. הגירעון הגדול ביותר הוא של שירותי בריאות כללית, שגדל ב–2016 ל–683 מיליון שקל, שהם 2.1% מהכנסות הקופה, לעומת 575 מיליון שקל, שהם 1.9% מהכנסות הקופה ב–2015. עם זאת, חישוב הגירעון של הכללית מתעתע מעט, שכן הוא אינו כולל רק את חלקה של קופת החולים ברפואה בקהילה, כמו בשאר קופות החולים, אלא גם את הגירעון של 14 בתי החולים שבבעלותה. גירעון בתי החולים של הכללית הסתכם ב–2016 ב–1.95 מיליארד שקל, עלייה חדה של כ–25% לעומת 2015. במשרד הבריאות מסבירים כי עיקר הגירעון במגזר בתי החולים נבע מירידה בהיקף התמיכות, ירידה ריאלית בהכנסות בגין לידות ופגים, עלייה משמעותית בהוצאות בגין רשלנות רפואית וגידול בהפרשות לפנסיה ומחלה בעקבות הסכמי שכר. במשרד הבריאות מזהירים כי "הכללית תתקשה לממן גירעונות בהיקפים דומים בשנים הבאות. משרד הבריאות החל בעבודת מטה על מנת לקבל תמונה מהימנה על היקף הגירעון בבתי החולים של הקופה".

בכללית מסבירים כי גירעון בבתי חולים הוא בעיה כלל משקית קשה, ואינו קשור לזהות הבעלים. "קיימת בעיית גירעונות חריפה בכלל מערך האשפוז הציבורי במדינת ישראל, הן בבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שהגירעון התפעולי שלהם הוא כ–2 מיליארד שקל, הן בבתי חולים ציבוריים נוספים, כמו הדסה ולניאדו, המתוקצבים לאחרונה על ידי המדינה במאות מיליוני שקלים כדי למנוע את קריסתם", נמסר מהכללית. בקופה טוענים כי "תקציבים רבים מוזרמים למערכת באופן שאינו שוויוני, כמו מיליארד שקל לפתיחת בית החולים אסותא באשדוד, ואינם מגיעים אל 14 בתי החולים של הכללית".

הסיבות לירידה בהשתתפות העצמית שהישראלים משלמים לקופות:

בקופה גם מודים כי גירעון בתי החולים של הקופה עלול לפגוע במבוטחיה בקהילה: "הכללית נושאת במשימה הלאומית של תפעול ומימון בתי החולים ממקורותיה העצמיים, למעט סכומי פיתוח זניחים. לקוחות הכללית מממנים באופן ישיר את פעילות בתי החולים המשרתים את כלל אזרחי המדינה. זהו מצב שאינו תקין ואינו שוויוני".

הקופה השנייה בגודלה, מכבי שירותי בריאות, רשמה ירידה של 99 מיליון שקל בגירעון — מ–177 מיליון שקל, שהם 1.4% מהכנסותיה ב–2015 ל–78 מיליון שקל, שהם 0.6% מהכנסותיה ב–2016. כמחצית מהירידה מוסברת בתשלום חד־פעמי שקיבלה הקופה מהמדינה ב–2016.

גם בגירעון של מאוחדת חלה ירידה — מ–23 מיליון שקל, שהם 0.4% מהכנסות הקופה ב–2015, ל–18 מיליון שקל, שהם 0.3% מהכנסותיה ב–2016. הקופה הרביעית, לאומית שירותי בריאות, הציגה גירעון של 18 מיליון שקל, שהם 0.4% מהכנסות הקופה, לעומת 6 מיליון שקל, שהם 0.1% מהכנסותיה אשתקד. זאת, לפי הדו"ח, שערכו רו"ח ליאור ברק מהאגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות ורו"ח יהושע הזנפרץ ממשרד רו"ח שיף הזנפרץ ושות'.

סניף קופת חולים כללית
חן גלילי

הקופות סובלות מהון עצמי שלילי

מבחינת האיתנות הפיננסית, כל הקופות סובלות מהון עצמי שלילי — כלומר, ההתחייבויות שלהן עולות על סך נכסיהן. הגירעון בנכסים נטו (ההון העצמי) של הקופות הסתכם ב–2.44 מיליארד שקל ב–2016, לעומת 1.99 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

עם זאת, שתי קופות נמצאות במצב קשה יותר מאחרות: כללית הציגה ב–2016 גירעון גבוה בהון העצמי — 962 מיליון שקל, הרעה משמעותית לעומת 2015, שבה הציגה לראשונה מאז תוכנית ההבראה של 1995 גירעון בהון העצמי של כ–358 מיליון שקל. הסיבה המרכזית לכך היא הגירעון של בתי החולים של הקופה.

כללית ולאומית במצב קשה יותר
גירעון קופות החולים, במיליוני שקלים

הקופה עם הגירעון העמוק ביותר בהון העצמי היא לאומית — הסובלת מגירעון של כ–1.2 מיליארד שקל. במקרה של לאומית, היקף הגירעון מושפע בין היתר מהתחייבויות שאינן קיימות בקופות האחרות, בסך כ–500 מיליון שקל, בגין פנסיה תקציבית, קרן עצמית לרשלנות רפואית והלוואה מהמדינה. נוסף על כך, לאומית סובלת מקיטון מתמשך במספר המבוטחים, הנותן את אותותיו בתוצאות הפיננסיות של הקופה.

הוצאות הקופות בקהילה גדלו בכ–5.8% ב–2016. עיקר הגידול נבע מעלייה בסך הוצאות האשפוז (כ–7.1%), בשכר (כ–3.5%), בתרופות וציוד רפואי (כ–4.5%), הוצאות עבור מעבדות ומכונים פרטיים (כ–13.3%) והוצאות מינהל ומשק (כ–8%). במכבי ומאוחדת שיעור הגידול בהוצאות היה כ–7.7% וכ–7.6% בהתאמה, ובלאומית וכללית הוא היה כ–4.8% וכ–4.7% בהתאמה.

באחרונה דובר על הוצאות גדולות של קופות החולים עבור גיוס רופאים בסכומים גבוהים, כדי לעודד את מטופליהם לעבור עמם מקופה לקופה. לפי הדו"ח, במאוחדת נרשם ב–2016 הגידול המשמעותי ביותר בהוצאות השכר — כ–5.6%, גבוה משמעותית משיעור של כ–1.5% בלאומית, כ–2.4% במכבי וכ–3.8% בכללית.

מקופת חולים לאומית נמסר: "שמחנו לראות כי הדו"ח קבע שלאומית הציגה את הגירעון הנמוך ביותר מבין קופות החולים בחישוב תלת שנתי ל–2014–2016. יש להדגיש, כי ב–2017 לאומית השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהוספת רופאים מומחים לקופה, הוספת מכשור רפואי ועוד. כך נמשיך לפעול גם בהמשך, תוך כדי שמירה על מסגרות התקציב ועמידה ביעדים הכלכליים שקבעו משרדי הבריאות והאוצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם