גופי השידור נגד הגבלת הפרסום לילדים: "אסור שהעוגה תצטמצם" - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גופי השידור נגד הגבלת הפרסום לילדים: "אסור שהעוגה תצטמצם"

בדיון סוער שהתקיים השבוע על הכוונה להגביל את הפרסום של מזון מזיק לילדים ובני נוער, שמגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, הוצע להטיל מגבלות על כל אמצעי המדיה - כולל רשתות חברתיות ■ חברות המזון יבקשו מהממשלה לא להטיל עליהן חקיקה מחייבת

4תגובות
דגני בוקר. רמות גבוהות של סוכר
דניאל צ'צ'יק

חילופי האשמות הדדיים ומקרים של יציאה בזעם מחדר הישיבות — כך נראה הדיון של הוועדה למניעת פרסום ושיווק של מזון מזיק לילדים ובני נוער, בראשות משרד הבריאות, ביום שני השבוע.

הסיבה לאופי הסוער של הדיון, שבו השתתפו נציגים מחברות המזון, משרדי פרסום וערוצי טלוויזיה, היא שתעשיית הפרסום של מזון מזיק לילדים ובני נוער מגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה. חברות המזון הן מהמפרסמות הגדולות במשק, ומתוך חמשת המפרסמים הגדולים במחצית הראשונה של 2017, שלושה הם יצרני מזון: שטראוס, החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה) ואסם — כך לפי נתוני יפעת בקרת פרסום.

הוועדה למניעת פרסום מזון מזיק היא תולדה של דיוני ועדת האסדרה לתזונה בריאה של משרד הבריאות, שהגישה את מסקנותיה בנובמבר 2016 וקבעה, בין היתר, חובת סימן על האריזות של מזון מזיק לצד הגבלת פרסום לילדים עד גיל 16 באמצעי המדיה השונים, כגון טלוויזיה, שלטי חוצות, אינטרנט ומדיה דיגיטלית.

בין חברי הוועדה למניעת פרסום מזון מזיק נמנים, לצד נציגי משרד הבריאות, עו"ד דורלי אלמגור ממועצת הרשות השנייה; שני נציגים של איגוד השיווק והפרסום הישראלי; ד"ר צחי גרוסמן, מנכ"ל האיגוד לרפואת ילדים; יפה חובב מאיגוד לשכות המסחר; עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד יצרני המזון בהתאחדות התעשיינים; וקובי שטיינברג מארגון ההורים הארצי.

על היקף הכספים העצום שמגלגלת תעשיית פרסום המזון המזיק לילדים אפשר היה ללמוד מהלחץ שהפגינה עו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה בדיון את ערוץ 10 ואת זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת. רובינשטיין התריעה בפני הוועדה כי רגולציה על פרסום מזון מזיק עשויה להיות "דרמה מאוד גדולה" עבור ערוצי הטלוויזיה והפרסומאים, בעיקר בעת הזו של ירידה בהכנסות מפרסום מסורתי, ולדבריה על הוועדה להביא זאת בחשבון. רובינשטיין טענה גם כי לקראת המעבר הצפוי של קשת ורשת לשני ערוצים נפרדים, יש לדאוג שעוגת הפרסום לא תצטמצם. כמו כן היא ביקשה כי הרגולציה והגבלת הפרסום של מזון מזיק לילדים תחול על כל אמצעי המדיה — ולא רק על הטלוויזיה המסחרית.

בתוך כך, המצגת שהראו נציגי משרד הבריאות לוועדה העלתה תמונה שמיטיבה עם ערוצי הטלוויזיה: לפי המצגת, הרוב המוחלט של הצופים בערוץ 2 הוא של בגירים מעל גיל 18 — בעוד שהקהל הצעיר יותר צורך תוכן בעיקר באינטרנט, לרבות בפייסבוק וביוטיוב. מכאן, לטענת המשרד, שכדי למנוע חשיפה של קהל צעיר לפרסומות של מזון מזיק יש להטיל את מגבלות הפרסום על הפלטפורמות החברתיות.

בהמשך הציג ד"ר חגי לוין מאיגוד רופאי בריאות הציבור מצגת שעסקה באופן שבו הגבלת פרסום מוצרי טבק מובילה לצמצום העישון — ועורר בכך את חמתה של מנכ"לית איגוד המזון, גליה שגיא, שהתרעמה על ההשוואה בין מוצרי טבק למוצרי מזון (ראו תיבה).

מדפי ממתקים בשופרסל
עופר וקנין

יצרני המזון מתנדבים לפקח על עצמם

בישיבות הבאות של הוועדה צפוי איגוד יצרני המזון להציג את עמדתו, שלפיה אין להטיל על חברות המזון איסור חקיקתי לפרסם מזון מזיק לילדים — אלא לאפשר להן לחתום על אמנה וולונטרית שבמסגרתה יתחייבו להגביל את עצמן בפרסום מזון מזיק לילדים בכל אמצעי המדיה. לטענת האיגוד, אמנות מסוג זה נהוגות במדינות אחרות בעולם.

"המטרה שלנו היא לעשות מה שקורה בחלק ממדינות אירופה ובארה"ב, שם חברות המזון הגדולות התאגדו והטילו על עצמן איסורים והגבלות בקשר לפרסום לילדים", אמרה תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק, המייצגת את המפרסמים וחברה בוועדה. לדבריה, "מדובר בהסדרה עצמית, שעליה יחתמו הן חברות המזון ואיגוד השיווק והן משרד החינוך ומשרד הבריאות. החברות הבינלאומיות שפועלות בישראל, כמו פפסי, קוקה קולה ודנונה, חתומות על הסדרה עצמית ברחבי העולם, ואין סיבה שזה לא יקרה גם פה, בשיתוף החברות הישראליות".

לדבריה, אף שלא מדובר בחקיקה מחייבת, "זה כמו מבחן כבוד — ואף אחת מהחברות בעולם שחתומות על רגולציה עצמית כזו לא מעזות להפר אותה, כי זה אומר לשבור מלה של כבוד".

איגוד השיווק צפוי לטעון בדיונים הבאים כי ההגבלות על פרסום צריכות לחול רק על פרסום לקטינים עד גיל 12 — ולא עד גיל 16 כפי שקבעה ועדת האסדרה של משרד הבריאות. "רוב המדינות, ובהן איטליה, צרפת וגרמניה, מגדירות 'ילדים' עד גיל 12, בעוד שמדינות אחרות כמו בריטניה מחמירות וקובעות שילד הוא כל אדם עד גיל 16. "אצלנו", אמרה בירו, "מקבלים צו ראשון בגיל 16 וחצי, ובני 15 רואים תוכניות לייט-נייט - אז לא יהיה פרסום של מזון עד חצות? בכל מקרה, מחקרים מראים שאחרי גיל 12 אין קורלציה בין איסור פרסום מזון לבין השמנת יתר".

לא ידוע עדיין אם החברות יצליחו להשפיע על משרד הבריאות, שטען בעבר כי מחקרים מעידים שרגולציה עצמית על פרסום מצד יצרניות המזון אינה יעילה — בעיקר בשל ניגוד האינטרסים הברור בין מטרת המפרסמים להגדיל את המכירות לבין מטרות הרגולציה — לצמצם חשיפה, רכישה וצריכה של מזון מזיק.

לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי מ–2016, על המדינות להכיר בחובתן להגן על ילדים מפני שיווק דיגיטלי של מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח באמצעות תקנות סטטוטוריות; ליישם תקנות וחוקים אחרים הקיימים באותה מדינה הנוגעים להגבלה של פרסום מזון מזיק באמצעי התקשורת המסורתיים, גם על האמצעים הדיגיטליים; לא להשאיר את ההגדרות לכך בידי גופים בעלי אינטרסים מסחריים, כפי שקורה בדרך כלל; ולהטיל סנקציות חמורות, כולל קנסות כספיים, על הפרות של אותם תקנות וחוקים.

המפרסמים רתמו את הוועדה לזכויות הילד

השבוע רשמו חברות המזון ומשרדי הפרסום הישג משמעותי בדרכם לחמוק מחקיקה מחייבת שתגביל את הפרסום של מזון מזיק: ביום שני, בעת שהתקיימו דיוני הוועדה של משרד הבריאות, נערך כנס בנושא שיווק לבני נוער על ידי איגוד השיווק ומשרד פרסום לבני נוער, TEENK. בכנס הוצגה "האמנה לפרסום אחראי והוגן לבני נוער". את האמנה הציגה בכנס לא אחרת מיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו).

על האמנה חתמו שאשא־ביטון, איגוד השיווק, משרד TEENK ואיגוד חברות הפרסום, וכן מועצת התלמידים הארצית. יניב ויצמן, בעלי TEENK, אמר ל–TheMarker כי האמנה נכתבה בשיתוף כל הגורמים החתומים עליה, אחרי פגישות שהתקיימו במשך שנה. ואולם מה שהוביל בפועל לניסוח האמנה הוא כתבת תחקיר שהתפרסמה בעיתון זה וחשפה תעשייה משומנת של שיווק לילדים ולבני נוער מטעם חברות גדולות כמו שטראוס, אסם וקוקה קולה. השיווק בוצע בפייסבוק ויוטיוב ובאפליקציות סנאפצ'ט, ווטסאפ ואינסטגרם — שבהן, בניגוד לערוצי הטלוויזיה, אין כל פיקוח או הסדרה של פרסום ותכנים. השפה השיווקית בפרסומים אלה אינה מתמקדת ביתרונות המוצר אלא מציעה לקטינים פיתויים כמו מתנות יקרות, הגרלות ומסיבות.

בעקבות התחקיר פנתה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לוועדה לזכויות הילד וזו כינסה דיון בראשות ח"כ ביטון ובהשתתפות וייצמן. בדיון נקבע בין היתר כי החברות יגבשו אמנה לשיווק ופרסום הוגנים בקרב בני נוער — ובהמשך הודיע גם משרד הבריאות כי ועדת האסדרה לתזונה בריאה תעסוק בנושא הפרסום של מזון מזיק. כך, חברות המזון יכולות לטעון כעת כי כבר קיימת אמנה לפרסום הוגן — שאף קיבלה את אישור הוועדה לזכויות הילד בכנסת — וכי אין צורך בחקיקה מחייבת שתגביל את הפרסום.

לדברי בכיר באחת מחברות המזון, האמנה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של חברות המזון לחמוק מחקיקה. "עכשיו, כשיש אמנה שהתקבלה על ידי הוועדה לזכויות הילד, יהיה קשה מאוד למשרד הבריאות להעביר תקנות שאוסרות פרסום. זאת יכולה להיות עוד דרך להוציא את העוקץ מהרגולציה".

באמנה יש התייחסות ספציפית למזון מזיק, ונכתב בה כי "פרסומאים ומפרסמים לא יעודדו בני נוער לצרוך צריכה מופרזת של מוצרי מזון המכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח או שומן". ואולם אין כל ציון או הגדרה לצריכה מופרזת או לכמויות גבוהות. בנוסף, אין כל התייחסות באמנה לצורך במעורבות הורים או איסור על הגרלות, תחרויות ופרסים כחלק משיווק של מזון מזיק לילדים ובני נוער.

"גורמים מסחריים לא צריכים להיות חברים בוועדת הרגולציה"

עוד לפני כינוס הוועדה להגבלת פרסום מזון מזיק ביום שני, פרצה מחלוקת על הרכב החברים בה ועל מידת השקיפות שלה. כך למשל, אף שבמשרד הבריאות הצהירו בעבר גם בכתב כי דיוני הוועדה יהיו שקופים לציבור, בפועל נסגרה הוועדה בפני עיתונאים, ובקשת TheMarker לשלוח נציג לדיון נענתה בשלילה. נוסף על כך, ישיבת הוועדה לא צולמה בווידיאו, בניגוד לדיוני ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה, שהגישה את המלצותיה בנובמבר 2016.

קבוצת ארגונים ובהם איגוד רופאי בריאות הציבור, עמותת עתיד והפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא, התריעו בפני משרד הבריאות כי "שילובם כחברי ועדה של גופים מסחריים, שהאינטרס הציבורי אינו בראש מעייניהם, עלול לחבל אנושות ביכולת הוועדה לגבש המלצות התורמות לבריאות הציבור". הכוונה היא בעיקר לנציגי איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים בוועדה, כמו גם לנציגי ציבור שיש להם קשרים עם תעשיית המזון.

ד"ר חגית אולנובסקי
אגודה לאקולוגיה ו

לדברי ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי הציבור, "גורמים מסחריים לא צריכים להיות חברי ועדה שמצביעים וקובעים את הרגולציה על עצמם. אין לתת לחתול לשמור על השמנת. חשוב מאוד לשמוע את עמדתם ושיציגו אותה בפני הוועדה — אך לא כחברים בה".

המתיחות סביב הנושא הגיעה לשיאה בעת שד"ר חגית אולנובסקי, מנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא, דיברה בפני הוועדה. אולנובסקי דיברה על מקרים של ניגודי עניינים מובנים ו"כפל כובעים" — רופאים ותזונאים שעובדים כיועצים בתשלום לחברות בתעשיית המזון במקביל לכהונתם בתפקידים רשמיים באיגודים וניסוח ניירות עמדה. ד"ר צחי גרוסמן, מזכיר איגוד רופאי הילדים, המשמש במקביל יועץ בתשלום של מועצת החלב, יצא בזעם מהחדר בעקבות דבריה של אולנובסקי.

לדברי אולנובסקי, "עמדתנו נוגעת לתחום רחב יותר מפרסום בטלוויזיה ובקולנוע. ברור לנו שברגע שיהיו הגבלות על פרסום רשמי, היצרנים יעברו לשיווק באמצ­עים אחרים — למשל מתן חסויות לכנסים מדעיים, כך שכל המידע המעודכן של רופאי ילדים, תזונאים וכדומה יגיע בחסות תעשיית המזון; או העמקת הכניסה למערכת החינוך, כך שילדים ילמדו על תזונה במימון חברות המזון".

בהמשך אמרה אולנובסקי: "אין לי ספק שגרוסמן הוא רופא ילדים מעולה וכוונותיו טובות, אבל יש בעיה מובנית במערכת הבריאות. הבעיה היא שמותר לרופאים ולתזונאים בכירים מאוד במערכת להחזיק בשני כובעים: מצד אחד לקבל כסף מהתעשייה תמורת ייעוץ, ומצד שני לפעול בזירה הציבורית ולכתוב ניירות עמדה מקצועיים באותם נושאים ובאותה תקופה". גרוסמן סירב להגיב על הדברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם