הסטטוס קוו השביר בין קופות החולים יישאר - גם בלי הסכם

מספיק מקרה אחד שבו קופת חולים "תגנוב" רופא מקופה מתחרה כדי להצית את המלחמה מחדש; בנוסף, לקופות הקטנות יש מאגר רופאים מצומצם, ולעתים אין להן ברירה אלא לפנות למאגר של המתחרות

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מרפאה בארץ
אילוסטרציהצילום: ירון קמינסקי

ההכרזה של רשות ההגבלים העסקיים, שלפיה הסכם האי־תחרות על רופאים בין הקופות דינו להתבטל, היתה כמעט בלתי־נמנעת. משרד הבריאות לקח סיכון, אולי ביודעין, כשכינס את נציגי ארבע קופות החולים והכריז על גבי נייר רשמי של ממשלת ישראל על הסיכום ביניהן — שלפיו למשך שלושה חודשים הן לא יתחרו ביניהן על רופאים.

זהו סיכום מפורש ובוטה מדי, וברגע שהממונה על ההגבלים נחשפה אליו היא לא היתה יכולה שלא לבטל אותו. במקום הצעד הזה שנקט המשרד, הוא יכול היה פשוט להשתמש בסמכותו ולהורות לקופות החולים להעביר דרכו כל התקשרות חדשה עם רופאים מקופה מתחרה.

במשרדי הבריאות והאוצר — שושביני ההסכם, או ליתר דיוק אדריכליו — לא יושבים טירונים. סביר להניח שהם ידעו מראש שדינו של הסכם כזה להתבטל, ובכל זאת הם בחרו לערוך אותו. לכן, השאלה המעניינת היא מה יקרה כעת בשטח.

אפשרות אחת היא שהקופות יחזרו לסורן ולמלחמה הפרועה על רופאים, שכרוכה לעתים בהצעות כספיות אדירות שנועדו לגרום למטופלים של אותו רופא לעבור יחד איתו לקופה החדשה. האפשרות השנייה היא שגם אחרי ביטולו, רוח ההסכם תמשיך להתקיים: במקום הסכם כתוב, תהיה "תורה שבעל פה" שתקיים עקרונות דומים.

נכון לעכשיו, כל הסימנים מצביעים על כך שהסטטוס קוו החדש יישמר גם לאחר ביטול ההסכם הרשמי. לקופות החולים יש הרבה מה להפסיד מהפרתו. ראשית, אף קופה לא נהנית מהתחרות הפרועה על הרופאים, מכיוון שכל קופה ש"גונבת" רופאים מהמתחרות גם מפסידה להן רופאים משלה.

בנוסף, סחרור השכר שנוצר כתוצאה מהתחרות הזאת פוגע בתקציב של הקופות. חשוב מכך — בקופות מבינים היטב שבמשרד הבריאות מצפים מהן לחדול, ולא ירצו להרגיז את הרגולטורים זמן כה קצר לפני הסכמי הייצוב המתקרבים (הסכמים שבמסגרתם מעבירה הממשלה כספים לקופות החולים כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות למבוטחיהן). אתמול בבוקר שוחחו אנשי משרד הבריאות עם מנכ"לי הקופות, והבהירו להם שרוח ההסכם עדיין בתוקף ושהם נדרשים לבקש אישור על כל רופא שבכוונתם להעביר אליהם מקופה מתחרה.

עם זאת, הסטטוס קוו הזה שביר למדי. הפיתוי בהעברת רופאים מקופה לקופה גדול: ההכנסה של קופה מכל מבוטח שעובר אליה היא 5,000 שקל, ורופאי קהילה מושכים אחריהם, על פי רוב, את מטופליהם לקופה החדשה. מקרה אחד שבו קופה כלשהי תפר את הסטטוס קוו ותמשוך אליה רופא מקופה מתחרה יספיק כדי להצית את המלחמה מחדש.

בתוך כך, אין פלא שהרופאים מתקוממים על ההסכם שהושג על גבם ומצר את צעדיהם, ואף מצייר אותם כרודפי בצע — בעוד שמי שהתחילו את מירוץ החימוש הזה הן הנהלות קופות החולים, שאמורות להיות זהירות יותר בשימוש שהן עושות בכסף ציבורי. מה גם שבחלק מהמקרים הרופאים, כמו כל עובד אחר במשק, רק רוצים התחלה חדשה עם מעסיק חדש — ולא רק מסיבות כלכליות אלא גם בשל תנאי עבודה, יחסים עם הממונים ועוד.

גם האינטרסים של ארבע קופות החולים אינם חופפים לגמרי: לקופות הקטנות, למשל, יש מאגר רופאים מצומצם, והן נדרשות למשוך אליהן רופאים מהמתחרות — בעוד שלכללית ולמכבי יש מאגר רופאים גדול בהרבה.

במשרד הבריאות חוזרים ואומרים כי הסיפור כולו יצא מפרופורציה, וכי מדובר בהסדר זמני בלבד למשך שלושה חודשים, שבסופם הבעיה תטופל בצורה נקודתית ועדינה, בלי פגיעה ברופאים. כרגע, החשדנות של כל הצדדים זה כלפי זה מרקיעה שחקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker