העליון: המדינה לא חייבת לאפשר למי שאינו רופא להתמודד על ניהול בית חולים

נשיאת ביהמ"ש העליון נאור דחתה את בקשתה של איריס לוונשטיין לדיון נוסף בעתירתה להתמודד על ניהול בית החולים וולפסון אף שאינה רופאה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשיאת העליון, מרים נאור
רוני לינדר

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, דחתה את הבקשה לדיון נוסף שהגישה איריס לוונשטיין. האחרונה עתרה בעקבות פסק הדין שקבע כי מותר למדינה לדרוש שמנהל בית חולים יהיה רופא. בכך, נסתם הגולל על הסיכוי לחייב את משרד הבריאות לשנות את המכרזים לניהול בתי חולים כך שגם מי שאינם רופאים יוכלו להתמודד בהם.

לוונשטיין, מנהלת קרן המחקרים לשעבר של בית החולים וולפסון, הפסידה בעתירה שהגישה נגד המדינה בדרישה כי יותר לה להתמודד במכרז לניהול בית החולים אף שהיא אינה רופאה. ברוב של שני שופטים נגד אחד (פוגלמן ועמית נגד מזוז) נקבע כי החלטת המדינה להציב את רישיון הרפואה כתנאי סף במכרז לניהול בתי חולים אינה חורגת ממתחם הסבירות, ומשיקוליו הסבירים של משרד הבריאות.

במאי השנה הגישה לוונשטין בקשה לקיום דיון נוסף בעניינה, אך הפעם עשתה זאת כמעין עותרת ציבורית, שמטרתה "להעמיד את הסוגיה העקרונית שבדיון על מכונה". הבקשה התבססה על דעת המיעוט של השופט מני מזוז, שקבע כי משרד הבריאות פעל באופן בלתי סביר כאשר קבע כי רק רופאים יכולים לגשת למכרזים לניהול בתי חולים ממשלתיים. לדבריה, היא הגישה את עתירתה משום שהיא "נוכחת בפשרות הניהוליות שנעשות בשם מינוי רופאים בלבד למנהלי בתי חולים...ומשלא יכלה יותר לעמוד מנגד נוכח המחיר שהציבור משלם בשל כניעת המדינה לגילדת הרופאים, ובהיעדר כל נימוק ענייני להפרת החוק".

נאור נימקה את דחיית הבקשה בכך שמדובר בעתירה ציבורית, כלומר "בקשה לדיון תאורטי אשר אין לו השפעה קונקרטית על זכויותיהם של בעלי הדין במקרה הנדון", בעוד שהליך הדיון הנוסף לא נועד לעניינים שכאלו. היא הוסיפה כי לפי חוק בתי המשפט יש להיענות לבקשה לקיום דיון נוסף רק אם נפסקה הלכה "חדשה וקשה או הלכה הסותרת הלכות קודמות", ואילו במקרה הנדון בית המשפט לא קבע הלכות חדשות. נאור הוסיפה כי "דומה שעיקר הבקשה לדיון נוסף הוא בניסיון לערער על פסיקתו של בית המשפט. לא לשם כך נועד ההליך של דיון נוסף".

כעת חוזר הכדור סופית למגרש של משרד הבריאות, שכן בית המשפט לא קבע שמנהל בית חולים חייב להיות רופא, אלא רק שיש למשרד הבריאות את הזכות לקבוע זאת כתנאי סף. למעשה, בית המשפט נמנע כמעט לגמרי מעיסוק בסוגייה עצמה, והביע דעה רק בנושאים ה"טכניים" ושאלת הסבירות והסמכות של משרד הבריאות לקבוע תנאי סף שכזה.

מכאן שמשרד הבריאות ושירותי בריאות כללית - הבעלים של 14 בתי חולים - יכולים להחליט לשנות את המכרזים ולאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד. עם זאת, לאור התנגדות גדולה הצפויה מצד ארגוני הרופאים, הסיכוי שהחלטה כזאת תתקבל קטן מאוד.

"לצערי הרב, למרות תמיכתם של אינספור שותפים, ביניהם רופאים, מנהלי מחלקות, בכירים במערכת בעבר ובהווה ומשפטנים, שופטי בג"ץ נמנעו מלהורות למדינה לשנות את מדיניותה – מערכת הבריאות תישאר כפופה לגילדה סגורה ומסוגרת המבקשת להנציח מצב אשר אין עוררין על כך שהוא ירוד", אמרה איריס לוונשטיין בתגובה להחלטה. "עם זאת, חשוב להזכיר שבדבריהם ציינו השופטים כי המדינה לא התנהגה באופן מיטבי ומן הראוי היה לאפשר לי את ההתמודדות. בתגובת המדינה היא אף ציינה זאת בעצמה ולכן אני קוראת לה לקיים את מילותיה שלה ולנוכח מצבם העגום של בתי החולים לפעול במהרה, גם בלי שבג"ץ יכפה זאת עליה, להפסיק להיכנע לאיומי הגילדה ולאפשר מינוי מנהלים איכותיים ומקצועיים כמקובל בעולם.

אני קוראת למנכ"ל קופת חולים הכללית, נועז בר ניר, לאזור עוז ולאפשר למנהלים מבריקים, הגם שאינם רופאים, להתמודד על ניהול בתי חולים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker