עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

בעוד כחצי שנה צפויות להיכנס לתוקפן התקנות שיחייבו את יצרני המזון והמשקאות בישראל לסמן במדבקה אדומה מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי. התקנות הישראליות לא הומצאו במשרד הבריאות הישראלי — אלא מתבססות על החוק שחל בצ'ילה בשנה האחרונה.

במשרד הבריאות הביעו לא אחת אמון רב במודל הצ'יליאני. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, אף התייחס אליו כ"מגדלור שכל המדינות נושאות אליו עיניים". ואולם כעת, פחות משנה מכניסתו לתוקף בצ'ילה, מתברר כי במודל שעליו מסתמכים בישראל יש בעיות.

העיתון היומי הצ'יליאני "לה טרסרה" פירסם בשבוע שעבר כתבה שחשפה כי משרד הבריאות בצ'ילה חוקר את העלייה בשימוש בממתיקים מלאכותיים במזון, עקב החלת חוק סימון המוצרים. אגף המזון והתזונה במשרד הבריאות של צ'ילה אף הקים צוות פנימי שיחקור את הנושא, ויגיש בתוך כחודשיים דו"ח על מספר המוצרים שבהם הוחלף הסוכר בממתיקים מלאכותיים, ועל הסיכונים הבריאותיים האפשריים הנגרמים משימוש בממתיקים אלה.

לפי הפרסום, בין ינואר 2015 ליוני 2016 שונתה הפורמולה ב–19% ממוצרי המזון והמשקאות בצ'ילה (כ–1,550 מוצרים ב–27 קטגוריות). זאת, כדי לחמוק מגזירת הסימון השלילי. ואולם במקרים רבים הוחלף הסוכר בממתיקים מלאכותיים. כך למשל, ברשתות השיווק בצ'ילה לא ניתן יותר למצוא שוקו לשתייה או מיץ ללא ממתיקים מלאכותיים מסוג סוכרלוז, סטיביה ואחרים.

פרופ' ערן אלינב
פרופ' ערן אלינבצילום: איתי בלסון / מכון

ראש אגף המזון והתזונה במשרד הבריאות הצ'יליאני, ד"ר לורנה רודריגז, סיפרה בכתבה כי מטרת החוק היתה לגרום ליצרנים להוריד בהדרגה את רמות הסוכר במוצרים, ובכך ירגילו את הצרכנים לאכול מזון טבעי יותר. ואולם בפועל מוצרי המזון שמרו על טעמם, והסוכר רק הוחלף בממתיקים מלאכותיים.

בכתבה מוזכר, בין היתר, מחקר שנערך במכון ויצמן ב–2014 ופורסם בכתב העת המדעי Nature, שלפיו השימוש בחלק מהממתיקים המלאכותיים יצר במקרים מסוימים תסמינים של רמת סוכר גבוהה בדם. כמו כן הוזכרה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי מ–2016, שלפיה יש להימנע כליל מצריכת ממתיקים מלאכותיים בקרב ילדים עד גיל שנתיים.

"אין מה לעשות, אנשים רוצים מתוק"

בחברות המזון הישראליות לא מכחישים את התוכניות להחלפת הסוכר בחלק מהמוצרים בממתיקים מלאכותיים, כדי להימנע מסימון שלילי (אדום). ואולם יש הטוענים כי מדובר בצעד חיובי דווקא.

"אין מה לעשות, אנשים רוצים מתוק", אומר בכיר בחברת מזון גדולה. "מיום שנולדנו, ינקנו חלב אם מתוק. גם אם הטבע הגנטי שלנו 'השתדרג' בשל צריכת מזון תעשייתי, כיום זו דרישה של הציבור. לראייה, השקת מוצרים בריאים ללא סוכר הסתיימה לא אחת בכישלון בקופות. כשזה המצב, ממתיקים מלאכותיים הם פתרון נפלא". לדברי הבכיר, "אם רוצים לפתור את בעיית ההשמנה באופן מיידי, לא יעזור שחברות המזון יפחיתו את הסוכר בהדרגה עד שהצרכנים יתרגלו. צריך להחליף את הסוכר בממתיקים מלאכותיים".

עמדה הפוכה מציג ד"ר ערן אלינב, חוקר בכיר במכון ויצמן, שיחד עם פרופ' ערן סגל ערך את המחקר מ–2014 שבו התגלו רמות סוכר גבוהות בקרב חלק מצרכני הממתיקים המלאכותיים. לדברי אלינב, החלפת הסוכר בממתיק מלאכותי היא פתרון מזיק: "ראינו שאצל אנשים מסוימים, שיש להם פרופיל מסוים של חיידקי מעיים, השימוש בממתיקים מלאכותיים גרם לתגובת סוכר מוגזמת. המחקר קיבל תהודה רבה בעולם, מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בממתיקים כדי למנוע את אותם סיבוכים — והתברר שלעתים דווקא הממתיקים גורמים להם. בעקבות העבודה שלנו התפרסמו עבודות המשך של קבוצות אחרות בעולם, שתומכות בממצאים שלנו.

פרופ' איתן פרידמן
פרופ' איתן פרידמןצילום: אלון רון

"צריך לסייג את הדברים ולהגיד שאנחנו, כמו חוקרים רבים אחרים, לא בטוחים ב–100% באשר למנגנונים האחראיים לתצפית החשובה הזו, ובשאלה מהם המינונים הגורמים לה. לכן כולנו מבינים שיש עוד הרבה ללמוד ולחקור בנושא לפני הגעה למסקנות אופרטיביות. צריך לזכור שאנחנו בשום אופן לא ממליצים לאנשים לצרוך סוכר. סוכר הוא הרע האולטימטיבי. עם זאת, עדיף שחברות המזון לא יחליפו את הסוכר בממתיקים מלאכותיים. המדע אולי מעיד על כך שהסוכר רע מאוד — אבל גם לממתיקים, לפחות באנשים מסוימים, יש השפעות על הגוף והחיידקים האנושיים".

אלינב הוסיף כי "עד שיוכח לגמרי שקיים ממתיק מלאכותי שלא גורם להפרעות כאלה באופן מובהק, או שיפותחו שיטות המאפשרות לזהות באילו אנשים יכולות להתפתח תופעות כאלו בעקבות חשיפה לממתיקים, עדיף לאנשים לשתות מים".

רוב המחקר של אלינב וסגל עסק בממתיק מסוג סכרין — אך מקורות בתעשיית המזון טוענים כי השימוש בו נפוץ פחות. במקביל נערכו ניסויים בשימוש בסוכרלוז ואספרטיים, המשמשים את תעשיית המזון באופן נרחב — אך אף שניסויים אלה העלו תוצאות דומות, הם נבדקו רק בבעלי חיים ולא בבני אדם. כמו כן, המחקר לא בדק את השפעותיו של השימוש בממתיק מסוג סטיביה.

"הידע על הממתיקים מתחיל להצטבר"

במשרד הבריאות הישראלי החליטו לנקוט גישת ביניים — מצד אחד, מוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים לא יקבלו סימון שלילי אדום, אך מצד שני גם לא יזכו לסימון חיובי (ירוק) שיוענק למוצרים מומלצים לאכילה.

לדברי פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, "אם משווים בין סוכר לממתיקים מלאכותיים — ברור שסוכר גורם למיליון נזקים, בעוד שלגבי ממתיקים מלאכותיים, שקיימים במזון רק כשני עשורים, הידע רק מתחיל להצטבר, ולכן אנחנו נזהרים". לדבריה, "ממה שאנחנו יודעים, כנראה שהסוכר מזיק יותר, אבל לא תמיד: יש אנשים עם רגישות ויכול להיות שיש נזק מצטבר. התמונה עוד לא ברורה לגמרי. כשמשתמשים בממתיקים בכמויות קטנות, הנזק כנראה קטן יותר. כשמתחילים לצרוך בכמויות גדולות, הנזק מתחיל לגדול".

פרופ' רונית אנדוולט
פרופ' רונית אנדוולטצילום: אמיל סלמן

אנדוולט הוסיפה כי במשרד הבריאות החליטו כי חובת הסימון האדום לא תחול על מוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים, משום שלדבריה, במשרד "עובדים לפי הוכחות. כשנהיה משוכנעים במאה אחוז, נעשה את זה. עם זאת, אנחנו לא ממליצים על ממתיקים מלאכותיים לילדים — כמו בכל דבר שאנחנו לא משוכנעים שהוא בטוח לגמרי".

"לא הוכח קשר בין ממתיקים למחלות"

יש גם מומחים הסבורים כי אין בעיה בממתקים מלאכותיים. "שימוש בממתיקים כחלק מתהליך שנועד למזער את כמות הקלוריות שאנחנו צורכים הוא תהליך מבורך. לא הוכח שיש קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים בכמות סבירה למחלה כלשהי, ובעיקר לסרטן", אומר פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה האונקוגנטית בבית החולים שיבא.

לדברי פרידמן, "האפידמיה (מגפה) במחקר של מכון ויצמן ובמחקרים אחרים מעולם לא התגשמה. ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו גם משרד הבריאות הישראלי, מתנהל לצערי לפי עיקרון הזהירות המונעת, שנועד לכסות אותם מכל הכיוונים — אבל הוא לא מדעי או נכון. הדבר נכון גם לגבי השימוש בטלפונים סלולריים, שאין בו סכנה וכל מי שטוען אחרת משקר מסיבות כאלה ואחרות". פרידמן סבור כי גישה זו "היא כמו דת — להתבסס על מה שאתה מאמין בו ולא על מחקרים מדעיים. הרי אם שימוש בטלפונים סלולריים היה אכן מגדיל את הסיכון לגידולים במערכת העצבים המרכזית, אז היינו רואים עלייה במספר הגידולים — אך בפועל המצב הפוך ויש ירידה".

פרידמן מגדיל לעשות, וטוען כי גם צריכת סוכר אינה כה מסוכנת כפי שנהוג כיום להציגה: "הסוכר לא מסוכן כשלעצמוד למי שאין לו נטייה תורשתית לסוכרת. הסוכר מסוכן למי שצורך אותו בכמויות גדולות ולא עושה מספיק ספורט, וייהפך לשמן. ההשמנה היא בעייתית. הסוכר לא מסוכן והממתיקים המלאכותיים לא מסוכנים — רק שבממתיקים המלאכותיים אין קלוריות. אם מישהו רוצה להפחית את צריכת הקלוריות, החלפה של הסוכר בממתיקים מלאכותיים היא לגיטימית ואין בה בעיה".

גם מעדנים עתירי סוכר יוכלו לחמוק מהסימון

בכתבה שפורסמה בצ'ילה נכתב גם כי חברות המזון מצאו דרך נוספת לחמוק מהסימון השלילי על מוצרים עתירי סוכר: החוק בצ'ילה, שיחול גם בישראל, קובע כי מוצר נוזלי המכיל יותר מ–6 גרם סוכר ל–100 מ"ל יסומן כמזיק — בעוד שבמוצר מוצק הרף המזיק הוא מ–22.5 גרם סוכר ל–100 גרם. מרגע שנכנסו התקנות לתוקף, התחילו יצרני המזון בצ'ילה למדוד מוצרים נוזליים כמו יוגורט, מעדני חלב וקינוחים בגרמים, במקום מיליליטרים.

לפי הערכות, היצרנים בישראל יפעלו בצורה דומה, וכך יוכלו לחמוק מחובת הסימון השלילי של מעדני חלב ויוגורטים עתירי סוכר.

בקרב היבואנים מתרעמים על האפשרות שתינתן ליצרני המזון הישראליים להחליף סוכר בממתיקים מלאכותיים. לדברי מקורב ליבואן מזון גדול, "היצרנים המקומיים יוכלו לברוח מהסימון האדום השלילי ע"י שינוי פורמולה אבל היבואנים אינם יכולים לעשות ייצור מיוחד עבור ישראל. יהיו לכך גם השלכות על יוקר המחיה כי הצרכנים שיראו מוצרים מקומיים ללא סימון אדום בעוד שהיבוא מסומן באדום יעדיפו לקנות ייצור מקומי, משמע הייבוא ייחלש. ברגע שהייבוא ייחלש היצרנים המקומיים יהיו חופשיים להעלות מחירים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker