הישראלים לא מאמינים שמערכת הבריאות תציל אותם כשיהיו חולים באמת - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים לא מאמינים שמערכת הבריאות תציל אותם כשיהיו חולים באמת

התופעה של רפואה שחורה עדיין רווחת - והשר"פ אינו מצמצם את היקפיה ■ למחצית מהישראלים יש ביטוח כפול ■ נמצאה ירידה בשיעור הנמנעים מטיפולי שיניים בשל מחירם

14תגובות
כניסה לחדר ניתוח. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה
מוטי מילרוד

הציבור בישראל לא סומך על מערכת הבריאות, נוהר לביטוחים הפרטיים, ולעיתים גם משלם שוחד כדי לקדם עניינים במערכת הבריאות הציבורית. בעלי הכנסות נמוכות וחולים כרונים מוותרים יותר על תרופות ושירותים רפואיים בגלל מחירם, ומנגד מוותרים פחות מאחרים על שירותים רפואיים בשל צורך להמתין זמן ממושך לתור זמין, פשוט מכיוון שאין להם ברירה אלא להמתין בתור. אלה הם חלק ממצאי הסקר הדו שנתי הענק האחרון שערך מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, בניהולם של ד"ר שולי ברמלי-גרינברג, תמר מדינה-הרטום ואלכסיי בלינסקי. המכון עורך את הסקר, שעוקב אחר דעת הציבור על תפקוד מערכת הבריאות, כבר 22 שנים. הסקר, שנחשב לסקר החשוב ביותר של מערכת הבריאות, נערך בחודשים אוגוסט –דצמבר 2016, ורואיינו אליו 2,513 איש שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית).  מצד שני, כך עולה מהסקר, הציבור מביע שביעות רצון גבוהה מקופות החולים וממערכת הבריאות בכלל.

הסקר חושף את חוסר הביטחון של הישראלים כי יקבלו מענה למצוקותיהם כשיזדקקו לכך: כך, למשל, רק 44% השיבו כי הם בטוחים או בטוחים מאד בקבלת הטיפול הטוב והמועיל ביותר בעת מחלה קשה, ו-31% בלבד בטוחים ובטוחים מאד שיכולו להרשות לעצמם את הטיפול לו הם יזדקקו. אגב, חוסר האמון הזה מופנה כלפי כל השחקנים בתחום: בעת מחלה קשה, רק 44% ענו שהם בטוחים או בטוחים מאד שיקבלו את הסיוע מקופות החולים, 46% ענו כך לגבי בתי החולים הציבוריים ו-41% לגבי חברות הביטוח.

מנגד, שיעור גבוה מאד של 89% השיבו כי הם "מרוצים או מרוצים מאד" משירותי הקופות ו63% מרוצים או מרוצים מאד ממערכת הבריאות.

השנה נשאלו המרואיינים לראשונה אם הם הרגישו צורך לשלם תשלום לא פורמלי באופן דיסקרטי (רפואה שחורה) כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים בחמש השנים האחרונות. 6% ענו שכן ו-1% סרבו לענות על השאלה. עם זאת, מאחר שהשאלה הופנתה לכלל האוכלוסייה ולא רק למי שנפגש בצורה משמעותית עם מערכת הבריאות, קובעים החוקרים כי "יש להניח כי האומדן גבוה יותר בקרב אלו הנפגשים עם המערכת".

שבעי רצון מהקופות – אך לא חשים בטוחים
שיעור המרואיינים המרוצים

בניתוח רב משתני ולאחר פיקוח על משתני רקע, לאלו שעברו ניתוח סיכוי של פי 2.2 יותר מהאחרים לדווח על כך שהרגישו צורך כזה. אגב, בסקר נמצא הבדל מובהק לפי איזור: 9% מהמתגוררים באיזור ירושלים דיווחו על צורך כזה לעומת, 6% בחיפה ובצפון, 4.5% בתל-אביב והמרכז ו-4% בבאר שבע ובדרום. אזור ירושלים הוא האזור שבו מתקיים מודל של שר"פ – אפשרות לשלם באופן פרטי לרופאים בתוך המערכת הציבורית כדי לבחור רופא מטפל. תומכי השר"פ טוענים במהלך השנים כי השר"פ יצמצם את תופעת הרפואה השחורה, אך לפי ממצאי הסקר ההיפך הוא הנכון – ובמקום שבו מתקיים שר"פ מתקיימת רפואה שחורה בהיקף גדול יותר.

הסקר מצביע על הכבדה בירוקרטית משמעותית על המטופלים ועל רופאי המשפחה: רוב רובם של המרואיינים (90%) פנו לרופא משפחה בשנה האחרונה, ויותר משליש מהם (35%) דיווחו כי הביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים, ללא צורך בבדיקה רפואית. תופעה זו בולטת במיוחד בגילאים המבוגרים יותר: אחד מכל 2 מטופלים בני 65 ומעלה ענו שהביקור היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים. 

השימושים ברפואה יועצת (התייעצות עם רופא מומחה) במערכת הציבורית גבוהים כפי שהיו לפני שנתיים: כמחצית מהמרואיינים דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך הקופה בשלושת החודשים האחרונים. מנגד, שעור הפונים לרופא יועץ פרטי ירד מ-26% ל-19%. אגב, הרפואה הפרטית משמשת לעיתים לא כתחליף אלא כתוספת לרפואה היועצת הציבורית: כמחצית מהפונים לרופא יועץ פרטי פנו גם לרופא יועץ דרך הקופה.

מבחינת זמני המתנה, כרבע (26%) דיווחו כי משך ההמתנה שלהם בתור לרופא יועץ דרך הקופה היה יותר מחודש. חמישית (21%) דיווחו על המתנה של שבועיים עד חודש. זה בדיוק חלון הזמן שבו הרפואה הציבורית מאבדת מטופלים לטובת הרפואה הפרטית: 27% דיווחו על ויתור בגלל זמני המתנה. רובם, כ-70% מהמוותרים, דיווחו שוויתרו כליל על רופא יועץ, ו-28% מהם פנו לרופא פרטי (לעומת 15% בקרב האחרים).

ההמתנה לתורים ארוכה מדי - משך ההמתנה לרופא יועץ דרך הקופה*

מהסקר עולה גם מגמה חיובית של ירידה בשיעורים הגבוהים של ויתור על טיפולים רפואיים בגלל מחירם, אם כי השיעורים עדיין גבוהים מאד. ראשית, חלה ירידה משמעותית בשעור המדווחים על ויתור על טיפול שיניים בגלל התשלום עבורם או עבור בן משפחה (מ-25% ב-2014 ל-18% ב-2016). שעור הירידה הגבוה ביותר היה במחוז ירושלים (מ-41% ב-2014 ל-27% ב-2016) אולם עדיין במחוז זה שעור המוותרים נשאר הגבוה ביותר. המוותרים דיווחו בעיקר על ויתור על טיפול שורש או כתר (27% מהם), על שתלים (22%) ועל בדיקה כללית או שיננית (20%). יש להניח שהירידה קשורה ישירות להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות.

בנוסף, בקרב חולים במחלה כרונית שעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול או על תרופה בגלל המחיר לעומת הבריאים (12% לעומת 8%), ושעור גבוה יותר של מוותרים על טיפול שיניים בגלל המחיר (22% לעומת 17%). המשמעות היא שמחלה קשה כשלעצמה היא גורם סיכון לאי יכולת לממן טיפול רפואי. עם זאת, ב-2016 חלה ירידה לעומת 2014 בשעור החולים הכרוניים שוויתרו על טיפול או על תרופה בגלל המחיר (12% לעומת 15%), ובשעור החולים הכרוניים שוויתרו על טיפול שיניים בגלל המחיר (22% לעומת 26%).

84% מהמשיבים דיווחו על בעלות על ביטוח משלים ו-57% על בעלות על פוליסת ביטוח בריאות מסחרית כלשהי (עלייה קלה לעומת 54% ב-2014). לפי הסקר, שבדק בני 22 ומעלה, ל-1 מכל שני ישראלים (52%) יש גם ביטוח משלים וגם מסחרי, ורק ל-11% מהציבור אין שום ביטוח נוסף. ל-7% יש יותר מפוליסת ביטוח מסחרי אחת. 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם