10 סיבות לדאגה: המספרים המבהילים שמאחורי תעשיית העישון

כ-8,000 איש מתים מדי שנה בישראל מעישון, והעלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות היא כ-1.7 מיליארד שקל בשנה ■ כך עולה מדו"ח חמור של משרד הבריאות ■ עכשיו רק נותר להעלות את המודעות הציבורית לנזקי העישון ולקדם חקיקה משמעותית בתחום ■ כתבה ראשונה בסדרה

רוני לינדר
חפיסות סיגריות עם תמונות של נזקי עישון, באוסטרליה. נאסר על החברות לפרסם את הלוגואים על החפיסות
חפיסות סיגריות עם תמונות של נזקי עישון, באוסטרליה. נאסר על החברות לפרסם את הלוגואים על החפיסותצילום: בלומברג
רוני לינדר

מבוכה עצומה נגרמה באחרונה למשרד הבריאות בעקבות שידור תחקיר ערוץ 2, שחשף כיצד חברה פיקטיבית ליבוא סיגריות אלקטרוניות שילמה אלפי שקלים במזומן למאכער, שהוא בכלל עיתונאי בעיתון "המודיע" המזוהה עם שר הבריאות יעקב ליצמן — והצליחה להתקבל בתוך זמן קצר לפגישות עם שר הבריאות ובכירי משרדו.

התחקיר חשף גם כיצד ליצמן, כשהיה חבר כנסת בין שתי כהונותיו כשר הבריאות (וסגן השר), פעל במרץ בוועדת הכלכלה כדי לטרפד את החקיקה של התוכנית הלאומית לצמצום העישון — שלמרבה האירוניה יצאה לדרך בעת כהונתו כשר. בשנים האחרונות לא נחקקו חוקים משמעותיים בתחום מניעת העישון. להפך, חוקים טורפדו, מוסמסו ונדחו.

בעקבות התחקיר הודיע משרד הבריאות כי בתקופה הקרובה יקודמו צעדים לצמצום נזקי העישון, בהם חקיקה המרחיבה את המקומות שבהם יחול איסור עישון, הגבלת פרסום, התאמת הרגולציה בנוגע לסיגריות אלקטרוניות בישראל בהתאם למקובל במדינות אירופה ובארה"ב, ופעולות נוספות לעידוד הגמילה מעישון והעלאת המודעות הציבורית לנזקי העישון.

עד שנראה את כל אלה קורים בפועל, כדאי להזכיר כמה עובדות מעניינות על עישון ועל תעשיית הטבק בעולם ובישראל, הלקוחות ברובן באופן אירוני מדו"ח שעליו חתום ליצמן בכבודו ובעצמו. מדובר ב"דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל ל–2015", שפורסם לפני כמה חודשים, ומוגש מדי שנה לכנסת בהתאם לחוק. הדו"ח הוכן אמנם על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד, אך יהיה מעניין להזכיר לשר בבוא העת את האמירות הנוקבות שעליהן הוא חתום.

1. מוצרי הטבק מכילים בין 4,000 ל–7,000 חומרים שונים, בהם כ–350 חומרים המוגדרים כמסוכנים לבני אדם, וכ–70 חומרים המוגדרים כמסרטנים. בנוסף, הטבק מכיל סם הגורם להתמכרות מהירה מאוד. אין עוד מוצר צריכה המכיל שילוב כה ייחודי של סם ממכר מאוד ותערובת של רעלים וחומרים מסרטנים.

2. תעשיית הטבק היא תעשייה חובקת עולם, הנשלטת על ידי מספר מצומצם מאוד של חברות. "מדינות העולם הן סימנים על מפת המשחק של התעשייה; שווקים מקומיים המדורגים בהתאם לכדאיות ההשקעה בהם", נכתב בדו"ח. הרווח הגולמי המשותף של חברות הטבק הגדולות בעולם היה כ–315 מיליארד דולר ב–2013 — גבוה יותר מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל באותה שנה (293 מיליארד דולר), ודומה לתוצר המקומי הגולמי המצרפי של יותר מ–32 המדינות העניות בעולם יחד. הרווח הנקי המשותף של שש חברות הטבק הגדולות בעולם ב–2013 מוערך ב–44 מיליארד דולר — סכום שווה לרווחים המשותפים של החברות קוקה קולה, גוגל, AT&T, וולט דיסני, ג'נרל מילס, מקדונלד'ס, סטארבקס ופדקס.

שר הבריאות, יעקב ליצמן. חוקים מוסמסו ונדחו
שר הבריאות, יעקב ליצמן. חוקים מוסמסו ונדחוצילום: מוטי מילרוד

3. בשנים האחרונות תעשיית הטבק מאיימת, ואף תובעת מדינות הנוקטות מדיניות מתקדמת למאבק בעישון. הדוגמה המפורסמת ביותר היא התביעה של חברת פיליפ מוריס נגד ממשלת אורוגוואי (שבמהלכה אורוגוואי הקטנה והענייה נאלצה לקבל סיוע במימון הוצאות המשפט מגורמים פרטיים כמו מייקל בלומברג). ואולם יש גם מאבקים עקיפים שמתבצעים דרך מדינות שלישיות, כמו תביעה נגד אוסטרליה שהגישו קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, אינדונזיה ואוקראינה, הטוענות כי אוסטרליה פגעה בהסכמי סחר בכך שקבעה חובת עיצוב אחיד (ללא מיתוג ולוגו) לחפיסות של סיגריות (ראו תמונה).

4. בשדות שבהם מגדלים טבק בארה"ב עבור ספקיות הטבק הגדולות בעולם, מועסקים ילדים בני 14 בתנאים קשים, רבים מהם סובלים מהרעלות ברמות שונות כתוצאה מחשיפה לניקוטין.

5. יוזמות חקיקה שונות, בעיקר ממשלתיות, שנועדו לתקן חלק מהליקויים בהתנהלות תעשיית הטבק, במוצריה ובדרכי השיווק שלה, נתקלות בהתנגדות עזה מצד תעשיית הטבק והלוביסטים שלה בכנסת. לא פעם יוזמות חקיקה כאלה נדחות או מעוכבות למשך חודשים ושנים, ובכך מתאפשר לתעשיית הטבק לגרום לדור חדש של צעירים להתמכר למוצרי הטבק.

כלל אצבע מוכח להערכת יעילותה של מדיניות בתחום המאבק בעישון הוא לבחון את עוצמת ההתנגדות של תעשיית הטבק והמשאבים הכספיים, לרבות הפעלת לוביסטים, שהיא משקיעה בניסיונות למנוע ולעכב את החקיקה ליישום המדיניות המוצעת. ככל שההתנגדות עזה יותר, כך ברור כי יעילותה של המדיניות המוצעת במאבק בעישון גבוהה יותר ותרומתה לבריאות הציבור רבה יותר.

עישון. משקי הבית בישראל הוציאו יותר מ–8.1 מיליארד שקל על רכישת סיגריות ב–2015
עישון. משקי הבית בישראל הוציאו יותר מ–8.1 מיליארד שקל על רכישת סיגריות ב–2015צילום: DAVID W CERNY/רויטרס

6. מצד אחד, תעשיית הטבק עושה כל שביכולתה כדי לעכב חקיקה שתגביל את התנהלותה. מצד שני, היא רוכשת טכנולוגיות וחברות בתחום הסיגריות האלקטרוניות, שתאפשר אספקה של סם הניקוטין למכורים בצורה נקייה יותר, תוך הפחתת החשיפה לאלפי חומרים, חלקם מסוכנים ומסרטנים, הנלווים לתהליך שריפת הטבק. בכך היא מאפשרת לשמר את שוק המכורים בתעשיית הסמים (החוקית) הזאת.

7. משקי הבית בישראל הוציאו יותר מ–8.1 מיליארד שקל על רכישת סיגריות ב–2015, לא כולל ציוד נלווה ומוצרי טבק אחרים. מותג הסיגריות הנמכר ביותר בישראל, מרלבורו של פיליפ מוריס, החזיק ב–2015 יותר מרבע מהשוק (27%), והצרכן הישראלי הוציא עליו 2.19 מיליארד שקל — פי שישה מההוצאה על מוצרי סוגת, פי 5.3 מההוצאה על גבינת עמק של תנובה, פי שלושה מההוצאה על קוקה קולה וכמעט פי עשרה מההוצאה על מילקי. גם על מותגי הסיגריות האחרים הוציא הצרכן הישראלי סכומים עצומים: על המותג נקסט, המותג השני הנמכר ביותר בישראל, הוציאו הישראלים 949 מיליון שקל, ואילו על המותג L&M הם הוציאו 923 מיליון שקל.

8. ההסכמה העולמית החד־משמעית היא שהעישון יגרום למותם של מחצית עד שני שלישים מהמשתמשים בו, ויקצר את חייהם בכעשר שנים. רובם המוחלט של המשתמשים צפוי לכל הפחות לתחלואה שתפגע באיכות חייהם וחיי משפחתם. בעולם מתים מדי שנה 6 מיליון בני אדם מנזקי העישון. מקרי המוות מעישון הם 11% מכלל מקרי המוות בקרב גברים ו–7% מכלל מקרי המוות בנשים בעולם. בישראל מתים כ–8,000 איש בשנה מנזקי העישון, כ–800 מהם מעישון פסיבי. העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות מוערכת ב–1.7 מיליארד שקל בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מאובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכים ב–1.9 מיליארד שקל.

9. נכון להיום, אסור לפרסם סיגריות בטלוויזיה וברדיו בישראל, אבל המגבלות שנקבעו לפני עשור וחצי לא חלות על פרסום בדיגיטל — שם נמצא הקהל הצעיר, הדור החדש של המעשנים. מנתוני יפעת בקרת פרסום עולה כי תעשיית הטבק הוציאה על פרסום בישראל 8.2 מיליון שקל ב–2016, כאשר יותר ממחצית מהסכום (55%) היה בדיגיטל, 36% בעיתונות ו–9% בפרסום חוצות.

"ניתן לראות עלייה בהיקף הפרסום באינטרנט על חשבון העיתונות, מאחר שפרסום באינטרנט מאפשר הגעה לקהלי יעד מוגדרים, בעיקר צעירים, באופן יעיל וממוקד", נכתב בדו"ח משרד הבריאות. "מדובר בפרסום מתוחכם יותר, הכולל שימוש במשחקים ותחרויות אינטרקטיביות המושכות את אותם צעירים, שמבחינת תעשיית הטבק הם הצרכנים הפוטנציאלים והחלופה למעשנים שנפטרו או נגמלו".

עוד נכתב בדו"ח כי "ההגבלות הקיימות כיום בחקיקה על פרסומות למוצרי טבק אינן מגשימות את מטרת החוק שעמדה בפני המחוקק — למנוע מצעירים להיחשף לפרסום המעודד התנסות בעישון, ובהמשך להתמכרות למוצרי טבק, שיביאו למותם של כמחצית מבני הנוער שיתמכרו אליהם".

10. הכנסות המדינה ממסים על סיגריות ומוצרי טבק הסתכמו ב–6.4 מיליארד שקל ב–2015. העלות הישירה והעקיפה של מחלות הקשורות לעישון מוערכת ב–3.7 מיליארד שקל, אבל המסים אינם "צבועים" למטרה זאת. ההוצאה של המדינה על תרופות וסדנאות לגמילה מעישון היא כ–6 מיליון שקל בשנה בלבד — פחות מאלפית מההכנסות ממסים. הצעת חוק של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) להשתמש בחצי אחוז ממס הקנייה על סיגריות להקמת קרן למניעת העישון — נפלה לאחרונה בהצבעה בוועדת שרים לחקיקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ