לקראת הסכם: תוספת דרמטית לסל התרופות

לאחר שנשחק ריאלית, קרובים משרדי האוצר והבריאות להסכם על הגדלת סל התרופות בחצי מיליארד שקל בשנה ■ בשנה החולפת נותרו מחוץ לסל תרופות בשווי 430 מיליון שקל שהוגדרו על ידי ועדת הסל כחיוניות

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, משה כחלון ושר הבריאות, יעקב ליצמןצילום: אמיל סלמן
רוני לינדר

משרדי הבריאות והאוצר קרובים מאוד לסיכום על תוספת משמעותית לסל התרופות. ל–TheMarker נודע כי כבר עתה קיימת הסכמה עקרונית של האוצר להוסיף 500 מיליון שקל בשנה לסל למשך שלוש השנים הקרובות (1.5 מיליארד שקל לבסיס התקציב, שמסתכם בכ–45 מיליארד שקל) — עלייה של 60%, לעומת התוספת שניתנה בשנים האחרונות, כ–300 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, התוספת של 500 מיליון שקל אינה מספקת מבחינת שר הבריאות, יעקב ליצמן, שאמר בעבר כי בהיעדר תקציב מתאים יפעל להכנסת התרופות לסרטן לביטוחים המשלימים. ואולם במשרד האוצר מתנגדים באופן גורף למהלך — ומוכנים להגדיל באופן משמעותי את סל התרופות הממלכתי כדי לייתר או לצמצם משמעותית את הצורך בהכנסת התרופות לביטוחים, ולהבטיח כי התרופות החיוניות יהיו זמינות לכלל הציבור דרך הסל הציבורי. לפיכך, בימים האחרונים מתנהל משא ומתן על הגדלה נוספת של סל התרופות — של יותר מ–500 מיליון שקל בשנה. בנוסף, נשקלת אפשרות לקבוע תקציב לתוספת לסל לשנים נוספות קדימה, ולא רק לשלוש השנים הבאות, תוך הצמדה למדד יוקר הבריאות.

סל התרופות הישראלי הוא מהמתקדמים והמקיפים בעולם, לפי מחקר השוואתי שנערך באחרונה על ידי פרופ' נתן צ'רני משערי צדק, בשיתוף עם עמיתים מבריטניה, שווייץ, אסטוניה ורומניה. המחקר מיפה את הנגישות לתרופות לסרטן בכל רחבי אירופה המערבית והמזרחית, ועולה ממנו כי ישראל נמצאת בצמרת העולמית הן בהיקף התרופות הנכללות בסל שלה שנגיש לציבור כולו, הן באימוץ מוקדם של תרופות, והן בפטור מתשלומי השתתפות עצמית לתרופות שבסל.

עם זאת, בשנים האחרונות התרחשו שני תהליכים מקבילים שגרמו לשחיקה משמעותית בהרחבת הסל: הראשון הוא הקפאה של סכום התוספת לסל מדי שנה — 300 מיליון שקל, סכום שבאופן ריאלי מהווה ירידה בשיעור התוספת לסל, במיוחד לנוכח הגידול באוכלוסייה והזדקנותה. סכום זה נקבע שרירותית במשא ומתן בין משרדי האוצר והבריאות, ואינו מבוסס על עבודת מטה או תחשיב כלשהם.

התהליך השני הוא התייקרות משמעותית של תרופות, בדגש על תרופות לסרטן, במידה כזו שהמדינה מתקשה לממן אותן במסגרת סל התרופות.

שווי התרופות בתעדוף גבוה: 1.9 מיליארד שקל

ישנן דרכים שונות להעריך כמה כסף חסר בסל התרופות כדי שיכיל את כל התרופות ה"חשובות". ב–2016, למשל, עלות כל התרופות שהיו מועמדות לסל היתה יותר מ–2.5 מיליארד שקל. לאחר ניפוי ראשוני של ועדת הסל הגיעו לשולחן הדיונים של הוועדה תרופות בשווי של 1.9 מיליארד שקל שהוגדרו בתעדוף גבוה. לאחר שבועות של דיונים בוועדה צומצמה הרשימה לתרופות החיוניות ביותר בעיני חברי הוועדה מבחינה קלינית שראויות להיכנס לסל.

ביום האחרון של עבודת הוועדה, היום שבו מבוצע "התעדוף הסופי" של התרופות — עלו לשולחן תרופות בסך 727 מיליון שקל. מתוכן, נאלצו חברי הוועדה לבחור תרופות בהיקף של 300 מיליון שקל — תקציב התוספת לסל בשנה שעברה. המשמעות היא שתרופות חיוניות ביותר בשווי של כ–430 מיליון שקל נשארו מחוץ לסל, כשהחולים צריכים לממן אותן באופן פרטי. במלים אחרות, איש כבר לא יכול לטעון שכל התרופות החיוניות נמצאות בסל התרופות.

ליצמן התבטא בחודשים האחרונים פעמים רבות בנוגע לרצונו להכניס לביטוחים המשלימים את התרופות "מצילות החיים", שלא מצליחות להיכנס לסל התרופות הממלכתי. שר הבריאות אף הצהיר כי תוספת של 500 מיליון שקל לסל לא תספק אותו ולא תמנע ממנו לקדם את המהלך, בעוד שתוספת גדולה יותר, כזו שעשויה להספיק כדי להכליל את רוב התרופות החיוניות — עשויה להסיר מהפרק את המהלך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker