ראיון

מנכ"ל מכבי: "הקופות קורסות, ניאלץ לקצץ בשירות למבוטחים"

רן סער מתריע כי מצבן הקשה של הקופות יגרום לפגיעה בשירות הרפואי - ויגלוש אל המשק כולו ■ הוא מאשים את המדינה, שהחתימה אותו על ויתור על תביעות עתידיות, ב"סחיטה שלטונית" ■ "כשאתה בלי חמצן ואחראי על בריאותם של מיליוני אזרחים - אתה מוכן לתת הכל"

רוני לינדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"קופות החולים נמצאות על סף קריסה – בעשור האחרון יש תהליך דרמטי, מובנה וברור של שחיקת תקציבי הקופות, שדירדר מאוד את מצב רפואת הקהילה" – כך אומר מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער, בראיון ל–TheMarker. מכבי, כמו שאר קופות החולים, הגיעה לתחושתו לנקודת השפל הגדולה ביותר מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי - נקודה שכדי להצליח לצאת ממנה בלי סיוע ממשלתי משמעותי, נדרשים צעדים שיפגעו בבטן הרכה של הקופה – השירות למבוטחים.

ארבע קופות החולים סיימו את 2012 בגירעון כולל של 861 מיליון שקל, אך זוהי אשליה בלבד: הגירעון האמיתי שלהן, ללא כספי התמיכה שקיבלו באותה שנה, הגיע לסכום גדול הרבה יותר - 2 מיליארד שקל – והמצב אף מחמיר ב–2013.

"כספי התמיכה שקיבלנו מהמדינה הם סכום חד־פעמי, שלא נכנס לבסיס התקציב. למעשה, אנחנו מתחילים את 2014 עם חור גדול בתקציב, שנובע משחיקה של שנים שמביאה לגירעון מובנה בסדר גודל של 700 מיליון שקל", אומר סער. "אין יותר איך להתייעל בשיעור שנדרש כדי להישאר מאוזנים. אי אפשר להתייעל ב–6% בשנה אחרי 18 שנות התייעלות רציפה. המשמעות היא שכבר באפריל או מאי נהיה בבעיה קשה של מזומנים, אם לא נעשה כמה צעדים קיצוניים".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פייסבוק תשיק כלי שיאפשר לסלבס לשוחח עם המעריצים

משקי הבית בשנת 2012: באיזו עיר מרוויחים הכי הרבה?

מנכ"ל מכבי, רן סער. "התחום היחיד שלא ייפגע הוא התפתחות הילד" צילום: דניאל צ'צ'יקצילום: דניאל צ'צ'יק

לפיכך, לראשונה מזה שנים, מנכ"ל מכבי מודה בפה מלא כי אין לו ברירה אלא לפגוע בשירות הרפואי למבוטחים, כדי למנוע את התרסקות הקופה: "שרי הבריאות והאוצר חייבים להבין שכל מערכת ששוחקים אותה בצורה כל כך משמעותית וסיסטמטית תבצע צעדי התייעלות, ובסוף תגיע לבשר החי - השירות לחולים", הוא אומר. "אני בפתח של 2014, וצריך לכתוב תוכנית עבודה עם רפואה, שירות, תקציב. כדי להתנהל בצורה אחראית אני נאלץ להתחיל לפגוע בשירות הרפואי, וזה משהו שאני בכל נימי נפשי לא רוצה לעשות. אבל כנראה שאין לי ברירה".

מהם הצעדים שאתם מתכננים?

"שני נושאים מרכזיים מטרידים אותי: השירות הרפואי למטופלים, שעומד מעל הכל, והביטחון התעסוקתי של העובדים. לצערי, כיום אנחנו נמצאים חד־משמעית במצב שבו כדי לייצר התייעלות – חייבים לפגוע במבוטחים".

עד היום זה לא קרה? באחרונה שומעים לא מעט תלונות על תורים מתארכים ובעיות אחרות במכבי ובקופות אחרות.

"זה קרה, אבל בתהליך אטי. עשינו באחרונה סקר פנימי על תורים – וראינו שבכל הקופות יש הארכה קטנה של תורים. כשזה קורה בצורה הדרגתית פחות מרגישים את זה. אבל כדי להתאזן כלכלית אנחנו נאלצים לעשות צעדים משמעותיים הרבה יותר מבחינת הפגיעה במבוטחים: ראשית, צמצמנו מאוד גיוס של רופאים ומטפלים חדשים, כשהמשמעות המיידית היא התארכות של משכי תורים בכל תחומי הרפואה, תורים ארוכים יותר של טיפול פיזיותרפי, שהוא תחום מפואר במכבי, מעקבי הריון ועוד. התחום היחיד שלא ייפגע הוא התפתחות הילד - כי אנחנו בדיוק נמצאים בעיצומו של שינוי מערכתי גדול בנושא.

"בנוסף, אנחנו עומדים לעצור תוכניות בתחום הרפואה המונעת, כמו התערבויות למאבק בהשמנה של ילדים - טיפול כולל רב מערכתי בילדים שהוכח כמאוד מוצלח; ונעצור את קליטת המבוטחים לתוכנית ה–MOMA שלנו, של טיפול ביתי בחולים קשים – זה פרויקט מאוד מוצלח ונכון רפואית ושירותית, אבל כל חולה כזה עולה לקופה הרבה כסף".

ומה לגבי העובדים?

"ההחלטה היא שלא יהיו צמצומי כוח אדם, אבל גם לא קולטים עובדים חדשים. לכן, אם הקופה גדלה ב–2.5%–3% בשנה והייתי אמור להגדיל בהתאם את מספר העובדים – זה כבר צמצום והתייעלות של 2.5%, והעובדים הנותרים עובדים קשה יותר. בנוסף, אנחנו מצמצמים בכ–20% את השעות הנוספות - וזו פגיעה בעובדים וגם בשירות. מצד שני, אני נותן לעובדים ביטחון תעסוקתי, וזה חשוב לנו. מעולם לא יצאנו בגל פיטורים, ואנחנו לא מתכוונים לעשות את זה".

"בתי החולים 
מופלים לטובה"

נבואת הזעם, או ליתר דיוק – התחזית הריאלית של סער, לא מתמצה בפגיעה בשירות למבוטחים ובעובדים, אלא גולשת גם למשק כולו: "קופות החולים מנהלות תקציב של כ–40 מיליארד שקל בשנה, מתוכם הרכש בבתי החולים הוא כ–15 מיליארד שקל. כל שאר הרכש – החל ממכונים, ספקים חיצוניים, שמירה, כביסה וכדומה – מסתכם בעוד 12 מיליארד שקל", הוא מסביר. "אם לא נוכל לשלם לבתי החולים הממשלתיים - המדינה תגן עליהם ועל העובדים שלהם, כי השכר מגיע ישירות מהמדינה. מאידך, 12 מיליארד השקלים האחרים, שזה כל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בשוק – לא מוגנים.

"ברגע שיש לך קושי תזרימי, ברור שאתה מתחיל לדחות תשלומים. לכן, ברור לחלוטין שסביב מערכת כל כך ענקית יש מערכת משנית שלמה שמערכת הבריאות מזינה אותה. מאמצע השנה הבאה תהיה פגיעה קשה מאוד בספקים שחיים ממערכת הבריאות. אני לא יודע כמה חברות ייפלו, יפטרו עובדים או צעדים דומים – זו שרשרת מזון שבסופה יש חברה קטנה עם כמה עובדים שעומדים להיפגע".

לסער בטן מלאה על משרד הבריאות, שלטענתו מקריב את קופות החולים על מזבח דאגתו לבתי החולים שבבעלותו: "כשאתה יושב במשרד הבריאות, אתה לא יודע מי יושב מולך – נציג המיניסטריון, או שהוא מייצג את 'הילדים' שלו, כבעלים של בתי חולים. התחושה היא שמכיוון שמשרד הבריאות הוא הבעלים של בתי החולים, מה שמעניין אותו זה קודם כל שבתי החולים יהיו יציבים, ורק אחר כך מגיעה האחריות לקופות. גם בהתמודדות מול האוצר – הוא מייצג בעיקר את בתי החולים".

לדבריו, "בסופו של דבר קופות החולים מחזיקות את הבריאות יום־יום, שעה־שעה, 365 יום בשנה, ומטפלות בחולים ובבריאים ובכל המערכת. בתי החולים זה אנקדוטה בחיים – אנקדוטה חשובה אמנם, אבל שמתרחשת אחת להרבה זמן. התחושה שלנו היא שבתי החולים מופלים לטובה. אנחנו רוצים שהם יתחלקו אתנו באחריות, ושלא נרגיש שבתי החולים זה אחריות של משרד הבריאות והקהילה לבד מול האוצר. אני מאוד מקווה שוועדת גרמן, שעוסקת בנושא הזה, תמצא לכך פתרון.".

"הבג"ץ הזה מת"

כבר לפני שנה וחצי זכיתם בבג"ץ שקבע כי מדד יוקר הבריאות, שעל פיו הקופות מתוקצבות, אינו משקף את הגידול בהוצאות שלהן, וכי "הזכות לבריאות התרוקנה מתוכן". בג"ץ נתן חצי שנה להגיע לנוסחה מתוקנת - מה קרה עם זה?

"באופן מעשי, הבג"ץ הזה מת", הוא אומר. "הגענו להסכם ייצוב עם האוצר, שבו סיכמנו נוסחה למחיר יום האשפוז ולמדד יוקר הבריאות שמשפרת את המצב. אבל לצערנו משרד האוצר לא הצליח להעביר את הנוסחה הזאת מול משרד הבריאות, ובסוף הנוסחה שונתה – לטובת מחיר יום אשפוז (כלומר לטובת בתי החולים – רל"ג). מאוד קיווינו שהכרעת בג"ץ אכן תעשה איזשהו זעזוע. חשבנו שמכיוון שהמלים של שופטי בג"ץ היו ברורות מאוד – זה ישנה את הבסיס מבחינה מהותית, אך זה לא קרה.

"כשהמדינה חתמה אתנו על הסכם הייצוב, היא החתימה אותנו על סעיף של ויתור על תביעות, כולל הבג"ץ הזה ותביעות אחרות שכלל לא קשורות בנושא. זו סחיטה שלטונית – כשאתה בלי חמצן ואחראי על חייהם ובריאותם של מיליוני אזרחים, אתה מוכן לתת הכל בשביל קצת אוויר, כולל לוותר על זכות בסיסית ועקרונית במשטר דמוקרטי – פניה לערכאות".

סער קורא לכל הגורמים המעורבים – משרד הבריאות, האוצר, וגם משרד הכלכלה – להתעשת, ולהבין שבריאות לא פחות חשובה מביטחון ומחינוך: "אלה שלושת המרכיבים הכי חשובים בחיי האזרחים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker