מהפכה באגף השיקום: רק חיילים שנפגעו בפעילות מבצעית יוכרו כנכי צה"ל

הצעת החוק שצפויה לעבור היום תחסוך לתקציב הביטחון עשרות מיליוני שקלים מתקציב השיקום, שהגיע ליותר מ-5 מיליארד שקל בשנה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

תקציב השיקום בצה”ל, שצומח בקצב מסחרר והגיע ליותר מ–5 מיליארד שקל, צפוי לעבור טלטלה דרמטית בעתיד הקרוב: היום צפויה להתקבל בקריאה טרומית הצעת החוק של ח”כ עופר שלח ‏(יש עתיד‏) להחמרת הקריטריונים להכרה בנכי וחללי צה”ל, לאחר שאושרה בתחילת השבוע על ידי ועדת שרים לחקיקה וזכתה לתמיכת הקואליציה.

ההצעה צפויה לחסוך לתקציב הביטחון ולמשק עשרות מיליוני שקלים בשנה ‏(לפי חישוב שמרני‏) ולהקטין בכ–50% לפחות, את מספר המוכרים כנכי וחללי צה”ל.

על הצעת החוק של שלח חתומים ח”כים נוספים מהאופוזיציה והקואליציה, חלקם היו אנשי צבא בכירים: אלעזר שטרן, עמרם מצנע ודוד צור ‏(התנועה‏); ראובן ריבלין ‏(הליכוד‏); עמר בר לב, מיקי רוזנטל ואיתן כבל ‏(העבודה‏); ויוני שטבון ‏(הבית היהודי‏).

כתבות נוספות באתר TheMarker

רוצים לעבוד בגוגל? 5 דברים שיגרמו לכם לחשוב על זה שוב

האם מהפכת הטיסות המוזלות תנחת סוף סוף בנתב"ג?

ההצעה, המבוססת על המלצות ועדת גורן מ–2010 ועל הסכם שנחתם בתחילת השנה בין ארגון נכי צה”ל ומשרד הביטחון, אינה משנה או פוגעת בתנאים להם יהיו זכאים נכי צה”ל ומשפחות החללים, אלא מצמצמת את הקריטריונים לקבלת המעמד של נכי צהל וחללי צה”ל.

על פי הצעת החוק, שתחול רק מרגע כניסת החוק לתוקף ולא תחול על הנכים ומשפחות החללים הקיימים, חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל שנפגעו במהלך שירותם יוכרו כנכי וחללי צה”ל רק אם הפגיעה אירעה עקב שירותם. בנוסף, חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל שחלו במחלה או שמחלתם החמירה בזמן שירותם יידרשו להוכיח לא רק כי המחלה או החמרתה קרו עקב שירותם ‏(כפי שקיים כיום‏), אלא גם שתנאי השירות שגרמו למחלה או להחמרתה הם ייחודיים לשירות הצבאי או הביטחוני.

רוב התקציב

חיילי חובה שייפגעו בעת חופשתם לא יוכרו כנכה או חלל צה”ל אם הפגיעה בהם נגרמה כתוצאה מהתנהגות רעה וחמורה מצדם ‏(כגון נהיגה בשכרות, תאונה בעת גניבת רכב וכו’‏), וכן כתוצאה מהתנהגות פזיזה.

באשר לאנשי קבע שפגעו במהלך שירותם, בנוסף לתנאי הקיים כיום לפיו הפגיעה נגרמה עקב שירותם, יתווסף תנאי לפיו הם יוכרו כנכי וכחללי צה”ל אם תנאי השירות שגרמו לפגיעה הם ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי או הביטחוני. אנשי קבע שחלו במחלה או לקו בהחמרת מחלה בזמן שירותם לא יוכרו יותר כנכי וכחללי צה”ל.

סעיף מרכזי בהצעה קובע כי בעלי דרגת נכות של 20%–29% יבחרו בין קבלת מענק חד־פעמי במקום תגמול חודשי, בתנאים שיקבע שר הביטחון בהמשך. נכים שיבחרו לקבל את המענק יטופלו בקופות החולים ולא באגף לשיקום נכים במשרד הביטחון, והם לא יהיו זכאים לקבל הטבות כלשהן מהאגף לשיקום נכים. נכים או משפחות הנספים שלא עונים לקריטריונים החדשים יטופלו על ידי הביטוח הלאומי, כמו כלל נפגעי העבודה.

הצעת החוק אמנם מבוססת על המלצות ועדת גורן, אך היא מוותרת על החלקים בדו”ח שביקשו לתקן חלק מהתנאים להם זכאים נכי צה”ל כיום, זאת בשל התחייבות שנתנה המדינה לארגון נכי צה”ל בהסכם שנחתם עם הארגון בתחילת השנה.

דוגמה בולטת לכך היא נושא כלי הרכב לנכים, לו הקדישה ועדת גורן פרק מיוחד. כ–10,000 נכי צה”ל ‏(כולל כאלה שגרים בחו”ל‏) זכאים כיום לכלי רכב בסבסוד כמעט מלא. לפי הקריטריונים הנוכחיים, כל מי שנקבעו לו יותר מ־50% נכות, ללא קשר לסוג הנכות וכושר הניידות שלו, זכאי להטבה, שעלותה נסקה תוך שנים ספורות: מ–294 מיליון שקל ב–2000 ל–470 מיליון שקל ב–2009, שהם 16% מסך עלות השיקום.

לעומת זאת, נכים כלליים המטופלים על ידי הביטוח הלאומי נתקלים בקריטריונים קשיחים בהרבה, וההטבות ניתנות רק לפגועי רגליים ובהתאם לרשימת ליקויים מוגדרת.

ועדת גורן פירסמה המלצות ברורות להקשחת הקריטריונים לקבלת ולהחלפת כלי רכב, אך אלה כאמור לא נכללות בהצעת החוק. מאותה סיבה של אי־פגיעה בזכויות קיימות, ירד ברגע האחרון מהצעת החוק גם סעיף שהיה אמור לבטל את ההטבה של תגמולים לאלמנת נכה צה”ל שמת שלא עקב נכותו.

“להצדקה של הצעת החוק הזו יש שלושה רבדים”, אמר שלח ל–TheMarker. “בראש ובראשונה הרובד הערכי, ואני אומר זאת כנכה צה”ל - אנשים מרגישים שהערך של חללי ונכי צה”ל נפגע כתוצאה מהכללה של כמויות גדולות של אנשים שבתפישה האינטואיטיבית לא נכללים במעגל הזה. לכן, חשוב להחזיר לערך את משמעותו.

שיקום עמוס

“המטרה השנייה היא להקל על אגף השיקום, שקורס תחת העומס. האגף נועד לטפל באנשים שמגיעים להם כל הכבוד וההוקרה, והם פשוט לא מצליחים לעמוד בזה בשל הכמויות של הנכים, שחלקם לא נועדו להיות שם.

“הרובד השלישי הוא הנטל העצום על תקציב הביטחון, אם כי ממש לא באתי להציל את תקציב הביטחון. אם ההוצאה כולה היתה מיועדת לאנשים שבאמת אמורים להיות נכי וחללי צה”ל - לא הייתי עוסק בכך”.

האם בעקבות תמיכת הקואליציה החוק הוא כבר כמעט ענין מוגמר?

שלח משדר אופטימיות זהירה: “אני לא רוצה להתנבא, אבל אני יוצא מהנחה שאם יש תמיכה קואליציונית החוק יעבור, והמשך החקיקה תהיה ביחד עם משרד הביטחון. מלכתחילה לא חשבתי להוביל את זה כמאמץ יחיד של דון קישוט שמכריח את המערכות להסכים זו עם זו. אבל אי אפשר להתעלם מכך שמסקנות ועדת גורן הוגשו בדצמבר 2010, ואנחנו כבר בסוף 2013 - היו הרבה מאד לחצים בדרך. היה חשוב לי שהחקיקה תהיה בשיתוף עם המערכות הגדולות שהחוק ישליך עליהן - מערכת הביטחון, מערכת הבריאות והביטוח הלאומי, שיידרש מעתה להתמודד עם הרבה יותר אנשים שבעבר טופלו באגף השיקום. התפקיד שלי יהיה להוביל את הדבר הזה, כך שהסייגים והחששות שהיו למערכות יוסרו”.

12.5% מתקציב הביטחון

ועדת גורן, שבפניה הופיעו עשרות מומחים, הוקמה ופעלה ב–2010 מתוקף החלטת ממשלה שנולדה כתוצאה מתחושה של אובדן שליטה על על ההוצאות והתמהיל של אגף השיקום: בין 1980 עד 2013 עלה מספר הנכים המטופלים באגף השיקום מ–27 אלף, ליותר מ–100 אלף, אך ההוצאה של אגף השיקום גדלה בקצב מהיר אף יותר: בעוד שב–1983 נתח תקציב השיקום היה כ–4% מתקציב הביטחון, בתקציב 2014–2013 גדל נתח תקציב השיקום והמשפחות ל–12.5% מתקציב הביטחון - כ–5 מיליארד שקל. מספר נכי צה”ל גדל בשנים האחרונות בקצב של כ–2% בשנה, וההוצאה על כל אחד מהנכים גדלה בתקופה המדוברת בכ–0.5%.

לחצים. עופר שלח בוועדת הכספיםצילום: אמיל סלמן

ערב הגשת חוק הנכים ‏(תגמולים ושיקום‏) ב–1949, זמן קצר לאחר מלחמת השחרור, אמר ראש הממשלה דאז, דוד בן־גוריון, את המלים שצוטטו 60 שנה מאוחר יותר כמעט על ידי כל אחד מהאנשים שהופיעו בפני ועדת גורן: “מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא היתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים... נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו... רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך שילמו מחיר יקר - אבר מן החי. אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום נכי מלחמה”.

מאז, השתנה דרמטית תמהיל המוגדרים כנכי וחללי צה”ל, והתרחק מאוד מהייעוד המקורי שלו - סיוע לחיילים שנפגעו כתוצאה מפעילותם להגנת המדינה ובמשפחותיהם. כיום רק 23% מנכי צה”ל הם כאלה שנפגעו בנסיבות של פעילות מבצעית. היתר חלו במהלך שירותם הצבאי - רבים מהם ללא קשר לאופי השירות ‏(40%‏), נפגעי תאונות דרכים, תאונות בחופשה ועוד ‏(37%‏).

"עומס תקציבי בלתי נסבל"

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי “במהלך השנים הורחבו הקריטריונים לזכאות לבלי הכר: בתודעה הציבורית, חלל או נכה צה”ל הוא מי שנפגע עקב הנסיבות והתנאים המיוחדים של השירות הצבאי - בפעילות מבצעית, באימונים, או בנסיבות אחרות, הנובעות מייחודיותו של השירות. ואולם בפועל, החלק הארי של חללי ונכי צה”ל המוכרים כיום זוכים לכך בשל נסיבות, שאין להן דבר עם מיוחדות השירות. בכך נפגע הבסיס הערכי שעליו מושתתים החוקים השונים, וכן נפגעת יכולתה של מערכת השיקום לטפל בנפגעים שלמענם הוקמה, בשל עומס תקציבי וביורוקרטי בלתי נסבל”.

לגידול המסחרר הזה תרמה שורה של החלטות להרחבת הזכויות הניתנות לנכי וחללי צה”ל עם השנים: ב–1981 למשל, הצטרפן השוטרים והסוהרים לאגפי השיקום; ב–1988 נקבע כי חוק השיקום יחול גם על חיילי חובה שנפגעו שלא עקב שירותם; ב–2001 עודכנו התגמולים וההטבות של הורים שכולים בעלות של 160 מיליון שקל בשנה; ב–2008 בוטלה הפרוגרסיביות בתגמולים להורים השכולים ‏(הקשר בין גובה התגמול למצבם הכלכלי של ההורים‏) בעלות של יותר מ–100 מיליון שקל שנה; ושנה לאחר מכן הוחלט לבטל את הסעיף ששלל תגמולים מאלמנה שנישאה מחדש - החלטה שעלותה 100 מיליון שקל נוספים בשנה.

במצגת שהציג לוועדת גורן ראש אגף התקציבים באוצר דאז, אודי ניסן, הוא הראה כיצד בתוך שניים וחצי עשורים - מ–1985 ועד 2009 - התהפך תמהיל ההוצאות של תקציב הביטחון: ב–1985 ההוצאות על שכר, גמלאות ושיקום היו מעט יותר מ–40% מהתקציב, לעומת כ–60% שהוקדשו לקניות ולבינוי, ואולם ב–2009 התהפכה המגמה.

בנוסף, המחיש ניסן לחברי הוועדה כיצד ניתן להשקיע את הכסף שייחסך מהקשחת הקריטריונים, שתחסוך כ–100 מיליון שקל בשנה: הוספת 1,200 מיטות אשפוז גריאטרי, בניית 150 כיתות לימוד חדשות כל שנה, השמת 2,000 נכים במרכזי שיקום תעסוקתי וחברתי, פירוק האסבסט בכ–500 מוסדות חינוך ועוד.

מצמיחה מסחררת

למרות ההשלכות התקציביות המשמעותיות של הצעת החוק, מסבירים חברי הכנסת שהגישו אותה כי מטרתה המרכזית אינה תקציבית, אלא ערכית: “ההצעה נועדה, שנים לאחר שהוכר הצורך בכך, לחדש את הערכיות של המונחים 'חלל צה”ל' ו'נכה צה”ל'. כך תוכל המדינה, כדבריו של בן־גוריון, לחזור ולשלם כמידת יכולתה חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת - לאלה הראויים לכך, ורק להם”.

נבחרת כדורסל של נכי צה"לצילום: אמיל סלמן

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker