1 מ-8 ישראלים שילם שוחד תמורת טיפול רפואי - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הרפואה השחורה

1 מ-8 ישראלים שילם שוחד תמורת טיפול רפואי

מחקר חדש חושף כי תשלום "מתחת לשולחן" לשיפור הטיפול הרפואי רווח בישראל גם בעידן הביטוחים המשלימים והרפואה הפרטית ■ אחד מארבעה ישראלים הפעיל פרוטקציה כדי להשיג טיפול מועדף, ורופאים הסיטו חולים מהמערכת הציבורית לפרטית

91תגובות

"אבא שלי שילם מתחת לשולחן עבור צנתור" - כך, חד וחלק, סיפר אחד המשתתפים במחקר חדש, שבדק לראשונה זה עשור וחצי אם רפואה שחורה עדיין קיימת בישראל ומה היקפה. משתתף אחר סיפר כי מכרים שלו "היו צריכים לשלם למנתח לב מתחת לשולחן כמה אלפי דולרים", ושלישי סיפר כי "רופא בבית חולים אמר שהוא זה שינתח, ושנהוג להודות על כך".

אלה רק כמה מתוך שלל עדויות שאספו ד"ר ניסים כהן מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ופרופ' דני פילק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון במחקר המקיף שערכו. הממצאים מפתיעים: 12% מהמשיבים, אחד מכל שמונה ישראלים, העידו כי השתמשו בעשור האחרון לפחות פעם אחת ב"רפואה שחורה" - תשלום בלתי חוקי, שנעשה במטרה לשפר את הטיפול הרפואי במערכת הציבורית ביחס לאחרים. שיעור קטן יותר של משיבים ‏(6%‏) השיבו כי התבקשו ישירות על ידי רופא לשלם באופן לא פורמלי כדי להבטיח שהוא יהיה הרופא המטפל או שהתור יוקדם.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

האייפונים החדשים יושקו בישראל ב-1 בדצמבר

אתרי האינטרנט בישראל מציגים: צניחה של 90% בשווי בתוך שבע שנים

איור: נורית ספיבק קוברסקי

בנוסף, נמצא כי תשלומים שחורים ניתנים לא רק לרופאים אלא גם לאחיות: "לאחר שנתנו מתנה לאחת האחיות, היחס השתנה", סיפר אחד המשיבים. אחר סיפר: "סבא היה מאושפז בבית חולים, והמשפחה הרגישה צורך לתת יותר כסף כדי שהאחיות יטפלו בו ויתייחסו אליו".

בשנים האחרונות התפישה הרווחת היא כי תופעת הרפואה השחורה, שהיתה פעם נפוצה למדי, נעלמה כמעט כליל מבתי החולים הציבוריים. זאת בעקבות התפתחות הביטוחים המשלימים והפרטיים והרחבת בתי החולים הפרטיים, שמהווים מעין "שסתום לחץ" ומאפשרים בחירת רופא ‏(והקדמת תור‏) באופן חוקי. בשנות ה-90, למשל, היה מדובר בתופעה נפוצה ביותר: המחקר המפורסם ביותר שנעשה בישראל על התופעה, של פרופ' שלמה נוי ופרופ' רן לחמן ב-1998, חשף כי כל חולה שלישי לפחות בישראל השתמש ברפואה שחורה ושילם כסף באופן בלתי חוקי כדי לבחור רופא, לקצר תור או לזכות ביחס מועדף בבתי החולים הציבוריים.

המחקר הנוכחי בוצע לפני כשלושה חודשים באמצעות סקר טלפוני ארצי שכלל כ-1,105 נשאלים ‏(494 גברים ו-611 נשים‏) בקרב מבוגרים מעל גיל 30 ‏(גיל ממוצע: 52.5‏), המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל מבחינת דת, מצב כלכלי, מוצא, רמת דתיות ועוד. המשיבים נשאלו על ניסיונם בעשר השנים האחרונות, ורובם העריכו את מצבם הבריאותי הנוכחי כ"טוב" או "טוב מאוד". המחקר, שהוא פרי שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, נערך במימון המכון לחקר מדיניות ושירותי הבריאות ופורסם בכתב העת הישראלי "ביטחון סוציאלי".

החוקרים שאלו ארבע שאלות, שתשובה חיובית על לפחות אחת מהן נחשבת לשימוש ברפואה שחורה: "1. האם אתה או אחד מבני משפחתך שילמתם תשלום לא פורמלי באופן דיסקרטי כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים לך או לבן משפחתך? 2. האם שילמת תשלום לא פורמלי עבור טיפול פרטי בבית חולים ציבורי ‏(לא כולל השר"פ החוקי בהדסה ושערי צדק - רל"ג‏)? 3. האם תרמת כסף או ציוד לבית חולים כדי להקדים תור, לקבל טיפול טוב יותר או לבחור את הרופא המטפל? 4. האם נתת מתנות לצוות הרפואי לפני או במהלך טיפול רפואי שאתה או בן משפחתך קיבלתם?"

התוצאות הצביעו על כך ש-12% מהנשאלים עשו שימוש ברפואה שחורה, או במלים אחרות - ההתפתחות של מערכת הרפואה הפרטית החוקית אמנם צימצמה משמעותית את התופעה, אך לא העלימה אותה. בנוסף, 28% מהנשאלים הסכימו או הסכימו מאוד עם ההיגד "לדעתי, רוב האנשים בישראל ישלמו באופן דיסקרטי לרופא תשלום לא פורמלי כדי לשפר את מצבם ואת מצב משפחתם"; ו-14% הצהירו שידוע להם על מכר או קרוב שביקש או התבקש לשלם תשלום לא פורמלי באופן דיסקרטי לרופא כדי לקבל שירות מועדף.

עוד שאלו החוקרים את הנשאלים שאלות על האמון, שביעות הרצון, תחושת השוויון ותחושת השותפות שלהם ביחס לנעשה במערכת הבריאות, כדי לבדוק את הקשר האפשרי בין שימוש ברפואה שחורה לבין משתנים אלה. הם מצאו כי ככל שהאמון של האדם במערכת הבריאות קטן יותר, כך גדל הסיכוי כי אותו אדם ישתמש ברפואה השחורה. כמו כן, נמצא כי יהודים עשו שימוש ברפואה שחורה יותר מערבים - בשל הפער במצב הכלכלי בין שתי הקבוצות, ומכיוון שככל שרמת הדתיות של המשיבים גבוהה יותר ‏(בלי קשר לדתם‏), כך גדל הסיכוי לשימוש ברפואה שחורה. החוקרים התקשו למצוא הסבר חד משמעי לממצא זה.

אפור במקום שחור

כשהחוקרים בדקו את התחום האפור של יחסי התן־קח ברפואה - הצורה המעודנת של הרפואה השחורה - הם גילו עוד ממצאים מטרידים: אחד מכל ארבעה ישראלים ‏(27% מהמשיבים‏) הפעילו קשרים אישיים ‏(פרוטקציה‏) באופן ישיר או על ידי בן משפחה כדי לקבל עבור עצמם שירות בריאותי מועדף; ו-41% דיווחו כי מכר או קרוב שלהם הפעיל פרוטקציה. בנוסף, רבע מהמשיבים ‏(25%‏) נתנו מתנות לצוות הרפואי לאחר טיפול - דבר שנחשב ל"אפור", מכיוון שהוא נעשה לאחר הטיפול, ולכן אין בו כדי להשפיע ישירות על הטיפול עצמו.

מטרידים לא פחות היו הממצאים שעלו מהחלק האיכותני של המחקר, שבו נאספו עדויות רבות לתופעה של רפואה "אפורה", שמתבטאת בהסטה מכוונת של חולים מהמערכת הציבורית לפרטית - בדרך כלל באמצעות הבטחות לדילוג על התור הארוך במערכת הציבורית או לבחירת הרופא: "רופא אמר שאם יבואו אליו דרך ביטוח פרטי באופן פרטי, אפשר לקבל טיפול מחר, ואם ציבורי - עוד חצי שנה בלבד", סיפר אחד המרואיינים, ואחר סיפר על אדם קרוב לו, ש"היה בבית חולים ונרמז לו על ידי הרופא שאם הוא רוצה טיפול טוב יותר, הוא יכול לבוא למרפאה הפרטית שבה עובד הרופא".

חלק מהמשיבים סיפרו על תופעה של שימוש בפרקטיקה הפרטית של רופאים כ"כרטיס כניסה משופר" למערכת הציבורית - כלומר, החולה משלם באופן פרטי לרופא במרפאה הפרטית שלו, כדי לזכות ליחס משופר מאותו רופא בבית החולים הציבורי: "‏(מכרים‏) פנו לרופא שעובד במוסד ציבורי, שיש לו גם פרקטיקה פרטית, שילמו 600 שקל עבור ביקור, ואחר כך הוא העלה אותם בתור לטיפול במסגרת בית חולים ציבורי", סיפר אחד המשיבים לחוקרים. "אבא שלי שבר את צוואר הירך ברגל, וכדי לבחור את הרופא המנתח הם הלכו אליו להתייעצות פרטית. לאחר ששילמו לו, הוא הצליח להקדים את הניתוח בבית החולים", סיפרה משיבה אחרת.

לדברי כהן, "תוך כדי עיבוד הממצאים, גילינו שבמקרים מסוימים השירותים הפרטיים מתחילים לקבל אלמנטים של רפואה שחורה: רופא אומר או רומז למטופל 'בוא אלי באופן פרטי, ויהיה בסדר במערכת הציבורית'".

על התופעה של "הפניה עצמית" שעולה מהמחקר, התעכב גם מבקר המדינה בדו"ח האחרון שלו. המבקר קבע כי "רופא שעובד בבית חולים ממשלתי או ציבורי וגם בבית חולים פרטי, עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים - אם יעביר לבית חולים פרטי חולה שבו הוא מטפל בבית החולים הממשלתי או הציבורי, תזכה אותו ההעברה בתוספת הכנסה". בדיקה מדגמית שערכו אנשי המבקר העלתה כי "חולים לא מעטים שנבדקו במרפאות החוץ של בתי החולים הממשלתיים והממשלתיים־עירוניים, נותחו אחר כך וסמוך למועד הביקור בבית חולים פרטי על ידי רופא העובד באותו בית החולים ממשלתי או ממשלתי־עירוני".

"אי אפשר להתעלם מכך שאובייקטיבית חלה ירידה בתצורה הקלאסית של רפואה שחורה בהשוואה לעבר", אומר כהן. "אבל אם נתייחס לתופעה שבה הערוצים הפרטיים מובילים בסופו של דבר לשיפור או ליחס משופר במערכת הציבורית, אז זוהי בהחלט תצורה חדשה של רפואה שחורה, הפעם באמצעות המערכת הפרטית". עם זאת, "רוב הרופאים ואנשי הצוות הרפואי לא עושים את זה. רובם מתנהגים לפי הספר ונמנעים מלנצל לרעה את תפקידם".

“שחיתות, ככל הנראה, היא חלק בלתי נמנע מהמציאות האנושית”, כותבים כהן ופילק. “עם זאת, מערכות תמריצים נכונות וכללי משחק בהירים הנאכפים בצורה אפקטיבית יכולים להפוך מערכת מושחתת למערכת שרק מדי פעם מתגלים בה עשבים שוטים”.

לטענתם, הדרך לשנות את המצב אינה סנקציות על המטופלים, שכן “קשה לשפוט אדם הפונה בעת צרה לערוצים לא חוקיים אלה” - כי אם סנקציות על ספקי השירות. לדברי כהן, “אף שרפואה שחורה היא עבירת שוחד לכל דבר ועניין, אין כיום במשטרה יחידה האמונה על טיפול בה או משאבים המופנים לכך. אם אין הלשנה על מקרים של רפואה שחורה - והלשנה היא דבר נדיר - אין כל טיפול ואין חקירות יזומות של המשטרה”. לדברי החוקרים, “על ראשי המשטרה והשר המופקד עליה לפעול בדחיפות לתיקון המצב”.

עוד ממליצים החוקרים להחמיר את הענישה במקרים שבהם רופאים כן עומדים לבסוף לדין: “לא פעם העונש קל מדי”, הם קובעים, וגורסים כי יש לעשות שימוש בסעיפי החוק המאפשרים לשלול את רישיונו של רופא שהואשם ברפואה שחורה.

החוקרים מוסיפים כי הסוגיה כמעט אינה נידונה במסגרת לימודי הרפואה, וכי יש ליזום דיונים והדרכות בנושא, “ובעיקר להדגיש את הקווים האדומים, גם אם לכאורה ידוע לכל ששחיתות אינה חלק מכללי המשחק”. לדבריהם, "מיגורה של התופעה יחזק את האמון במערכת הבריאות וישפר את ביצועיה, הן במישור הכלכלי הן במישור החברתי. מודעות לנושא ולחץ על פוליטיקאים ומקבלי החלטות מחוץ למערכת הבריאות ובתוכה עשויים להיות צעד ראשון לקראת שינוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#