בתי החולים בישראל - הצפופים בעולם המערבי: תפוסה של 98% - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתי החולים בישראל - הצפופים בעולם המערבי: תפוסה של 98%

גם שיעור מיטות האשפוז ומשך האשפוז בתחתית הדירוג העולמי ■ יחס התלות בין צעירים עובדים לקשישים ולילדים הוא הגבוה בעולם ■ ההוצאה הפרטית לבריאות ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם

60תגובות

מערכת הבריאות הישראלית פועלת היום על קצה גבול היכולת שלה ומתבססת יותר ויותר על מימון פרטי, אך עדיין ממוקמת במקום גבוה יחסית לעולם במדדי הבריאות השונים כמו תוחלת חיים והשמנה - כך עולה מדו"ח השוואתי שמפרסם ארגון ה-OECD ל-2011, המשווה בין 34 מדינות.

יחס התלות בישראל, כלומר היחס בין המבוגרים בגיל העבודה לבין הקשישים והילדים, או במלים אחרות מידת העומס שמוטל על האוכלוסיה העובדת בחברה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. נתון זה מוסבר בעיקר בכך שישראל היא אחת המדינות הצעירות בארגון: שיעור הילדים מתחת לגיל 14 שחיים בישראל הוא השני בגובהו במדינות הארגון (אחרי מקסיקו) - 28%, לעומת ממוצע של 17.6% בארגון. שיעור הילודה בישראל הוא בהתאמה הגבוה ביותר בארגון: שלושה ילדים בממוצע לאשה בגיל הפריון, לעומת ממוצע של 1.7 ילדים בארגון.

כתבות נוספות ב-TheMarker

על זה חוסכים? תמריץ כספי לחברה פרטית כדי שתימנע מהפניית חיילים לחדרי מיון

יאיר לפיד צודק: המגאפון של המחאה לא מספיק חזק, בגלל זה תקבלו את פרנקל כנגיד

דודו בכר

שיעור המבוגרים והקשישים מעל גיל 65 הוא מהנמוכים בארגון: 10%, לעומת ממוצע של 15.4% בארגון, אבל שיעור זה צפוי לגדול בשנים הקרובות לפי הערכות הלמ"ס. לדברי ניר קידר מהמינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי של משרד הבריאות, "יחס התלות אף צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות עקב הזדקנות האוכלוסיה והמשך הילודה לפי תחזיות הלמ"ס, דבר שצפוי להגדיל את הוצאות הבריאות. זהו ללא ספק תמרור אזהרה שמסמן את הצורך בהגדלת המשאבים הציבוריים למערכת הבריאות בעתיד". יחס התלות בישראל הוא 61.8 במדד, לעומת ממוצע של 49.2 בארגון.

כמו בעבר, ממשיכה ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל להיות נמוכה מאוד ביחס למדינות ה-OECD ועומדת על 7.7% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), לעומת ממוצע של 9.3% במדינות החברות בארגון. בנוסף, התמהיל בין הוצאה פרטית לציבורית על בריאות מדאיג: אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון. ב-2011 היא עמדה בישראל על 60.8% בלבד לעומת 72.7% במדינות החברות ב-OECD.

לפי הדו"ח, כבר היום יש עומס רב על תשתיות מערכת הבריאות: שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת נמצאות לישראל רק שתי מדינות) ועומד על כ-1.9 מיטות ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 3.4 במדינות החברות ב-OECD. בהתאם לכך, פועלים בתי החולים בשיטת "המיטה החמה" - עובדה שמשתקפת מכך שמשך האשפוז בישראל נמוך יחסית (4.3 ימים בישראל לעומת ממוצע 6.5 ימים בארגון) ושיעורי התפוסה הם הגבוהים ביותר בארגון - 98% תפוסה בבתי החולים, לעומת 77% בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.

שיעור מכשירי ה-MRI בישראל נמוך משמעותית מהממוצע בארגון: 2.5 מכשירים בלבד למיליון תושבים, לעומת ממוצע של 18.7 בארגון. בשנים האחרונות נוספו כמה מכשירים, מה שיעלה את השיעור ל-3 - עדיין נמוך בהרבה מהממוצע.

למרות תחושת המחסור ברופאים, שיעורם בישראל עדיין גבוה ביחס לממוצע ה-OECD - 3.3 רופאים ל-1,000 נפש לעומת 3.2 בממוצע, אך לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה-OECD. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון.

בתחום האחיות המצב קשה בהרבה: שיעור אחיות ל-1,000 נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב-OECD והוא עמד ב-2011 על 4.8 בהשוואה לממוצע של 8.8 בקרב מדינות ה-OECD. עם זאת, הנתונים מתייחסים ל-2010, ואילו במשרד הבריאות אומרים כי המשרד פועל להרחבת מסגרות ההכשרה לאחיות. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "המשאב החסר ביותר מעבר למיטות במערכת הבריאות הן האחיות. אמנם עשינו כברת דרך עצומה - הכפלנו את כמות האחיות החדשות בשנה ל-2,500 במקום 1,400 בשנה, אך יש עוד לאן לשאוף".

למרות תת הספיקה של מערכות האשפוז וכוח האדם, ישראל ממוקמת במקומות גבוהים יחסית ברוב מדדי הבריאות: תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD, אך בהטיה לכיוון הגברים: תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD - היא עומדת על 79.9  בישראל לעומת ממוצע של 77.3 - הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון, אך בקרב נשים הפער נמוך יותר: רק חצי שנה יותר מהממוצע בארגון (83.6 לעומת 83.1) - במקום ה-13 בקרב מדינות הארגון.

המדד השני לאיכות מערכת הבריאות הוא שיעור תמותת התינוקות: מספר התינוקות שמתו בשנת חייהם הראשונה ל-1,000 לידות. בישראל השיעור נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון - 3.5 מיתות לעומת 4 בממוצע בקרב מדינות ה-OECD. ואולם יש מקום לשיפור במדד זה: שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר ארה"ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, ליוון ולמדינות סקנדינוויה. במשרד הבריאות מדגישים כי "בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל". כך למשל שיעור תמותת התינוקות בקרב הבדואים בנגב גבוה ביותר מפי שניים מממוצע מדינות ה-OECD.

לראשונה מתפרסמים נתונים השוואתיים על שיעור הניתוחים הקיסריים: בניגוד לתחושה שבישראל שיעור גבוה של ניתוחים קיסריים, מתברר כי השיעור הוא בין הנמוכים בארגון - 198 ניתוחים קיסריים ל-1,000 לידות, לעומת ממוצע של 254 ניתוחים לאלף. בעשור שבין 1999 ל-2009 עלה שיעור הניתוחים הקיסריים בישראל בכ-80%, והוא נמצא בעלייה בכל מדינות ה-OECD. שיאנית הניתוחים הקיסריים היא טורקיה עם 462 ניתוחים בכל 1,000 לידות - כמעט כל לידה שנייה. אגב, עלותה הכלכלית של לידה בניתוח קיסרי מוערכת ביותר מפי שניים מלידה רגילה וגורמת לעלייה בתמותת אימהות ובשיעור הסיבוכים שלאחר לידה לאמהות ולתינוקות.

שיעור הלידות במשקל נמוך (ילוד במשקל של פחות מ- 2.5 ק"ג) בישראל הוא מהגבוהים בארגון - 8.1% מהלידות, לעומת ממוצע של 6.6%. נתון זה מוסבר בחלקו על ידי השיעור הגבוה של טיפולי הפוריות בישראל.

עוד מראים הנתונים כי אף שישראל נמצאת במקום גבוה מאד יחסית בשיעור הנשים שעוברות בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד (73% מהנשים בגילאי 69-50 ביצעו את הבדיקה בתקופה הנבדקת, לעומת 56% ממוצע בארגון), שיעור התמותה מסרטן שד בישראל הוא מהגבוהים בארגון: 31.2 מקרי מוות לכל 100 אלף נשים בשנה, לעומת 26 - הממוצע בארגון. ישראל היא המדינה השישית מקרב מדינות ה-OECD בשיעור התמותה כתוצאה מסרטן השד.

לעומת זאת, נתוני התמותה מסרטן הערמונית ה"גברי" הם מהטובים בעולם: 17.2 מקרי מוות לכל 100 אלף גברים, לעומת 33.4 מקרים בממוצע בארגון. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אומר כי המשרד מתכוון לבדוק לעומק את הסיבות לפערים אלה.

לדברי שרת הבריאות יעל גרמן, "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדו"ח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, אי אפשר לראות בדו"ח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסיה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדו"ח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפרו".

"מערכת הבריאות נכשלה"

ההסתדרות הרפואית מסרה בתגובה לדו"ח כי "הדו"ח שב ומדגיש את כישלון מערכת הבריאות בישראל באספקת התשתית הראויה לרפואה המודרנית ואת התנאים הקשים בהם עובדים הרופאים. מספר מיטות אשפוז נמוך כל כך יוצר זמן אשפוז המתקצר עד כדי 3 ימים ומהווה נטל בלתי רגיל על הרופאים שמתבקשים לתת רפואה מיטבית בתנאי לחץ כאלה. כמו כן, יש להדגיש כי המחסור בא לידי ביטוי, בין היתר, גם במספר מכשירי MRI נמוכים באופן בלתי נסבל בהשוואה למדינות מפותחות".

לגבי הנתון המתייחס למספר הרופאים, אומרים בהסתדרות הרפואית כי "הנתון שמציג הארגון שגוי, היות והוא מבוסס על מספר רישיונות ולא על מספר רופאים העוסקים בפועל ברפואה ובמיוחד ברפואה הציבורית. חלק לא קטן מבעלי הרישיון לעסוק ברפואה עוסקים במחקר, חלקם עובדים בתעשיית התרופות, חלקם עזבו את הארץ וחלקם מועסקים במשרה חלקית".
 
מעמותת רופאים לזכויות אדם נמסר: "הדו"ח משקף ממוצעים ובשל כך מסתיר את הפערים הגדולים בבריאות ובזמינות של שירותי בריאות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. כך למשל תמותת התינוקות גבוהה יותר בקרב ערבים בהשוואה לתמותת תינוקות בקרב יהודים. למשל המחסור החמור יותר באחיות לנפש או במכשור רפואי בדרום הארץ בהשוואה למרכז. ההשקעה בבריאות נמוכה בישראל בהשוואה למדינות אחרות וההוצאה הציבורית קטנה לאין שיעור בהשוואה למרבית המדינות.

התוצאה היא שחיקה במספר המיטות וכוח האדם הרפואי לנפש אבל גם העמקה של אי השוויון בבריאות בשל התלות ההולכת וגוברת בין הזכות לקבל שירותי בריאות בזמן סביר ובאיכות טובה לבין היכולת לשלם על כך. השקעה ציבורית נוספת בבריאות היא תנאי הכרחי להתמודד עם הישגיה הנמוכים של ישראל בחלק מהפרמטרים שהוצגו בדו"ח וכן צעד משמעותי בצמצום הפערים בבריאות".

בעמותת אחת מתשע העוסקת בסרטן השד הביעו דאגה מהנתונים על התמותה הגבוהה מהמחלה. רחל בנזימן, מנכ"לית העמותה, אמרה כי "אנחנו שמחות לראות את הנתונים העולים מהדו"ח, המצביעים על שיעור גבוה של ביצוע בדיקת ממוגרפיה בישראל. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם כיום ישנן אוכלוסיות שבהן שיעור ביצוע הממוגרפיה הוא נמוך, ביניהן חלק מהמגזר הערבי והחרדי. לצערנו, הנתונים גם אינם מתייחסים לנשים מתחת לגיל 50, למרות שרבע מהחולות בישראל בכל שנה בסרטן השד הינן מתחת לגיל זה.

"חולות אלו נמצאות מחוץ לרדאר של מערכת הבריאות, שכן משרד הבריאות טרם גיבש הנחיות ברורות לגילוי מוקדם לגביהן. באשר לשיעורי התמותה מסרטן השד, הנתונים העולים מן הדו"ח מדאיגים, שכן שיעור התמותה מהמחלה גבוה מהממוצע בקרב המדינות החברות בארגון. נתונים אלו מדגישים אף יותר את חשיבות הגילוי המוקדם של המחלה, להצלת חיי החולות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#