מגפת הביטוחים הפרטיים: הישראלים לא סומכים על מערכת הבריאות

כך עולה מסקר מקיף שערך מכון ברוקדייל ■ כתוצאה מהאמון הנמוך, חלק לא מבוטל מחזיקים בכמה ביטוחים פרטיים ומערכת הבריאות הפרטית מתחזקת ■ משרד הבריאות: "חברות הביטוח וקופות החולים משדרות שהרפואה הציבורית לא מספיק טובה"

רוני לינדר
רוני לינדר

כיצד תופשים צרכני הבריאות את מערכת הבריאות הישראלית? סקר שערך באחרונה מכון ברוקדייל בקרב אלפי משתתפים, שהיו שותפים לו הגורמים הבכירים ביותר במערכת הבריאות, חושף תמונת מצב מבולבלת ודואלית: מצד אחד, הישראלים מפגינים חוסר אמון וחוסר ביטחון ביכולת של המערכת לספק את צורכיהם במקרה של מחלה קשה, רובם מצטיידים בביטוחים משלימים ומסחריים, ורבים מדווחים כי הם נאלצים לוותר על טיפולים ותרופות בגלל מחירם. מנגד, צרכני הבריאות הישראלים מביעים שביעות רצון גבוהה מקופות החולים שלהם, מדווחים על קלות יחסית בקבלת הפניות לבתי חולים וחשים אמון גבוה למדי ברופאים שלהם.

הסקר מתפרסם אחת לשנתיים מאז 1995 ונחשב לסקר הגדול והחשוב ביותר לבדיקת תפישותיהם של צרכני הבריאות בישראל לגבי מערכת הבריאות. בפעם הראשונה נבדקה תחושת הביטחון של הישראלים במערכת הבריאות, וחלק מהתוצאות מדאיגות. על אף קיומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבטיח רפואה ציבורית שוויונית לכל, תחושת הביטחון של החולים הישראלים שיקבלו את הטיפול הטוב ביותר במקרה של מחלה קשה, היא מהנמוכות בעולם המערבי - רק 52% בטוחים כי יקבלו טיפול טוב, כשליש ‏(32%‏) לא כל כך בטוחים ו–16% לא בטוחים כלל. לשם השוואה, שיעור המשיבים במדינות אחרות שטענו שהם בטוחים כי יקבלו טיפול טוב הוא 70%–90%.

60% מהמרואיינים מרגישים גם חוסר ביטחון ביכולתם להרשות לעצמם מבחינה כלכלית את הטיפול לו יזדקקו, במקרה של מחלה קשה. בהשוואות בינלאומיות, שיעור זה נע בין 10% ל–40% בלבד. אפילו בארה"ב, שבה מערכת הבריאות היא פרטית בעיקרה ועשרות מיליונים לא מבוטחים, יש שיעור גבוה יותר של משיבים שחשים ביטחון כי יוכלו לממן לעצמם טיפול רפואי בעת הצורך מזה של ישראל.

מסדרון בבית חוליםצילום: ניר כפרי

בניגוד כמעט מוחלט לדברים, נרשמה בסקר דווקא עלייה בשביעות הרצון של הישראלים מקופת החולים שלהם: 91% מהמשיבים אמרו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים שבה הם מבוטחים - השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות. שיעור שביעות הרצון גבוה בכל הקופות ונע בין 90% בכללית עד 95% במכבי.

הסקר נערך באוגוסט־דצמבר 2012 על ידי ד"ר שולי ברמלי־גרינברג ותמר מדינה־הרטום ממכון ברוקדייל, ורואיינו בו 2,330 נבדקים מעל גיל 22. את הסקר ליוותה ועדת היגוי שבה שותפים קופות החולים, משרדי הבריאות והאוצר, המוסד לביטוח לאומי וארגוני חולים.

משתמשים בעיקר בביטוח המשלים

מי ש"נהנה" מחוסר הביטחון של הציבור במערכת הבריאות הן כמובן חברות הביטוח והביטוחים המשלימים של קופות החולים: בסקר נמצא כי נמשכת העלייה בשיעור המבוטחים בביטוחים פרטיים ומשלימים: מאז 2009, בשלוש שנים בלבד ‏(עד מועד עריכת הסקר‏), עלה שיעור המבוטחים בביטוח מסחרי מ–35% ל–42%. במקביל, חלה עלייה קלה בשיעור המבוטחים בביטוח משלים מ–81% ל–83% מקרב המבוגרים מעל גיל 22.

גם תופעת כפל הביטוח מתרחבת: כמעט לכל בעלי הביטוח המסחרי יש גם ביטוח משלים. ל–18% מבעלי הביטוח המסחרי יש שתי פוליסות ביטוח פרטיות ול–15% מבעלי הביטוחים המסחריים יש לא פחות משלוש פוליסות ביטוח פרטיות ‏(לא כולל ביטוח משלים‏).

על פי דו"ח שפירסם בשבוע שעבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת זינקו הוצאות הציבור על ביטוחים פרטיים מסחריים בתוך פחות מעשור: מ–2.63 מיליארד שקל ב–2003 ל–6.37 
מיליארד שקל ב–2011 - עלייה ריאלית של כ–90% בתוך שמונה שנים בלבד.

במי מבין הביטוחים שמחזיקים הישראלים נעשה שימוש רב יותר? הסקר מבהיר בצורה חד משמעית כי הישראלים עושים שימוש רב יותר בביטוחים המשלימים של קופות החולים לעומת הביטוחים המסחריים: 73% ממחזיקי הביטוחים המשלימים השיבו כי השתמשו לפחות פעם אחת בביטוח המשלים בשנתיים האחרונות, לעומת 21% בלבד מבעלי הביטוח המסחרי. נתונים אלה עולים גם כשבוחנים את היחס שבין תשלומי הפרמיות לבין ההחזרים 
‏(Loss Ratio‏) של הביטוחים המשלימים, הגבוהים בעשרות אחוזים מאלה של חברות הביטוח המסחריות.

נתונים אלה מתיישבים עם נתוני משרד האוצר, שלפיהם שיעור ההחזר מתוך הפרמיה ‏("שיעור הנזקים"‏) בביטוחים הפרטיים ב–2011 בביטוח הבריאות המסחרי הפרטי ‏(ביטוח הוצאות רפואיות‏) הסתכם ב–38% בלבד. כלומר, על כל שקל ששילם המבוטח הוא קיבל החזר של 38 אגורות בלבד; בביטוחים הקבוצתיים - ביטוחים פרטיים דרך מקומות עבודה - שיעור הנזק גבוה בהרבה - 83%; ובביטוחים המשלימים של קופות החולים הוא מגיע ל–90% ויותר בחלק מהפוליסות.

ביטוח בעיקר לניתוחים ולטיפולי שיניים

מרוצים מקופות החולים - אבל לא סומכים על מערכת הבריאות

השימושים המרכזיים בביטוח המשלים הם לרכישת תרופות, הנחה בטיפולי שיניים, חוות דעת שנייה של רופא מומחה, טיפולי ילדים וניתוחים. כאשר נשאלו המשתתפים בסקר מדוע הם מחזיקים בביטוח המשלים, השיבו רבע מהנשאלים כי אינם יודעים. הסיבות המרכזיות האחרות הן הנחה בתרופות, טיפולי שיניים, חוות דעת נוספת ובחירת מנתח. השימושים בביטוח המסחרי מעט שונים, בדגש על ניתוחים: 27% מהמבוטחים שהשתמשו בביטוח המסחרי ניצלו אותו לצורך ניתוח פרטי, 23% לטיפולי שיניים, 18% להריון ולטיפולי פוריות ורק 4% להנחות בתרופות.

הסקר מצליח להמחיש את הקשר בין חוסר ביטחון בקבלת טיפול איכותי לבין בעלות על ביטוחים משלימים ומסחריים: דווקא אנשים שיש להם ביטוחים כאלה הפגינו מידה פחותה של ביטחון באשר לקבלת טיפול טוב ויעיל, לעומת חסרי ביטוח.

במקביל להתחזקות הביטוחים הפרטיים, ניתן לראות גם שיעורים גבוהים ביותר של ניתוחים המתבצעים במערכת הפרטית: כשליש מהציבור ‏(33%‏) דיווחו שפנו למסגרת פרטית או שר"פ ‏(ניתוח פרטי בתוך בית חולים ציבורי‏) לצורך ניתוח. אך מה שמעניין לא פחות הוא ההתפלגות שלהם לפי קופות חולים: מהסקר עולה כי מבין המבוטחים של מכבי, שבבעלותה רשת בתי החולים הפרטיים אסותא, השיעור הגבוה ביותר של מבוטחים שעברו ניתוח במסגרת פרטית - כמעט כל מבוטח שני ‏(45%‏) של מכבי שעבר ניתוח בשנתיים האחרונות, עשה זאת במסגרת פרטית. רק 43% ממבוטחי מכבי ביצעו ניתוחים במערכת הציבורית, לעומת 82% ממבוטחי לאומית, 75% ממבוטחי הכללית ו–67% ממבוטחי מאוחדת.

מקבלים הפניות בקלות ותורים במהירות

למרות חוסר האמון הקיצוני והבריחה לביטוחים משלימים ומסחריים, דיווחו המשיבים על שביעות רצון מקופות החולים גבוהה בכמה פרמטרים. כך למשל, רבים דיווחו על שביעות רצון גבוהה ממקצועיות רופאי המשפחה והיחס שהם נותנים, מיחס האחיות, ממקצועיות הרופאים המקצועיים ומהניקיון והטיפוח במתקני הקופה. עם זאת, רבים הביעו חוסר שביעות רצון מזמינות ונוחות שעות העבודה: רק חמישית ‏(21%‏) מהנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה מזמינות רופא המשפחה, 13% מזמינות שעות העבודה של הרופא המקצועי, ו–21% שבעי רצון מזמינות ומנוחות שעות העבודה של המעבדה.

בנוסף, 87% מהנשאלים דיווחו כי הם מקבלים בקלות התחייבויות והפניות מהקופה ‏(כמו למשל טופס 17 - הפניה לבית חולים‏), ורק 14% אמרו כי קיבלו הפנייה רק אחרי מאמץ או בקושי.

כמו כן, נרשם שיפור קטן גם בזמני ההמתנה בתור לרופאים מומחים: כמעט מחצית מהנשאלים ‏(45%‏) השיבו כי המתינו פחות משבוע בתור לרופא מומחה, 19% השיבו כי המתינו בין שבוע לשבועיים, וכשליש ‏(36%‏) המתינו יותר משבועיים - שיפור לעומת הסקר הקודם ב–2009. והנה עוד נתון מפתיע, שעומד בסתירה מסוימת לתחושת חוסר הביטחון במערכת הציבורית: הרוב המכריע של הנשאלים אמרו כי "בכלל לא קשה" ‏(52%‏) או "לא כל כך קשה" ‏(35%‏) לקבל טיפול רפואי, לעומת 13% בלבד שאמרו כי קשה או קשה מאוד לקבל טיפול רפואי. בשאלה חשובה זו יתרון ברור למכבי שירותי בריאות: רק 8% ממבוטחי מכבי אמרו כי היה להם קשה או קשה מאוד לקבל טיפול רפואי, לעומת 14%–16% בשאר הקופות.

בנוסף, חלה ירידה בשיעור המדווחים כי תשלומי הבריאות מכבידים עליהם מבחינה כלכלית במידה רבה - מ–29% ב–2009 ל–25% ב–2012. ירידה זו מתבטאת גם בקרב האוכלוסיות המוחלשות: מבוגרים, חולים כרונים ואנשים המשתייכים לחמישון התחתון.

משבר אמון במערכת הבריאות הציבורית

הסקר נוגע באחת הסוגיות הרגישות והחמות במערכת הבריאות, בעיקר ערב הדיונים בוועדת גרמן על חיזוק הרפואה הציבורית: בחירת רופא מנתח ובית חולים. הנשאלים התבקשו להשיב עד כמה חשוב להם לבחור את המנתח ואת בית החולים במקרה שיזדקקו לטיפול רפואי. התוצאות חד־משמעיות: כ–70% מגדירים את נושא הבחירה כ"חשוב מאוד", 21%–24% כ"חשוב" ורק 7%–9% אומרים כי זה לא כל כך חשוב או כלל לא חשוב להם.

לדברי ניר קידר מהמינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "הדיסוננס בין שביעות הרצון מקופות החולים והעובדה שלרבים יש ביטוח פרטי, נובע בין השאר ממאפיינים תרבותיים, אך בחלקו הגדול הוא נגרם מכך שחברות הביטוח ואפילו קופות החולים עצמן לפעמים משדרות לציבור שזה לא מספיק טוב". כדוגמה הוא נותן שני קמפיינים מהחודשים האחרונים: "אם חברת ביטוח אומרת לאנשים ש'אולי יש לך ביטוח אבל אין לך ביטוח פרטי', זה מערער את הביטחון; ואם קופת חולים כמו מכבי, שזוכה בסקר הזה לאחוזי שביעות רצון עצומים, מפרסמת את הרובד החדש בביטוח המשלים שלה תחת הסיסמה 'התוכנית שבאמת דואגת לבריאות שלך' - מה זה אומר על הסל הבסיסי ועל הרובד הראשון?". לדבריו, "אנשים נוטים להאמין לזה, קונים ביטוח ועוד ביטוח, ומידת הביטחון שלהם במערכת הציבורית יורדת".

קידר מזכיר כי אף שהמחקר מצביע על שביעות רצון גבוהה בקרב הציבור מהשירות בקופות החולים - וזאת למרות שהוא נעשה ב–2012, שבה גירעונות הקופות הגיעו לשיא - הוא המחיש גם ש"אנשים חולים חווים את המערכת בצורה טובה פחות מהשאר כמעט בכל מדד, וזה צריך לשמש תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות".

המחלה של מערכת הבריאות: דווקא חולים קשה מתקשים יותר לקבל טיפול

השנה בדק הסקר בפעם הראשונה את ה"משתמשים הכבדים" של מערכת הבריאות - אנשים שמגדירים את מצבם הבריאותי כבינוני עד גרוע, חולים כרונים, או אנשים שנותחו או אושפזו בשנתיים האחרונות. 41% מהמשיבים ענו על אחד הקריטריונים והוגדרו "משתמשים קבועים", ובבדיקה של ההרכב הדמוגרפי שלהם התברר כי רבים מהם קשישים, עניים יחסית ויותר דוברי רוסית לעומת אחרים. עוד נמצא כי שיעור גבוה יותר מהם מבוטחים בקופות החולים כללית ולאומית.

הסקר מצא כי דווקא אוכלוסייה זו של המשתמשים ה"כבדים", כלומר, החולים והזקוקים יותר לשירותי בריאות, סובלים מבעיות נגישות גדולות יותר מכלל האוכלוסייה. כך למשל, הם מדווחים על ביטחון נמוך יותר ביכולת לממן טיפול רפואי, על הכבדה רבה יותר של תשלומים, על יותר ויתור על תרופות או טיפול בגלל מחירם, קושי בקבלת הפניות ועוד. בנוסף, כמעט פי שניים מהם דיווחו על ויתור על טיפול רפואי או תרופה בגלל מחירם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה שקדמה לסקר ‏(17% לעומת 9% באוכלוסייה הכללית‏).

עם זאת, הסקר מצביע על שיפור מתון בשיעור המדווחים על ויתור על תרופות מרשם בשל מחירן - 9% ב–2012, לעומת 10% ב–2009 ו–15% ב–2005. שיעור הוויתור עדיין גבוה יותר מהממוצע בחמישון התחתון ‏(16%‏), ובקרב דוברי ערבית ‏(12%‏). אך זהו הישג קטן וחלקי בלבד: באשר לוויתור על טיפול רפואי או תרופה ‏(לא בהכרח תרופת מרשם‏) שיעור הוויתור גבוה יותר ונותר ללא שינוי לעומת שנים קודמות - 12% בקרב כלל האוכלוסייה יוותרו על טיפול רפואי או תרופה, 20% בקרב החמישון התחתון ו–17% מקרב החולים הכרונים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ