סקר ענק: הישראלים לא סומכים על מערכת הבריאות

הישראלים מפגינים חוסר ביטחון קיצוני באשר לסיכוי שלהם לקבל טיפול ראוי או לממן טיפול בעת מחלה קשה ■ המרוויחים: חברות הביטוח שממשיכות לצמוח ולצרף מבוטחים חדשים ■ אחד מכל חמישה חולים כרונים או עניים ויתר על תרופה או טיפול רפואי בשנה שעברה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים13
רוני לינדר

סקר חדש שמפרסם מכון ברוקדייל מעלה ממצאים מדאיגים לגבי רמת הביטחון של הישראלים במערכת הבריאות הישראלית, וכן על שיעורם הגבוה של הישראלים, בעיקר העניין והחולים שבהם, שמוותרים על תרופות וטיפולים.

הסקר מתפרסם אחת לשנתיים מאז 1995 ונחשב לסקר הגדול והחשוב ביותר לבדיקת תפיסותיהם של "צרכני הבריאות" בישראל לגבי מערכת הבריאות.

הפעם נבדקה בפעם הראשונה תחושת הביטחון של הישראלים במערכת הבריאות והתוצאות מדאיגות: למרות קיומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי המבטיח רפואה ציבורית שוויונית לכל, החולים הישראלים הם הנמוכים ביותר בעולם המערבי במידת תחושת הביטחון שלהם כי יקבלו את הטיפול הטוב ביותר במקרה של מחלה קשה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

בית חולים סורוקה בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

רק 52% מהנשאלים אמרו כי הם בטוחים או בטוחים מאד כי יקבלו את הטיפול הטוב ביותר במקרה של מחלה. לעומת זאת, שליש (32%) לא כל כך בטוחים בכך ו-16% לא בטוחים כלל.

לשם השוואה, שיעור ה"בטוחים" בהשוואה בינלאומית נע בין 70%-90%. מבין הגורמים השונים במערכת, מידת האמון הגבוהה ביותר של הציבור ניתנת ברופא עצמו (67%), לאחר מכן בקופת החולים (45%), חברות ביטוח (29%) ואילו משרד הבריאות נמצא במקום האחרון.

בנוסף, 60% מהמרואיינים לא בטוחים שאם יחלו במחלה קשה יוכלו להרשות לעצמם מבחינה כלכלית את הטיפול לו יזדקקו. בהשוואות בינלאומיות, שיעור זה נע בין 10% ל-40% בלבד.

בארצות הברית, בה מערכת בריאות פרטית ועשרות מיליוני לא מבוטחים, שיעור גבוה יותר של משיבים אשר חשים ביטחון כי יוכלו לממן לעצמם טיפול רפואי בעת הצורך.

בניגוד כמעט מוחלט לדברים, נרשמה בסקר דווקא עלייה בשביעות הרצון של הישראלים מקופת החולים שלהם: 91% מהמשיבים אמרו כי הם מרוצים או מרוצים מאד מקופת החולים בה הם מבוטחים - השיעור הגבוה ביותר בשנים האחרונות. שיעור שביעות הרצון גבוה בכל הקופות ונע בין 90% בכללית עד 95% במכבי.

הסקר נערך באוגוסט-דצמבר 2012 על ידי ד"ר שולי ברמלי - גרינברג ותמר מדינה-הרטום ממכון ברוקדייל, ורואיינו בו 2,330 נבדקים דוברי ארבע שפות מעל גיל 22.

הוא מצביע על שיפור מתון בשיעור המדווחים על ויתור על תרופות מרשם בגלל מחירן: 9% בשנת 2012 לעומת 10% ב-2009 ו-15% בשנת 2005. שיעור הוויתור עדיין גבוה יותר מהממוצע בחמישון התחתון (16%), ובקרב דוברי ערבית (12%).

אך זהו הישג קטן וחלקי בלבד: באשר לוויתור על טיפול רפואי או תרופה (לא בהכרח מרשם) שיעור הוויתור גבוה יותר ונותר ללא שינוי לעומת שנים קודמות - 12% ויתור בקרב כלל האוכלוסיה, 20% בקרב החמישון התחתון ו- 17% מקרב החולים הכרונים.

השנה בדק הסקר בפעם הראשונה את ה"משתמשים הכבדים" של מערכת הבריאות - אנשים שמגדירים את מצבם הבריאותי כבינוני עד גרוע, חולים כרונים, או אנשים שנותחו או אושפזו בשנתיים האחרונות.

41% מהמשיבים ענו על אחד הקריטריונים והוגדרו כ"משתמשים קבועים", ובבדיקה של ההרכב הדמוגרפי שלהם התברר כי רבים מהם קשישים, עניים יחסית ויותר דוברי רוסית לעומת אחרים. עוד נמצא כי אחוז גבוה יותר מהם מבוטחים בקופות החולים כללית ולאומית.

מי ש"נהנה" מחוסר הביטחון של הציבור במערכת הבריאות הן כמובן חברות הביטוח והביטוחים המשלימים של קופות החולים: בסקר נמצא כי נמשכת העליה בשיעור המבוטחים בביטוחים פרטיים ומשלימים: מאז 2009, בשלוש שנים בלבד (עד מועד עריכת הסקר) עלה שיעור המבוטחים בביטוח מסחרי מ-35% ל-42%.

במקביל חלה עלייה קלה בשיעור המבוטחים בביטוח משלים (מ-81% ל-83% - מקרב המבוגרים מעל גיל 22). הסקר מבהיר בצורה חד משמעית כי הישראלים מנצלים הרבה יותר את הביטוחים המשלימים של קופות החולים לעומת הביטוחים המסחריים: 73% ממחזיקי הביטוחים המשלימים השיבו כי השתמשו לפחות פעם אחת בביטוח המשלים בשנתיים האחרונות, לעומת 21% בלבד מבעלי הביטוח המסחרי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker