מי צריך שינה?

"הרופאים המתמחים עייפים? בעזרת מוטיווציה הם יכולים להתגבר על זה"

בתביעה לבית הדין לעבודה, המתמחים דורשים לקצר את התורנויות 
מ-26 שעות כנהוג כיום ■ המדינה, כללית וההסתדרות הרפואית טוענות מנגד כי המהלך רק יגדיל את מספר התורנויות, יזניק את מספר הטעויות הרפואיות ויפגע בהכשרת המתמחים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

המחקר הרפואי מראה כי עם מוטיווציה גבוהה יש לאדם יכולת מצוינת להתגבר על עייפות. בהינתן כי אוכלוסיית הרופאים איכותית ובעלת מוטיווציה גבוהה, מוסר עבודה גבוה ויכולות גבוהות, הם יכולים לתפקד ברמה גבוהה וטובה 24 שעות רצופות, גם ללא שינה כלל" - כך כותב פרופ' גיורא פילר, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים כרמל של הכללית ומומחה שינה בכיר בטכניון. הדברים נכתבו בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה במסגרת כתב ההגנה שהוגש ב.

חוות הדעת של פילר מנסה להתמודד עם חוות הדעת שהגישו המתמחים ונכתבה בידי פרופ' דב זהר מהטכניון, ובה נטען כי צורת העסקה זו עלולה לגרום נזקים הן לחולים והן למתמחים.

היום ייפתח שלב העדויות במשפט, וראשונים יעידו הרופאים המתמחים. עוד יעיד מטעם התובעים פרופ' זהר עצמו. התובעים מיוצגים בידי עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד עידו עשת, מתמחה במשפט העבודה, ועו"ד רון ורד, שותף במשרד יהודה רווה ושות'.

בשבוע שעבר העבירו המשיבים - המדינה, שירותי בריאות כללית וההסתדרות הרפואית - חוות דעת של מומחים ותצהירים רבים כהקדמה לשלב העדויות. השורה התחתונה של כולם: קיצור התורנויות יגרום לנזק קשה, כמעט קטסטרופה למערכת הבריאות, לחולים ואף למתמחים עצמם. המשיבים מנסים להתמודד עם חוות הדעת שהגישו לפני כמה שבועות המתמחים, ונכתבה מטעם שניים מהמומחים המובילים בישראל בתחומי בטיחות בעבודה ושינה - פרופ' זהר ופרופ' אבי שדה מאוניברסיטת תל אביב, הקובעים כי יש לקצר את המשמרות.

כמה מהטיעונים מקוריים למדי. למשל, פרופ' חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ברזילי ולשעבר קצין רפואה ראשי, משווה בין תורנויות הרופאים לפעילות צבאית, ומכך מקיש שכפי שבפעילות מבצעית מותר להגביל את שנת הלוחמים הרבה יותר מאשר בזמן שגרה, זה הכלל שחל גם על תורנויות בבתי חולים.

המתמחים התובעיםצילום: מוטי מילרוד

המדינה מתמודדת עם אתגר לא פשוט, מכיוון שטענות המתמחים חזקות למדי. לטענתם, העסקתם בתורנויות של 26 שעות ברצף מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, המתיר עבודה של עד שמונה שעות ביום ועוד ארבע שעות באישור מיוחד. באופן מהותי, הם משמיעים טענה פשוטה וקלה להבנה: "כמו שאתם לא רוצים לנסוע באוטובוס עם נהג שלא ישן 24 שעות ברציפות, בטח שלא תרצו שהמנתח שלכם לא ישן יממה שלמה".

משרד הבריאות: "זהו כורח המציאות"

נציג משרד הבריאות, ראש מינהל הרפואה פרופ' ארנון אפק, אמר כי בהסכם עם המתמחים הוגדל מספר התקנים של המתמחים במידה רבה, מה שהוביל לצמצום ניכר במספר התורנויות של המתמחים.

לדברי אפק, "מתכונת העסקת רופאים היא סבירה והיא כורח המציאות הרפואית. שעות התורנות בישראל הן במקום טוב באמצע ביחס למדינות המפותחות, הן בשעות העבודה והתורנות והן בסך שעות העבודה השבועיות של המתמחה".

בנוסף, הוא אומר, מדינות האיחוד האירופי שבהן הוחלו מגבלות חריפות על שעות העבודה השבועיות והרצופות של רופאים מאז 2009 "מתמודדות עם אתגרים קשים ביישום המגבלות, תוך שמירה על בריאות החולים ורמת ההכשרה. בשלב זה מוקדם לקבוע אם יישום ההגבלות יצלח".

אפק מתאר את הנימוקים המרכזיים להתנגדות המדינה לקיצור התורנויות. ראשית, העובדה שהרפואה היא מקצוע "שולייתי" שבו הרופא הצעיר לומד מהרופא הבכיר. מאחר שרוב העבודה מתקיימת בשעות הבוקר שבהן נמצאים הרופאים הבכירים, אם יקוצרו התורנויות ויתחילו אחר הצהריים במקום הבוקר - תיפגע הכשרת המתמחים. "הלימודים יהפכו לשטחיים ורשלניים, ותיפגע האיכות והכשירות המקצועית של הרופאים בישראל".

סיבה שנייה היא פגיעה ברצף הטיפולי וריבוי "העברות מקל" בין רופאים - הנקודות המסוכנות ביותר ביום לטעויות רפואיות בגין העברה לא יעילה של מידע. בנוסף, הדבר עלול לפגוע בתחושות החולה, שרוצה לראות "דמות רפואית אחת יציבה", אך יראה כל בוקר מישהו אחר.

נימוק נוסף הוא כי בשל קיצור התורנויות יגדל מספר התורנויות החודשי, דבר שיפגע באיכות חיי המתמחים. בסיכום דבריו מזכיר אפק כי מדובר במעין "משחק סכום אפס" שבו מספר המתמחים נשאר פחות או יותר קבוע ‏(עם תוספת התקנים שהושגה‏), והשאלה היא כיצד לבנות את המשמרות. במלים אחרות, לא ניתן גם לקצר את התורנויות וגם להפחית במספרן.

בתצהירו של סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, יוסי כהן, הוא טוען כי "במקומות שבהם הוגבלו באורח חריף שעות עבודת הרופאים בהוראה חיצונית למערכת הבריאות, באופן שלא הבטיח המשך עבודה סדירה של בתי החולים, יש מקרים שבהם צומצם מספר התורנים בשעות הערב והלילה - דבר שמשמעותו סיכון בריאותם של המאושפזים".

כהן מסיים את התצהיר שלו באזהרה חמורה: "במערכת מורכבת ורגישה כמערכת הבריאות, העוסקת בחיי אדם, יש לנקוט משנה זהירות בעריכת שינויים מפליגים בסדרי העבודה. המערכת הרפואית עברה טלטלה קשה ביותר בקיץ 2011 ‏(מחאת הרופאים‏). אירוע רדף אירוע, מערכה באה אחרי מערכה. הסכמי הרופאים הם כמו מגדל קלפים - הוצאת קלף, תמוטט הבניין כולו, וסופנו מי ישורנו".

"קיצור המשמרת לא יוסיף שעות שינה"

לצד התצהירים, מצורפת חוות דעת נגדית מטעם מומחה השינה פרופ' גיורא פילר ממכון ויצמן, המערער על חוות הדעת שהגישו המתמחים. לטענתו, המשתנה החשוב יותר ממספר שעות התורנות ברצף הוא מספר שעות העבודה השבועיות והחודשיות של הרופא.

פילר כותב כי המתמחים בארה"ב עובדים כ–80 שעות שבועיות, הרבה יותר מ–50–65 שעות בישראל ‏(תלוי במספר התורנויות‏). "על כן", לדבריו, "מובן כי המתמחה האמריקאי עייף יותר ובהתאם המשמעות של עבודה ממושכת לגביו גדולה בהרבה". לכן, הוא מסיק, לא ניתן להחיל על המתמחים בישראל את המסקנות שהתקבלו במחקרים האמריקאיים, שבהם נמצא כי משמרות ממושכות גוררות טעויות רפואיות ומסכנות חיים.

לדברי פילר, קשה להשלים באופן איכותי את השינה בשעות הבוקר שלאחר המשמרת, והשינה המפצה באמת מגיעה רק בלילה שאחרי. לכן, ככל שיהיו יותר משמרות, גם אם קצרות יותר, יאבדו המתמחים יותר לילות של שינה טובה. בנוסף משער פילר כי בפועל המתמחים לא ישלימו את השעות שיקוצרו להם בשינה. למשל, בהנחה שהמשמרת תתחיל ב–16:00 ותימשך עד הבוקר. מכיוון שכך, "קיצור שעות המשמרת ללא שינה איכותית יהיה בעל משמעות נמוכה ביותר ולא יביא לשינוי ממשי במידת העייפות של המתמחים".

פילר מוסיף בסיום: "תישאלתי מתמחים רבים והופתעתי לדעת כי הם כלל לא ידעו על התביעה ואף אינם תומכים בה". המתמחים מצדם דוחים את הטענות הללו, ואומרים כי עמותת מרש"ם, המייצגת את כלל המתמחים, עומדת מאחורי המהלך שלהם באופן מלא.

חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי ועד לפני כשנה וחצי ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, כותב בתצהירו כי הפתרון הוא תוספת תקנים שתפחית את מספר התורנויות, אך לא תקצר אותן.

המתמחים: מנוגד לחוק ולשכל הישר

מטעם התובעים נמסר: "מעיון בתצהירים ובחוות הדעת של הנתבעות אנו למדים כי אין כל התמודדות עם ההשפעה הקשה והמסוכנת של דפוס העסקתם של הרופאים המתמחים. דפוס העסקה זה מקים סכנה לבריאותם ובטיחותם של המתמחים ושל הפונים לטיפול. הסכנות לא קיבלו גם כל התייחסות בהוצאתו של המתיימר לאפשר העסקתם של רופאים מתמחים במשמרות ארוכות, בניגוד לחוק ולשכל הישר. כשם שאין זה מוסרי לחייב אדם לעלות על טיסה עם טייס שלא ישן 26 שעות ברצף, כך גם אין זה מוסרי להציב בבתי החולים הציבוריים רופאים המועסקים במשמרות של 26 שעות ברצף תחת עייפות קיצונית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker