הרפואה הפרטית משתלטת על בתי החולים: תור במסלול הפרטי - 
4 ימים; במסלול הציבורי - חודשיים

סקר בקרב רופאי משפחה בירושלים חושף נתונים מדאיגים על היחלשות הרפואה הציבורית ■ הרופאים מזהירים: המסלול הפרטי נהפך לדרך המלך לקבלת ייעוץ במערכת הציבורית

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

כמה זמן צריך להמתין כדי לקבוע תור לבדיקה רפואית במרפאה ציבורית בבית חולים בישראל, לעומת מרפאה פרטית באותו בית חולים? בשנים האחרונות נאמר פעמים רבות כי מערכת הבריאות הישראלית צועדת לקראת הפרטה. סקר חדש שערכו סטודנטים לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בקרב רופאי משפחה באזור הבירה על השירותים הפרטיים שניתנים בבתי החולים הציבוריים, חושף עובדות קשות ומפורטות על הנושא, כמו פערים חריגים בקביעת תור להתייעצות עם מומחים ולהליכים רפואיים.

הסטודנטים שערכו את הסקר בדקו אם הרופאים ומטופליהם מצליחים לקבוע תור למרפאות הציבוריות בבתי החולים בתוך פרק זמן סביר, לעומת פרק הזמן שנדרש כדי לקבוע תור למרפאות הפרטיות ‏(שירותי רפואה פרטיים - שר"פ‏) באותם בתי החולים. תוצאות הסקר והאמירות של הרופאים בנושא מטלטלות.

"אין ספק שבעשור האחרון חל סחף ניכר לכיוון הרפואה הפרטית, הן בשל זמינות הביטוחים המשלימים והן בשל חוסר פיקוח של מנהלי בתי החולים. לעתים, הסיפורים של המטופלים מעוררי בחילה", תיארה אחת הרופאות, באמירה שמסכמת את המשתקף מדברי חבריה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

ישראל - המדינה הענייה במערב

מחזירים חובות: ראשי הרשויות מתגייסים למען נוחי דנקנר

בבדיקה שערכו הסטודנטים במרכזים הרפואיים בירושלים בשיטה של "לקוח סמוי", סטודנטים המתקשרים לקבוע תור לשר"פ ולמרפאות הציבוריות, נמצא כי בבית החולים הדסה היה פער אדיר: 4.7 ימי המתנה בממוצע לשירות פרטי בתשלום במסגרת שר"פ, לעומת לא פחות מ–64 ימים במסלול הציבורי - פי 13.5. ממצאים אלה אף חמורים יותר מבדיקה זהה שערכו הסטודנטים לפני קצת יותר משנה בהדסה, בה נמצא פער של פי שמונה בזמני ההמתנה. הממצאים יוצגו מחר במסגרת כנס בינלאומי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

ניתוח בבית החולים שערי צדק בירושליםצילום: אמיל סלמן

במסגרת הסקר נבדק גם המצב בבית החולים שערי צדק הירושלמי, שמפעיל גם הוא שר"פ. הממצאים המפתיעים עולה כי גם בשערי צדק ישנם פערים בין זמני ההמתנה, אך הם קטנים בהרבה לעומת בית החולים הדסה: 7.2 ימים בממוצע בשר"פ, לעומת 34.4 ימים במסלול הציבורי - פי 4.8.

מכיוון שבתי החולים בירושלים הם ציבוריים בבעלות פרטית, לא חל עליהם איסור להפעיל שר"פ. לעומתם, מהבדיקה עלה כי בבתי החולים הציבוריים הגדולים במרכז הארץ, שבהם אין שר"פ, ממוצע ימי ההמתנה היה 45 ימים - הרבה פחות מהדסה, אך יותר משערי צדק.

"יש תקווה למודל 
של שר"פ"

המחקר נעשה במסגרת הקורס מבוא לבריאות הציבור, בהובלת פרופ' מאיר ברזיס, ראש המרכז לאיכות ובטיחות קלינית בהדסה, ד"ר מתן כהן, פנימאי מהדסה, ניר קידר, מנהל תחום כלכלת בריאות במשרד הבריאות שמלווה את הקורס, ותם אקסלרוד, עוזר הוראה בקורס, שריכז את המחקר לצד כהן. לחוקרים הצטרף ד"ר אמנון להד, ראש החוג לרפואת משפחה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.

"ההבדל בין שני בתי החולים - הדסה ושערי צדק - מלמד שיש תקווה למודל הירושלמי של שר"פ, כי ניכר שבניהול נכון כנראה שאפשר לצמצם את הפער בתור בין המסלול הציבורי לפרטי, וגם לתת שירות ציבורי זמין יותר מאשר במרכז הארץ באופן מובהק", אומר ברזיס.

בית חולים הדסה עין כרםצילום: אוליבייה פיטוסי

לדבריו, "כמובן שגם פער של פי חמישה יותר זמן המתנה במסלול הציבורי בשערי צדק זה עדיין לא המצב הרצוי, אבל זה נותן תקווה שאולי ניתן יהיה לשפר את המודל הירושלמי באופן שיספק את הדרישה לנגישות ושוויון". ברזיס סבור כי יש להעריך את הדסה על עצם עריכת המחקר שנעשה על ידי סטודנטים ורופאים שלה. "הדסה בודקת את עצמה כדי לשפר את השירות - זה המנדט שאני קיבלתי". הוא מוסיף כי "חלק ממטרת המחקר היא גם לחנך סטודנטים לרפואה שעורכים את המחקר לרגישות לסוגיות האלה - ואנחנו אכן רואים שזה מה שקורה".

לדברי אקסלרוד, "העדויות של רופאי המשפחה לא מניחות לי. אני חושב שיש פה ממש חומר נפץ - הם ענו בכעס וזעם ממש, רק מלשמוע את הטון של הדברים שלהם אפשר להבין את גודל המצוקה". הוא מוסיף כי "כולנו ידענו שיש פערים, אבל לא תיארנו לעצמנו את סדר הגודל".

ברזיס ואקסלרוד מבהירים כי כדי להתמודד עם הבעיות שמציב השר"פ בירושלים, דרושים בראש ובראשונה נתונים ושקיפות. "קשה לסמוך על הרגולציה של משרד הבריאות או של קופות החולים שהם בעלי אינטרסים בסוגיה הזו, בגלל הבעלות על בתי חולים", אומר אקסלרוד. "אני חושב שרק פרסום שוטף של נתונים כאלה יביא לרגולציה עצמית מצד בתי החולים - שכל גוף יבקר את עצמו אחת לתקופה, אבל כדי שזה יקרה חייבים להיות נתונים".

זלזול בחולים 
ברפואה הציבורית

פרסום הסקר הקודם לפני כשנה, שהצביע על פערים אדירים בין השר"פ למסלול הציבורי ולמרבה הפלא היה אחד המחקרים הראשונים שנעשו בשנים האחרונות על התנהלות השר"פ בהדסה, עורר ביקורת רבה והצית מחדש את הוויכוח על המוסריות של שילוב רפואה פרטית בבית חולים ציבורי. בין השאר, הגיעו לעורכי הסקר תגובות סוערות מצד רופאי משפחה שפועלים באזור ירושלים ומכירים את המצב מקרוב.

הסטודנטים החליטו להרים את הכפפה, להרחיב את הבדיקה שלהם ולשתף בה את גם את רופאי המשפחה, שמכירים את הנושא מקרוב. רופאי המשפחה הם מעין "מנהלי תיק" של המטופלים, והם מכירים היטב גם את הסיפור האישי של המטופלים, מצבם הכלכלי וכן האם יש או אין להם ביטוח משלים או פרטי.

התוצאות היו מאלפות, ובאופן נדיר תאמו באופן מלא לנתונים המספריים היבשים שגילו הסטודנטים בסקר הלקוח הסמוי שעשו:מעדויות הרופאים עלה כי השר"פ "השתלט" במידה מסוימת על בית החולים הדסה, ומעוות את סדר העדיפויות הרפואי הראוי למוסד ציבורי - לחרדתם הרבה של רופאי המשפחה. גם הם, כמו שמראה הבדיקה המספרית, מבדילים בין הנעשה בהדסה לבין שערי צדק ובתי חולים באזור המרכז, שבהם המצב חמור הרבה פחות.

בית חולים הדסה עין כרםצילום: טס שפלן

רופאי המשפחה נשאלו כמה מהחולים שלהם יכולים לקבוע תור עם מומחים במסלול הציבורי בתוך זמן סביר ביחס לחומרת הבעיה הרפואית שלהם. התשובות מדאיגות: 60% מהרופאים אמרו שרק מיעוט החולים מצליחים לעשות זאת בהדסה, 31% אמרו שמחצית מהחולים מצליחים, ורק 9% אמרו שרוב החולים מצליחים.

הדיווח על שערי צדק היה חיובי יותר, אך עדיין רחוק מהרצוי: יותר משליש ‏(35%‏) מרופאי המשפחה אמרו שמיעוט מהחולים שלהם מצליחים לקבל תור למומחים בבית החולים בתוך זמן סביר, 50% אמרו שמחצית מהחולים מצליחים, ו–15% דיווחו שמרביתם מצליח.

את הציונים הטובים ביותר קיבלו קופות החולים על שירות המומחים בקהילה: רק 8% מהרופאים דיווחו על תורים ארוכים מאוד ולא סבירים להתייעצות עם מומחים בקהילה, ו–61% דיווחו כי רוב החולים יקבלו תור בתוך זמן סביר.

תוצאות דומות התקבלו כשנשאלו הרופאים על סבירות אורך התור לפרוצדורות רפואיות כמו בדיקות MRI, זריקות, ביופסיה או אנדוסקופיה. לגבי בית החולים הדסה השיבו 37% מהרופאים כי רק מיעוט מהחולים שלהם יצליח לקבל תור בתוך זמן סביר לפרוצדורה, ולגבי בית החולים שערי צדק השיבו כך 22% מהרופאים.

עוד מדווחים הרופאים כי הם עצמם מתקשים מאד להשיג טלפונית את רופאי בתי החולים לשם התייעצות על מצבו של המטופל המשותף שלהם. 48% מהם השיבו כי נדיר מאוד או שלעולם לא הצליחו להשיג את הרופאים בהדסה דרך הטלפון, וחלקם אף הפסיקו לנסות. שליש מהרופאים ‏(33%‏) השיבו כך לגבי רופאי שערי צדק.

הרופאים מדווחים גם על זלזול שבו נתקלים החולים הציבוריים לעומת המשתמשים בשר"פ. הם נשאלו אם נתקלו בביטול תורים של החולים שלהם באחד המסלולים ‏(פרטי או ציבורי‏) לעומת מסלול אחר. התוצאה: 40% מהרופאים דיווחו כי ביטול תורים נפוץ יותר במסלול הציבורי בהדסה, לעומת 4% בלבד שדיווחו כי נתקלו בביטול תורים במסלול הפרטי.

גם בשערי צדק נמצא פער גדול: כשליש מהרופאים ‏(32%‏) נתקלו בביטול תורים רב יותר במסלול הציבורי, לעומת 2% במסלול הפרטי. "מי שממתין שלושה חודשים לתור ומתקשרים שבוע לפני ודוחים לו לעוד חודשיים זה סביר?", תהה רופא שהשיב לשאלון.

חדר ניתוחצילום: ניר כפרי

עוד עלה כי רופאים רבים השיבו בסקר שהם סבורים שחלה הידרדרות בנגישות לרופאים מומחים למסלול הציבורי בעשור האחרון בבתי החולים בירושלים. 49% מהרופאים השיבו כך לגבי הדסה ‏(רק 8% השיבו שהמצב השתפר‏), ו–31% לגבי שערי צדק ‏(19% השיבו שהמצב השתפר‏).

בנוסף, רופאים רבים דיווחו כי במהלך שיחות שניהלו עם הדסה על אורך התור של המטופלים שלהם, נרמז או נאמר להם במפורש כי כדאי שיפנו לשר"פ. 59% מהרופאים דיווחו שזה קרה להם במגע עם הדסה, ו–44% דיווחו על כך בנוגע לשערי צדק. "זו בושה לרפואה בארץ. הפליה נוראית", כתב על כך אחד הרופאים. רבים עוד יותר מהם דיווחו על הפניה עצמית של רופאים בשר"פ להמשך טיפול פרטי. כלומר, לאחר שהמטופל מגיע פעם אחת לשר"פ - הוא כנראה יישאר במסלול הפרטי לאורך כל הדרך.

לדברי פרופ’ יונתן הלוי, מנכ”ל שערי צדק, “אני מרוצה מכך שמבין בתי החולים בירושלים הפער בשערי צדק בין התור הציבורי לפרטי קטן משמעותית לעומת הדסה, אך זה עדיין לא מספיק ואנחנו מחוייבים לפעול לצמצום נוסף של הפער”. הוא הוסיף כי “יש לזכור שחלק ניכר מהשר”פ מתבצע דרך הביטוח המשלים שבבעלות רוב האוכלוסייה, בהשתתפות עצמית נמוכה”.

מהדסה נמסר בתגובה כי "הנהלת הדסה גאה בחופש המחקרי שהיא מעניקה לעובדיה. עם זאת, ולמרות נתוני המחקר, המציאות בשטח שונה. בעוד שהביקוש למרפאות הדסה רק גובר והולך משנה לשנה ומספר הביקורים בהן הוא מהגבוהים מבין בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל, הרי שרק 20% מהפונים זוכים לקבל שירות באמצעות שר"פ. הרוב המכריע של החולים זוכה לשירות מעולה ללא כל תשלום ובמסגרת ציבורית בלבד. כך, ב–2012 כ–360 אלף איש טופלו במימון קופות החולים וכ–90 אלף איש בלבד טופלו במסגרת הביטוחים המשלימים".

הרופאים נעים בין יאוש 
להפעלת קשרים

כיצד מתמודדים רופאי המשפחה עם המצב הקשה שבו המטופלים שלהם - ובמיוחד אלה שאין בבעלותם ביטוח משלים או פרטי - הנאלצים להמתין לעתים חודשים עד לקבלת התור המיוחל, גם אם מצבם דחוף? חלקם אינם מתמודדים ופשוט מפנים את החולה בעצמם למסלול הפרטי, בהבינם כי זו הדרך היחידה להשיג תור מהיר. יותר מ–70% מרופאים באזור ירושלים השיבו לסקר שבחן את הנושא כי זו דרך הפעולה שבה הם נוקטים. "לצערי, אני בעצמי מכוונת את החולים לשר"פ כדי לזרז את התורים שלהם מתוך הבנת המציאות", כתבה אחת הרופאות במענה לסקר.

ויש גם דרכי התמודדות נוספות, רובן עקלקלות מאוד: יותר מ–70% מהרופאים העידו בסקר כי הם משתמשים בקשרים האישיים שלהם כדי לקדם את תור לחולים. "בהדסה לא ניתן לקבוע תור דחוף, רק על בסיס היכרות אישית שלי עם הרופא הספציפי. או מסלול פרטי", כתב אחד הרופאים. "במקרים חשובים אני יוצרת קשר טלפוני עם המומחים הרלוונטים ומקדמת את התור למטופל שלי, ואז בדרך כלל התור מהיר", כותבת רופאה אחרת. רופאה נוספת טוענת כי "אני רגילה לקבוע תור למבוטח שלי, כי כשבקביעת תורים שומעים שרופא מדבר, התור קרוב מאוד". לדברי רופא אחר, "אם לרופא משפחה אין קשר אישי עם המחלקה שממנה מבקש שירות, קשה להשיג תור בזמן הקרוב לבעיה דחופה".

טכניקה נוספת שבה נוקטים הרופאים היא פשוט להפנות את החולה לחדר מיון של בית החולים, במטרה שמשם יתקבל בלי תור להמשך הבירור הרפואי בתוך בית החולים. זו כמובן תוצאה לא רצויה שפוגעת בוויסות הנכון של הפעילות של בית החולים, המציאות מכתיבה לרופאי המשפחה לנהוג כך כדי להגן על האינטרסים של המטופלים שלהם.

רופאים אחרים מפנים את החולה לבית חולים אחר בירושלים, או לבית חולים מחוץ לירושלים, ושליש מהם פשוט מדווחים על "יאוש וחוסר אונים" אל מול המצב. "השיטה של שר"פ נהפכה לעיקרית וכמעט אין דרך לקבלת ייעוץ בדרך הרפואה הציבורית הרגילה", אמר אחד הרופאים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker