בלעדי |

ליצמן למבקר המדינה: "שיקולים זרים סביב הכרייה בבריר"

סגן שר הבריאות לשעבר ליצמן מפנה הזרקור לחברת רותם אמפרט, משרד הפנים ורה"מ: "הופעלו על המשרד לחצים קשים בניגוד לאינטרס הציבורי" ■ כיל: "מברכים ותומכים בבדיקה שתכלול התנהלות משרד הבריאות משנת 2000"

רוני לינדר
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר
אורה קורן

סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, שיגר אתמול פנייה למבקר המדינה, יוסף שפירא, בבקשה כי יערוך "בדיקה מקיפה וכוללת של הליכי קידום הכרייה בשדה בריר" על ידי חברת רותם אמפרט מקבוצת כיל. לפנייה הצטרפו גם חברי הכנסת דב חנין (חדש) וסתיו שפיר (עבודה), חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

במכתב חריף במיוחד, כותב ליצמן כי "ניסיונות קידום הכרייה בשדה בריר נתקלו בהתנגדות קשה של משרד הבריאות, עוד בתקופתי, בשל עמדת גורמי המקצוע במשרד לפיה הכרייה בשדה בריר תביא לעלייה משמעותית בתחלואה באזורים אלה (ערד והיישובים כסייפה ואל פורעה הסמוכים לשדה בריר), ואף תגרום לתמותה מוגברת בקרב התושבים. התנגדות זו מבוססת על ניתוח שורה של חוות דעת מקצועיות".

ואולם, לדבריו, "על אף התנגדות משרד הבריאות, בזמנו ואף היום, לכרייה בשדה בריר, מופעלים לחצים מצד גורמי שלטון וגורמים נוספים על משרד הבריאות, במטרה לאשר את הכרייה. קיים חשש כי לחצים אלה מונעים משיקולים שלא משרתים את אינטרס הציבור וכי הם מערבים שיקולים זרים".

כדוגמה לכך, מביא ליצמן את הניסיונות של משרד הפנים שנחשפו לאחרונה ב-TheMarker לקדם את הפיילוט (כרייה ניסיונית למשך תקופה מוגבלת) בשדה בריר בניגוד לדעתו של משרד הבריאות, בין היתר באמצעות כוונת המשרד למנות גורמי בריאות חיצוניים שיסמיכו את הפיילוט.

יעקב ליצמןצילום: ניר קידר

ליצמן מוסיף כי "בעבר הופעלו על גורמים שונים במשרד הבריאות לחצים קשים לשנות את עמדתו, משיקולים שהוצגו כביטחוניים והתבררו כמשוללי יסוד".

ליצמן מתכוון בכך לפרשה שהתרחשה לפני שנתיים וחצי, בה לאחר שמשרד הבריאות כבר גיבש את עמדתו הסופית כנגד הכרייה בשדה בריר, בהתבסס על מספר חוות דעת שחלקן סותרות, זומן יחד עם ראש שירותי הבריאות פרופ' איתמר גרוטו למזכירו הצבאי דאז של ראש הממשלה, יוחנן לוקר.

באותה פגישה, נאמר לו כי ייתכן ויש לכרייה בשדה בריר גם תועלת ביטחונית ומשום כך התבקש המשרד לבקש חוות דעת בריאותית נוספת על נזקי הכרייה. בסופו של דבר, מי שהזמין את חוות הדעת הנוספת מפרופ' שמואל שפירא (רופא מרדים וראש בית הספר למדיניות ציבורית בהדסה לשעבר – היום ראש המכון הביולוגי) היה משרד ראש הממשלה דווקא, באמצעות מנכ"ל המשרד אייל גבאי.

חוות הדעת לא הגיעה לידי משרד הבריאות, אלא אחרי שתושבי ערד עתרו לבג"צ כנגד התערבות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בשיקולי משרד הבריאות, ולבסוף במסגרת ההליך נחשפה חוות הדעת שתמכה באישור הכרייה - אך משרד הבריאות מצא כי אין בה חידוש ונשאר איתן בדעתו להתנגד לכרייה. לדברי ליצמן, "בימים האחרונים התברר לי ללא ספק, כי אין צורך בכריית פוספט בשדה בריר מטעמים ביטחוניים".

נושא נוסף שמעלה ליצמן, הוא השאלה אם לכיל יש בכלל זכות לכרות פוספטים במקום: "כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת מצאה מדינת ישראל באמצעות המכון הגיאולוגי שורה ארוכה של מרבצי פוספט בנגב ובערבה, במסגרת סקר פוספטים ארצי ממנו עולה כי פרט לשלושת המכרות הפעילים כיום ומופעלים על ידי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ, קיימים מרבצי פוספט נוספים בהם ניתן לכרות את משאב הטבע האמור. למרות העובדה כי דבר הימצאותם של מרבצי הפוספט ידוע למדינת ישראל וכי הזכויות במשאב הטבע שייכות למדינה. מזה עשרות שנים נהגה המדינה להקצות טובות הנאה שונות במשאב ללא הליך תחרותי מלא. כך נעשה גם במקרה הקצאת טובות הנאה בכרייה בנוגע למרבץ הפוספט בשדה בריר".

בשורה התחתונה, מבקש ליצמן משפירא לערוך "בדיקה מקיפה וכוללת של הליכי קידום הכרייה בשדה בריר במישורים השונים", ובין היתר הקצאת הזכויות במשאב הטבע לרותם אמפרט נגב בע"מ, מתן רישיונות החיפוש לחברה לאל הליך מכרזי, את התנהלות מינהל התכנון במשרד הפנים בקידום הפיילוט למרות התנגדות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, וכן את מה שליצמן מגדיר כ"מעורבותה של חברת רותם אמפרט בהליכי התכנון הקשורים לכריית פוספט בישראל".

בכיל הציעו בתגובה להרחיב את הבדיקה לנושאים שכיל מנסה לכוון אליהם את חיציה בתקופה האחרונה - הסיבות לשינויים לכאורה בעמדת משרד הבריאות בנושא הכרייה בשדה בריר. בכיל טוענים, שמשרד הבריאות תמך בתחילה בכרייה נסיונית, אולם חזר בו מסיבות לכאורה לא ענייניות. עתה מצפים בכיל, שמבקר המדינה יבחן את הרקע לעמדה הנוכחית של משרד הבריאות.

מרותם אמפרט, החברה הבת של כיל נמסר בתגובה: "למרות אי הדיוקים הרבים והמהותיים הכלולים במכתבו של ח"כ ליצמן, חברת רותם אמפרט נגב מברכת ותומכת בקיום בדיקה מקיפה ורצינית של מבקר המדינה שתבדוק את התנהלות כל משרדי הממשלה ובראשם משרד הבריאות, מתחילת שנות ה-2000. על הבדיקה לכלול את כל התהליכים והסיבות שהובילו לקביעת עמדת משרד הבריאות בנוגע לשדה בריר, בניגוד להחלטה פה אחד של כל הדרג המקצועי במשרד הבריאות לתמוך בבדיקה מעשית בשטח רחוק דיו מכל יישוב. על הבדיקה לבחון גם מדוע, למרות חוות דעות רבות שהדגישו כי אין סכנה בכרייה, נתלה משרד הבריאות לאורך השנים בחוות דעת יחידה שניתנה באופן פרטי עבור תושבי ערד. אנו תקווה כי בדיקה מקיפה מהסוג הזה תסייע לקדם את התהליך שנמצא על שולחן המשרדים וועדות התכנון כבר שני עשורים, במטרה להמשיך ולקיים את תעשיית הפוספט בישראל. חברת רותם אמפרט נגב תסייע למבקר המדינה ותעניק לו את כל המידע בנדון".

מעמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" המייצגת את תושבי ערד נמסר בתגובה: "לאור הדברים החמורים העולים במכתבם של חברי הכנסת יעקב ליצמן, דב חנין וסתיו שפיר, מצטרפת עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" לבקשותיהם של חברי הכנסת ושל חברת רותם-אמפרט נגב בע"מ לקיומה של בחינה מקיפה של הנושא על-ידי מבקר המדינה. עד לסיומה של הבדיקה יש להשהות את כל ההליכים לקידומה של תוכנית הכרייה והן את קידומו של הניסוי שעתיד להשפיע באופן ישיר על כ-50 אלף תושבי הסביבה.

"בדיקה מעמיקה של הלחצים הרבים שהופעלו על משרד הבריאות ועל משרדי הממשלה האחרים תגלה נסיון דורסני של ההון להשפיע התנהלות השלטון באמצעות שורה של מהלכים ובניהם רקימת סיפורי בדייה בדבר קיומם של אינטרסים בטחוניים בכרייה בשדה בריר שלא היו מעולם ותוך שילובו של נציג בכיר של חברת רותם אמפרט בישיבות הוועדה במשרד הפנים בעניין הכרייה בשדה בריר וזאת כנציג התאחדות התעשיינים, תוך קיומו של ניגוד עניינים מובהק ופסול המטיל צל כבד על מהימנותה של עבודת הוועדה.

"עוד תגלה הבדיקה כי גם בימים אלה ממש, מופעלים לחצים אדירים על גורמי השלטון השונים ובכללם ראש ממשלת ישראל, שרי ממשלה בכירים, ראשי וועדות בכנסת, חברי כנסת וגורמי מקצוע במשרד הבריאות לאישור ניסוי הכרייה בשדה בריר וזאת על-אף התנגדות משרד הבריאות. לחץ זה מופעל באמצעות פעילות אינטנסיבית של מנהליה הבכירים ביותר של החברה ובכללם מנכ"ל כי"ל בעצמו אשר נפגש עם גורמי שלטון בכירים בנושא וזאת לצד שימוש בשכירי חרב שונים בדמותם של שתדלנים בשכר, אנשי יחסי ציבור ופרסום המתוגמלים בנדיבות ומופקדים על הפעלת מכבש הלחצים האדיר לקידומו של ניסוי רחב היקף בבני אדם אשר על-פי משרד הבריאות הינו מסוכן לחייהם ולבריאותם של תושבי האזור. כל זאת לצורך סיפוק תאוות הבצע של בעלי החברה ומנהליה הנהנים ממשכורות עתק על חשבון משאבי הטבע השייכים לציבור.

"אנו תקווה שהתערבות משרד מבקר המדינה תסמן את סופו של העידן בו כי"ל מתנהגת בנגב כבשלה ותהווה את השלב הראשון בהשבת השליטה בניהול משאב הטבע יקר הערך לידי המדינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker