למרות אזהרת משרד הבריאות - משרד הפנים מקדם כריית פוספטים עבור כיל - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות אזהרת משרד הבריאות - משרד הפנים מקדם כריית פוספטים עבור כיל

שווי שדה בריר שליד ערד מוערך בעשרות מיליארדי שקלים, אך משרד הבריאות מזהיר כי עבודות כרייה בו עשויות להוביל לעלייה בתחלואת הסרטן ובתמותה ביישובים הסמוכים ■ בכיל מזהירים מפיטורי אלפי עובדים בעשור הקרוב אם לא תאושר הכרייה

49תגובות

מערכת היחסים הטעונה בין כיל, החברה הבת העשירה והחזקה של החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, לבין הממשלה ממשיכה לסעור. לאחר שהוסכם על הטיפול בעליית מפלס ים המלח ונשללו הטבות המס של כיל, נותרו פתוחות מחלוקת על תמלוגי עבר, כוונת המדינה לבחון הגדלת תמלוגי עתיד וניסיון החברה לישראל למכור את כיל לפוטאש הקנדית. עתה מציפה כיל מחדש את בקשת הכרייה של חברה בת שלה, רותם אמפרט, בשדה בריר הסמוך לערד.

סוגיית שדה בריר אסטרטגית מבחינת כיל ותושבי האזור. לכיל היא שווה עשרות מיליארדי שקלים - ולתושבי ערד היא שאלה של בריאות, כשלפי מומחים בתחום, פתיחת המכרה תעלה במותם של כשבעה תושבים בממוצע בשנה.

אליהו הרשקוביץ

מקורבים לעניין העריכו כי פוטנציאל הכרייה בשדה הוא כ–65 מיליון טונה סלע פוספט ששוויים הכולל מוערך כיום בעשרות מיליארדי שקלים. בישראל קיימים מרבצי פוספט גם באזורים נוספים בנגב, באורון, בנחל צין, במישור רותם, בחצבה מערב ובשדות זוהר צפון ודרום. עם זאת, מקורבים לכיל טוענים כי המרבצים נמצאים באתרים בעייתיים, כמו שמורות טבע ובמקומות רגישים מבחינה ביטחונית.

על פי ממצאים של המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, אבק הפוספט מכיל חומרים מסוכנים, ובהם אורניום וראדון הפולטים קרינה רדיואקטיבית. בבדיקה שנערכה במרכז נמצא כי בשלוש דוגמאות פוספט שנשלחו לבדיקה, קיימים ריכוזים משמעותיים של אורניום וראדון. על פי חוות דעת של רשם הסרטן לשעבר, ד"ר מיכה ברחנא, ושל ד"ר יהונתן דובנוב, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה, שיעור התמותה הכוללת בערד יעלה ב–4.25%, שמשמעותה שבעה מקרי מוות נוספים בשנה כתוצאה מהפעלת המכרה.

בחוות דעת של ד"ר אריק קרסנטי שהוגשה למשרד להגנת הסביבה, נקבע כי "החלקיקים הנפלטים ממכרות פוספט ידועים כמכילים מרכיבים בעלי פעילות רדיואקטיבית ומתכות כבדות. מתכות כבדות הם בהגדרה חומרים שחשיפתם מזיקה לבריאות היות שאין להם תפקיד פיזיולוגי. מדובר בקיום של חשיפה אינטימית למרכיבים בעלי פוטנציאל לפגיעה מתמשכת, גנו־טוקסית, ולכן עלולה להיות מסרטנת. קל להבין שהמצב יכול לגרום לתוצאות חמורות במיוחד, בעיקר בקרב אוכלוסיית הילדים שיהיו חשופים לטווחי זמן של שנים לתוספת קרינה בתוך הריאות שלהם".

משרד הבריאות מזהיר מעלייה בתחלואה בסרטן ובתמותה כתוצאה מכרייה בשדה בריר, אך מקורבים לכיל טוענים שהנתונים מוגזמים. מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, אמר בשבוע שעבר, כי ללא המכרה החדש תפסיק כיל לכרות פוספטים בישראל בתוך עשור. בכיל מזהירים כי אם החברה לא תקבל היתר כרייה, ימצאו עצמם אלפי עובדים תושבי הנגב ללא עבודה בתוך עשור.

"לבריאות האוכלוסייה אין תחליף"

מתחת לארשת המתורבתת יחסית של הדיון מתבצעים צעדים לכאורה מכובדים פחות, שנועדו להוציא מהמגרש את המתנגד העיקרי של רותם אמפרט, משרד הבריאות. את המהלך מוביל משרד הפנים, במטרה מוצהרת לקדם ניסוי כרייה בהיקף ראשוני קטן ‏(פיילוט‏), שעשוי לסלול את הדרך להיתר כרייה סופי.

"כיל מצפה מהממשלה להכריע במהלך 2013 לגבי עתיד הכרייה בשדה בריר, כדי שהחברה תוכל לתכנן את פיתוח תעשיית הפוספט של כיל", אמר השבוע ל–TheMarker דובר כיל. בשלב זה נראה כי משוואת הכוחות בממשלה נוטה נגד כיל. משרד הבריאות מתנגד לכך בנימוק שהכרייה תגביר את התחלואה והתמותה באזור המכרה.

סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, גיבה את הדרג המקצועי במשרדו והשרה החדשה, יעל גרמן, צריכה להחליט כעת אם תמשיך בדרכו. על פי הערכות, המשרד להגנת הסביבה יפעל על פי עמדת משרד הבריאות, שנחשב לגורם הסמכותי היחיד בממשלה שרשאי לקבוע בנושאי בריאות. יחסי הכוחות מותירים את כיל עם משרד הפנים ומשרד האנרגיה והמים, כשמולם תושבי ערד הנאבקים נגד מתן היתר כרייה ליד העיר ונתמכים בעמותות ירוקות כמו אדם טבע ודין.

על רקע זה מנסה משרד הפנים לפתוח מסלול עוקף משרד הבריאות. דובר כיל אמר כי החברה לא יזמה את המהלך. "כיל אינה מאחורי הרעיון והיוזמה של משרד הפנים", הדגיש. מקורבים לכיל העריכו, כי מה שמניע את משרד הפנים הוא הדאגה לתעסוקה בנגב. שדה בריר נחשב למכרה גדול במיוחד. בכיל טוענים כי אין חלופה למכרה, אולם בממשלה אומרים כי יש מקומות אחרים שבהם ניתן להפיק פוספטים, רק שהם נמצאים במקומות בעייתיים אחרים - כמו שמורת טבע.

בכיל מבטיחים השקעה של מאות מיליוני שקלים בשדה בריר, אם יאשרו לחברה לפעול בו. אמירה זו היתה יכולה להלך קסמים על הממשלה הקודמת, אך לא ברור כיצד תשפיע על הממשלה הנוכחית. ואולם במשרד הפנים מעוניינים לקדם את מה שנראה כמסלול עוקף משרד הבריאות כדי לקדם את הכרייה עבור רותם אמפרט.

סיון פרג'

ביולי האחרון העביר משרד הבריאות למשרד הפנים את עמדתו החד־משמעית נגד כל כרייה בשדה בריר: "אנו סבורים כי הפקדת התוכנית תביא לפגיעה אמיתית ולסכנה לבריאות התושבים הגרים באזור ואנו סבורים כי יש לדחות את התוכנית", נקבע בחוות הדעת. "גם אם קיים ויכוח לגבי מספר החולים והנפטרים מתוספת הזיהום, עדיין תוספת תחלואה ותמותה תהיה בוודאות. הפעילות במכרה תביא לתוספת של קרינה שלא ניתן להעריך אותה במדויק בשלב זה. קרינה זו מהווה תוספת סיכון ופגיעה בריאותית פוטנציאלית לאוכלוסייה הסמוכה - הפוספט עשיר באורניום ובאיזוטופים שונים", נכתב.

כמו כן מציין משרד הבריאות כי צפויה תוספת זיהום אוויר כתוצאה מפעילות תחבורתית הכרוכה בהפעלת המכרה, פעילות שתביא לתוספת של זיהום אווירי על ידי חומרים ש"ידועים בתרומתם לתחלואת מחלות לב־ריאה, וייתכנו גם סוגי תחלואה נוספים". עוד כתב משרד הבריאות כי "כפי שהבהרנו במכתבים קודמים, לאתר שדה בריר חלופות אחרות בנגב ובמקומות רחוקים מריכוזי אוכלוסייה. יש לקדם אתרים אלה לאישור. לבריאות האוכלוסייה אין תחליף!".

"החלטה שאי אפשר לחזור ממנה"

אלא שבזאת לא הסתיים העניין: ארבעה חודשים אחרי פרסום חוות הדעת כונסה ישיבה בלשכתה של מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ־מילנר, בהשתתפות אנשי משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים וצוות התכנון של פרויקט הכרייה בשדה בריר. מסיכום הפגישה עולה כי למעט אנשי משרד הבריאות, שאר המשתתפים ניסו לסייע בכל דרך אפשרית לחברת רותם אמפרט.

"ההחלטה לא לכרות בשדה בריר היא החלטה שלא ניתן יהיה לחזור ממנה בעתיד, ועתודה זו תיגרע מהרזרבות הקיימות כך שלא ניתן יהיה לנצל אותה גם בדורות הבאים", הזהיר עמית שפירא מצוות התכנון של תמ"א 14 ג' ‏(תוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה של מינרלים תעשייתיים‏), ובמהלך הישיבה הועלתה האפשרות של ביצוע פיילוט בשדה בריר.

מיכל פתאל

בנוסף, במשרד הפנים לא הרימו עדיין ידיים לגבי חוות הדעת הקטלנית של משרד הבריאות: בסיכום הפגישה נכתב כי "הוצגה נכונות מקצועית של משרד הבריאות לבצע פיילוט בשדה בריר", וכי "מנהלת מינהל התכנון תבחן אפשרות לקבל הסכמת הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות לביצוע הפיילוט".

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, ראה את סיכום הישיבה וטען כי לא אמר כי יתמוך בפיילוט, וגם הניסיון לשנות את עמדת משרד הבריאות נראה לו מוגזם. גרוטו שיגר מכתב תקיף לשוורץ ובו קבע כי הציטוט שלו "אינו מדויק" והבהיר כי "עמדת משרד הבריאות היא שאין מקום לכרייה מכל סוג בשדה בריר אשר יש בה סיכון לאוכלוסייה. המשרד יאשר כרייה ניסיונית רק אם יוכח שאין בה כל סכנה בריאותית, דבר המותנה בריחוק מספק מאוכלוסייה, כולל הבדואית".

עוד עוקץ גרוטו את שוורץ וכותב: "בדיון נאמר כי תפעלי לבחון את עמדת משרד הבריאות ואני מבין כי פנית ללשכת סגן השר ‏(ליצמן; רל"ג‏) והוא עדיין עומד על דעתו המתנגדת להמשך קידום הנושא". אלא ששוורץ לא הייתה מוכנה לקבל את העמדה ושיגרה אליו מכתב כבר באותו יום - שהיה מפתיע ותקדימי: "בחנתי באמצעות משרד ראש הממשלה את עמדת משרד הבריאות ביחס לנכונותו להשתתף בתכנון וביצוע פיילוט כרייה ניסיוני בשדה בריר", כותבת שוורץ-מילנר לגרוטו. "נראה כי כרגע לא יהיה המשרד שותף למהלך".

שוורץ־מילנר גם הציעה פתרון לבעיה וכתבה כי "לפיכך, אני מציעה כי משימה מספר 3 בסיכום הדיון ‏(בחינת אפשרות לקבלת הסכמת הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות לביצוע הפיילוט; רל"ג‏) תהיה באחריות לשכת התכנון המחוזית בשיתוף עם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ויועצים חיצוניים מתחום בריאות הציבור".

"הפנייה לגורמים חיצוניים בניגוד לדעת הגורם השלטוני המוסמך בענייני בריאות הציבור היא פגומה, התקבלה בחוסר סמכות, בלתי סבירה וסותרת את כללי מינהל תקין", אומר עו"ד אפי מיכאלי, היועץ המשפטי של "עמותת רוצים לחיות בלי מכרות", שמייצגת את תושבי ערד והסביבה. לדבריו, "לאור הסכנה הממשית הצפויה מעצם עריכתו של הניסוי ובהיעדרה של הוכחה מדעית פוזיטיבית להיעדרה של סכנה כזו, אישור הניסוי כמוהו כאישור ניסוי בבני אדם".

מיכל פתאל

עוד מוסיף מיכאלי כי כל רעיון הפיילוט בעייתי ביותר, שכן השפעת הכרייה היא מצטברת על פני שנים, כך שלא ניתן למדוד אותה באמצעות ניסוי קצר טווח. במכתב ששיגרה העמותה ביום ראשון לשוורץ־מילנר, טוען מיכאלי כי הניסיון לעקוף את עמדת משרד הבריאות תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים "מעוררת תחושה, לפחות למראית עין, לפיה למינהל התכנון יש עניין ישיר בקידומה של הכרייה בשדה בריר וזאת בניגוד גמור לאינטרס הציבורי".

מיכאלי דורש כי תבוטל הכוונה לבצע פיילוט בשדה בריר, ולא - יינקטו הליכים משפטיים בנושא. "הרעיון לשלב גורמים פרטיים במתן אישור לניסויי שמבקשת חברת כיל לערוך ב–45 אלף תושבי ערד וסביבתה הוא מקומם. זהו ניסוי בבני אדם הנועד לשרת את תאוותם הבלתי נפסקת של גורמים בודדים ואנו נתנגד לכך בכל תוקף ובכל דרך אפשרית", אמר מיכאלי.

בעמותה ציינו, כי "על פי חוות הדעת של משרד הבריאות, החשיפה המצטברת לאבק הרדיואקטיבי הנוצר במהלך הכרייה, לאורך זמן, היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים בכריית פוספט באזורים מיושבים. לפיכך, גם הבסיס הרעיוני לעריכתו של הניסוי הוא שגוי מיסודו גם מבחינה מדעית ואינו יכול לדמות את היקף הסכנה הצפוי לאורך זמן. לכן, אין זה מפתיע כי לא נמצא בעולם כל ממצא מדעי־פוזיטיבי המוכיח כי כריית פוספט באזורים מיושבים אינה מסכנת לאורך זמן, שכן מעולם לא נערך ניסוי שכזה - לא בבני אדם ולא בחיות מעבדה. הרעיון להפוך את תושבי ערד וסביבתה לשפני ניסיונות של חברת כיל הוא בלתי מוסרי ביסודו ועל כל בר דעת להתנגד לו בכל תוקף".

קרן הלפרין, מנהלת המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין סבורה כי גם אם המהלך של משרד הפנים יצליח, ומשרד הבריאות יורחק מהשלב של גיבוש קריטריונים לפיילוט, הבעיה של כיל לא תיפתר. לדבריה, מי שיאשר את הפיילוט היא הוועדה המחוזית, ובה יש נציג למשרד הבריאות. אף שהחלטות מתקבלות בוועדה ברוב קולות, נהוג לייחס משקל גדול לעמדה של גוף מרכזי בסוגייה הנדונה, ובמקרה זה, מדובר במשרד הבריאות.

משרד הפנים סרב להתייחס לשאלות מדוע הוא מנסה לעקוף את משרד הבריאות ומדוע יש צורך בוועדת מומחים לבחינת השפעת הכרייה על תושבי ערד והסביבה, אם מומחי משרד הבריאות פסקו שהיא תפגע בהם. תגובת משרד הפנים היתה כללית וממנה אף ניתן להסיק, כי המשרד סבור שהפיילוט יתקיים בכל מקרה, רק שטרם נקבעו דרכי קידומו. "טרם הוחלט על אופן קידום הפיילוט בשדה בריר", מסר משרד הפנים בתגובה לשאלות שהופנו אליו.

תומר אפלבאום

משרד הבריאות מסר בתגובה: "גורמי המקצוע במשרד מתנגדים לכרייה בשדה בריר משיקולי בריאות הציבור. חוקיות הפנייה של משרד הפנים לנקוט דרכים עוקפות תיבחן משפטית".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי הנושא נדון במוסדות התכנון והבנייה, ומשרד הבריאות צריך להחלי אם וכיצד לטפל בנושא. לא התקבלה תגובה לשאלה אם לשכת ראש הממשלה היתה מעורבת במהלך של משרד הפנים לעקיפת משרד הבריאות.

בהכנת הכתבה השתתף אריק מירובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם