השוויון בנטל מתחיל בבריאות - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השוויון בנטל מתחיל בבריאות

גרמן תעמוד בקרוב בפני לחצים מצד בעלי אינטרסים, ותגלה שעליה להילחם בלפיד

12תגובות

שרת הבריאות, יעל גרמן, הגיעה ביום חמישי למפגש ראשון עם כתבי הבריאות, ולא הותירה מקום לספק: היא באה לעבוד. כבר בתחילת דבריה הבהירה כי תיק הבריאות לא היה מבחינתה ברירת מחדל אלא בחירה מודעת, משום שהוא "חשוב כמו תיק הביטחון", וכי מטרת-העל שלה בקדנציה הקרובה היא לחזק את הרפואה הציבורית ולהקטין את אי-השוויון בבריאות בין ערבים ליהודים, בין גברים לנשים ובין פריפריה למרכז.

גרמן כבר עשתה צעד ראשון לצמצום אי-השוויון כאשר חתמה סוף סוף על תקנות המים, ששכבו חודשים במשרד הבריאות בלי חתימה בעוד מדינת ישראל ממשיכה להתנהל על פי תקנות מיושנות וחסרות. לעיכוב גרמה מחלוקת בשאלה האם לבטל את חובת הפלרת המים, כפי שנקבע בתקנות ‏(שהן למעשה אימוץ של המלצות ועדת עדין מלפני כעשור‏), או להמשיך בהפלרה, כפי שרצו במשרד הבריאות. גרמן, הכריעה בעד ביטול ההפלרה, חרף התנגדות עזה מצד אנשי מקצוע במשרד הבריאות, ובכך סללה את הדרך לחתימה על התקנות.

החידוש הגדול בתקנות אינו ביטול ההפלרה, שעלה לכותרות, כי אם השדרוג המשמעותי הצפוי באיכות המים בברזים של כלל הציבור, ולא רק של מי שיש לו כסף להצטייד במכשירי סינון יקרים. ואולם, תקנות המים לא היו הבשורה הגדולה של מסיבת העיתונאים. גרמן הציגה שני מהלכים גדולים שעודם בחיתוליהם ואמורים להיות הזרזים לשוויון המיוחל: הראשון הוא שינוי שיטת החישוב של מס הבריאות, שיהפוך אותו לפרוגרסיבי יותר באמצעות העברת נטל מהעשירונים הנמוכים לגבוהים. השני הוא הקמת ועדה ציבורית לבחינת דרכים לחיזוק הרפואה הציבורית.

שתי היוזמות נשמעות מבורכות, אך גם טומנות בחובן סיכונים וסימני שאלה לא מבוטלים: כיום חייבים במס בעלי הכנסה נמוכה ביותר ‏(החל ב-2,000 שקל‏), והוא אף מנוכה מקצבת זיקנה, אך נעצר בתקרת שכר של 42 אלף שקל. גרמן סיפרה כי נדהמה לגלות שאדם שמשתכר 100 אלף שקל בחודש ישלם מס בסכום זהה לאדם שמשתכר 42 אלף שקל, ואמרה כי בכוונתה להסיט את נטל המס לכיוון שני העשירונים העליונים.

מיכל פתאל

אגב, גם במשרד האוצר שותפים לקביעה כי מס הבריאות הוא רגרסיבי: כאשר הציע סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, להעלות אותו ב-0.5% כדי לממן את רפורמת הסיעוד, השיבו באוצר כי הם מתנגדים משום ש"מס הבריאות הוא רגרסיבי" - לתשומת לבה של גרמן, שאולי עוד תיאלץ להיאבק באנשי האוצר בעניין הזה.

קשישים ועניים תחילה

שינוי חישוב המס, שתלוי כמובן בהסכמת משרד האוצר ובשינוי חקיקה, הוא צעד מבורך, אך אינו הצעד שיפתור את בעיית אי-השוויון במערכת הבריאות. למרבה האבסורד, יש בישראל הרבה אנשים מהעשירונים הנמוכים, שמממנים במס הבריאות שהם משלמים את סל הבריאות אך ידם אינה משגת לממש את זכאותם בגלל תשלומי ההשתתפות.

הגבייה הרגרסיבית באמת, זו שחותכת בבשר החי של הציבור, זו שמונעת מקשישים, חולים כרונים ועניים נגישות לשירותי בריאות בסיסיים, היא תשלומי ההשתתפות העצמית בבריאות. הסכומים שגובים מאתנו על תרופות מרשם, על ביקורים אצל רופאים מקצועיים ועל בדיקות - כל אלה הם מחוללי אי-השוויון הגדולים ביותר במערכת, שכן הם נגבים בסכום זהה מכולם - מהקשיש העני ביותר ומאדם שמשתכר עשרות אלפי שקלים בחודש.

התשלומים האלה נהפכו עם השנים מכלי לבלימת ביקושי יתר לשירותי בריאות לצינור ההחייאה של קופות החולים, שתקציבן נשחק והן נסמכות יותר ויותר על הכנסות מתשלומי ההשתתפות - אלה כבר חצו את קו ה-7.5% מהכנסותיהן. אלא שכדי לטפל בכך דרוש כסף חדש למערכת, דבר שקשה אפילו לדמיין שיימצא בתקופה הקרובה.

לאור המלכוד הכספי, ייתכן שהדרך להתמודד עם בעיית ההשתתפויות העצמיות היא לפעול בשיטת הסלמי: לסמן תחילה את תשלומי ההשתתפות הבעייתיים ביותר ‏(למשל אלה שנגבים מקשישים עניים‏), ולדרוש מהאוצר לבטל קודם כל אותם. כך, למשל, בוטלה בקדנציה האחרונה אגרת טיפת חלב - אגרה בסך מאות שקלים שמנעה ממשפחות רבות מדי לחסן את ילדיהן, דבר שפגע בחברה הישראלית כולה.

המהלך השני הוא הוועדה הציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית שתוקם בקרוב. גרמן עדיין לא החליטה מי יעמוד בראש הוועדה ומי יהיו חבריה, אך סביר להניח שהנושא שיעסיק אותם יותר מכל יהיה השר"פ ‏(שירותי רפואה פרטית בתשלום בבתי חולים ציבוריים‏).

מאז שנאסר השר"פ על ידי היועץ המשפטי לממשלה ב-2002 בטענה כי הוא פוגע בשוויון, הוא שב ועולה על סדר יומה של מערכת הבריאות מדי כמה שנים. בשנים האחרונות גובר הלחץ של מנהלי בתי החולים להחזיר את השר"פ לבתי החולים, וזאת בעקבות מספר תהליכים, ובראשם התחזקותו של בית החולים אסותא על חשבונם ובריחת הרופאים אליו, השחיקה בתקציבם, פתיחתו בשנים הקרובות של אסותא אשדוד, שקיבל אישור להפעלת שר"פ, וכמובן - הכסף הגדול ש"שוכב" בביטוחים המשלימים והפרטיים ולא מגיע אל בתי החולים הציבוריים. השבוע הכריז אפילו מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, על תמיכתו במודל מרוכך של שר"פ - שינוי של העמדה ההיסטורית של הכללית נגד השר"פ.

שביתת הרופאים היתה הפעם האחרונה שבה זיהו מנהלי בתי החולים הציבוריים וההסתדרות הרפואית הזדמנות להחזיר את השר"פ לבתי החולים כסוג של עסקת חבילה עם הרופאים. ואולם, בעקבות ביקורת ציבורית חריפה והתנגדות עיקשת של האוצר, הרעיון ירד מהפרק. כעת, עם שרת בריאות חדשה, שעמדותיה בנושא עדיין אינן מגובשות ‏(כך העידה בעצמה‏), ומצוקת מזומנים אמיתית - נראה כי הלחץ לשר"פ יגבר מאוד בתקופה הקרובה.

באופן אירוני למדי, ייתכן כי החומה הבצורה האחרונה נגד הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים יהיה דווקא משרד האוצר, שמתנגד לכך באופן מסורתי מחשש לניפוח ההוצאה הלאומית לבריאות לרמות דמיוניות. האוצר יידרש להסביר שוב, בפעם האלף ואחת, כיצד מתיישבת התנגדותו עם האישור שנתן לאסותא להפעיל שר"פ בבית החולים הציבורי החדש שהיא מקימה באשדוד.

גרמן תגלה בשבועות הקרובים עד כמה מורכבת המערכת שאליה היא נכנסת, ועד כמה נגיעה בכל אחד ממרכיביה העדינים פועל בפעולת דומינו על שאר המרכיבים. היא תגלה גם עד כמה כוחו של משרד הבריאות מוגבל ביחס לכוחו של האוצר, שהוא למעשה הפוסק האחרון ברפורמות הגדולות והחשובות. בתוך סבך האינטרסים והלוחשים על אוזנה, היא תידרש למצוא את דרכה ואת הקול והאמת שלה, כדי "לעשות את הדבר הנכון", כפי שהגדיר זאת ראש מפלגתה, שר האוצר יאיר לפיד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#