עוזבים את הארץ: אחד מכל 9 רופאים ישראלים היגר לחו"ל - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סקר הרופאים

עוזבים את הארץ: אחד מכל 9 רופאים ישראלים היגר לחו"ל

סקר ראשון מסוגו שנערך על ידי משרד הבריאות והלמ”ס על הרופאים בישראל מצביע גם על פערי שכר גבוהים בין רופאים שכירים לעצמאים ■ מספר הרופאים בפריפריה נמוך מאוד לעומת לאזור המרכז ■ רק 70% מהרופאים עוסקים במקצוע

89תגובות

>> יותר מאחד מכל עשרה רופאים ישראלים ‏(כ–11%‏) חי ועובד כרופא בחו”ל - כך עולה ממחקר ראשון מסוגו שנערך בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ”ס‏), בנושא “המאפיינים התעסוקתיים של רופאים בישראל”.

ב–2008 שהו בחו”ל לתקופות ארוכות של יותר משנה 3,580 רופאים בעלי רישיון עבודה ישראלי. הרופאים שעוזבים לחו”ל מאופיינים בכמה משתנים: הם בוגרים יותר - שיעורם גדל והולך ככל שמתרחקים משנת הנפקת רישיון הרפואה; רובם ללא תעודת מומחה - 69% אינם מומחים, 27% בעלי מומחיות אחת ו–3.8% עם שתי מומחיות ויותר. מבין הרופאים המומחים ששוהים בחו”ל, בולטים דווקא המרדימים - מקצוע במחסור ממשי: 12.7% מהמרדימים הישראלים עד גיל 65 שוהים בחו”ל לתקופות ארוכות, כפי הנראה בשל הביקוש הגבוה למרדימים בכל העולם.

משרד הבריאות מתקשה להגיד אם שיעור של 11% מהרופאים המועסקים בחו”ל הוא גבוה יחסית, מכיוון שזהו נתון חדש שמעולם לא נחקר ולא ניתן להשוות אותו לנתוני עבר. “מה שברור הוא שאחד האתגרים של מערכת הבריאות הוא לא רק להכשיר רופאים חדשים, אלא גם לשמר את הקיימים”, אומר ניר קידר, מהאגף לכלכלה וביטוחי בריאות במשרד הבריאות. “הביקוש לרופאים בכל העולם עולה והשוק הזה גלובלי. סוף סוף, באיחור של 60 שנה, יש לנו מדד להשוואה - נוכל לראות מגמות ולדאוג לכך שהשיעור הזה לא יעלה”.

שליש מהרופאים עובדים בשני מקומות

קובי קלמנוביץ'

המחקר מציג בפעם הראשונה את השכר האמיתי והכולל של רופאים בישראל, הן מעבודתם כשכירים ‏(בעיקר במערכת הציבורית‏) וגם בעבודתם כעצמאים ‏(כעוסקים מורשים - בקופות החולים או בפרקטיקה פרטית‏). זאת, בהתבסס על נתוני אמת שקיבלו החוקרים ממס הכנסה.

המחקר, שעריכתו נמשכה שלוש שנים, מומן על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות והשתתפו בו ענת שמש, ציונה חקלאי וטוביה חורב ממשרד הבריאות ונעה רותם ומוריה ג’ורג’י מהלמ”ס.

לפי המחקר, שליש מהרופאים בישראל ‏(32%‏) עובדים בשני מקומות עבודה: הן כשכירים והן כעצמאים ‏(פרקטיקה פרטית או כרופאים עצמאים בקופות החולים בדרך כלל‏). 62% מהרופאים עובדים רק כשכירים, והיתר, כ–6% עובדים כעצמאים.

השכר, כך עולה מהנתונים, מציב את הרופאים, ובמיוחד את הגברים שבהם, במקום גבוה מאוד במשק הישראלי: שכרו הממוצע של רופא שכיר בישראל נכון ל–2008 היה 275 אלף שקל בשנה ‏(כ–22.9 אלף שקל בחודש ברוטו‏), ושל רופא שעובד כשכיר ועצמאי 351 אלף שקל ‏(29.3 אלף שקל בחודש‏). עם זאת, הנתונים מגלים פערים ניכרים בין גברים לנשים ובין רופאים מומחים ושאינם מומחים. השכר הממוצע במשק ב–2008 היה 8,060 שקל בחודש ‏(96,720 שקל לשנה‏), ובמגזר הבריאות, רווחה וסיעוד היה השכר הממוצע 6,720 שקל בחודש.

המחקר מציג ניתוח של נתוני 2008 וניתן להניח כי מאז נרשמה עלייה משמעותית בשכר הרופאים - בשל התפתחות שוק הרפואה הפרטי וגם בשל הסכם הרופאים שהעלה את שכרם.

המחקר מפרט את ההבדלים בין “סוגים” שונים של רופאים, ובהם ההבדלים בין גברים לנשים. רופאה שכירה השתכרה ב–2008 סכום של 194 אלף שקל בשנה ‏(16.2 אלף שקל בחודש ברוטו‏) בממוצע 29.2% פחות מגבר שכיר, ו–225 אלף שקל בממוצע אם עבדה כשכירה ועצמאית גם יחד 36% פחות מהשכר הממוצע לגברים ‏(351 אלף שקל‏).

כשדיברו בעבר על דפוסי העסקה של רופאים, התייחסו בעיקר לסקרים של הלמ”ס ושל גופים שונים בקרב רופאים או באוכלוסייה הכללית, וכן על הערכות שונות ועל נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, שמפרסם מידע על רופאים במערכת הציבורית בלבד. החידוש במחקר הנוכחי הוא כי הוא מתבסס בראשונה על נתוני אמת מלאים.

“זו הפעם הראשונה שלקחו את כל תעודות הזהות של הרופאים שרשומים במשרד הבריאות, הצליבו עם נתוני מס הכנסה - וכך קיבלנו בפעם הראשונה תשובה לשאלות כמו כמה רופאים פעילים יש במדינת ישראל, איפה הם עובדים, כמה הם מרוויחים גם כעצמאים ועוד”, מסבירה ענת שמש מנהלת תחום תכנון סקרים והערכה במשרד הבריאות. הטפסים הוצלבו גם עם מפקד האוכלוסין האחרון שנערך ב–2008 ‏(לכן נבחרה שנה זו כשנת הבסיס‏) הכולל 14% מהציבור הישראלי ובו נשאלים המשיבים מהו עיסוקם המדויק - מה שאיפשר לבצע חתכים נוספים.

המומחיות משתלמת

הנתונים החדשים מלמדים בפעם הראשונה על ה”פרמיה” שמקבל רופא מומחה על מומחיותו: השנים הארוכות של ההכשרה לקראת תואר מומחה יוסיפו בסופו של דבר להשתכרותו של הרופא 127–202 אלף שקל נוספים בשנה: הפער בין השכר של רופא מומחה לרופא שאינו מומחה הוא 127 אלף שקל בקרב שכירים ‏(300 אלף שקל בשנה למומחה, לעומת 172 אלף שקל לרופא שאינו מומחה‏), ו–202 אלף שקל במקרה של רופאים שעובדים כשכירים ועצמאים גם יחד ‏(391 אלף שקל לרופא מומחה, לעומת 188 אלף לרופא שאינו מומחה‏).

פרופיל הרופא ששכרו הממוצע הוא הגבוה ביותר הוא גבר, מומחה, שעובד הן כשכיר והן כעצמאי. רופאים אלה משתכרים בממוצע 442 אלף שקל בשנה, שהם כ–37 אלף שקל בחודש ברוטו. נשים בסטטוס זהה ‏(מומחיות ועובדות הן כשכירות והן כעצמאיות משתכרות בממוצע 298 אלף שקל ‏(25 אלף שקל בחודש‏) - פער של 32.5% לטובת הרופאים הגברים.

הפער הגדול בין השתכרותם של גברים לנשים במערכת שמושתתת בחלקה הגדול על הסכמים קיבוציים שלא מבדילים בין נשים וגברים מוסבר בהיקף המשרה ושעות העבודה, אך לא רק: נשים נוטות לבחור במקצועות רפואיים אחרים ולעתים משתלמים פחות ‏(כמו רפואת משפחה‏), והן גם אינן מתברגות לדרגות בכירות במערכת, שעשויות להוביל לעלייה בשכר. במשרד הבריאות מעריכים כי מציאות זו עתידה להשתנות והפער יקטן ויילך עם כניסתן של יותר נשים לעולם הרפואה.

עם זאת, הנתון המעניין שעדיין חסר לחוקרים הוא שיעור הרופאים שמוגדרים כ”עצמאים” ועוסקים בפרקטיקה פרטית לגמרי ‏(לא עובדים למשל עבור קופת חולים‏). “אנחנו לא יודעים, אך ההערכה היא שזה מספר קטן מאוד”, אומרת שמש.

הרופאים השכירים בעלי השכר הגבוה ביותר בישראל הם רופאי מחוז ירושלים. שכרם הממוצע לשנה הוא 274 אלף שקל ‏(321 אלף שקל בקרב הגברים‏), לעומת שכר ממוצע של 232–243 אלף שקל ביתר המחוזות. השכר הממוצע הגבוה בירושלים נובע ככל הנראה מהעובדה שבעיר פועלים שירותי רפואה פרטיים ‏(שר”פ‏) בבתי החולים הדסה ושערי צדק, מה שמאפשר לרופאים לבצע פרקטיקה פרטית בתוך בית החולים - כשהתמורה מועברת להם בתלוש השכר כשכירים. השכר הממוצע במחוז ירושלים גבוה בכ–80 אלף שקל מהשכר החציוני של רופאים שכירים בירושלים ‏(195 אלף שקל) - דבר המעיד על מספר קטן יחסית של רופאים ששכרם גבוה מאוד ומספר גדול של רופאים ששכרם נמוך יחסית.

רק 70% מהרופאים עוסקים במקצוע

המחקר מאשש את הדברים שעליהם מזדעקים תושבי הפריפריה וארגוני זכויות אדם וחולים כבר שנים רבות: קיים פער גדול בין המרכז לפריפריה בכמות הרופאים ואיכותם הרפואית.

במחוז תל אביב פועלים 4.4 רופאים על כל 1,000 בני אדם - פי שניים יותר משיעור הרופאים הפעילים במחוזות צפון ודרום ‏(2.2 ו–2.4 רופאים ל–1,000 נפש בהתאמה‏). במחוז תל אביב נמצא גם שיעור הרופאים המומחים הגבוה ביותר ‏(63%‏) - הרבה יותר משיעור המומחים במחוזות דרום וצפון ‏(כ–50%‏).

ב–2008 עבדו בישראל 23,818 רופאים, מהם 41% נשים ו–59% גברים. נתון שאולי יפתיע רבים הוא השיעור העצום של הרופאים ילידי ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה: ב–2008 הגיע שיעורם לכ–50% מכלל הרופאים היהודים, בעוד שרק 35% מהרופאים היו ילידי ישראל. נתון זה ממחיש את חשיבותו העצומה של גל העלייה שהגיע לישראל בשנות ה–90 למערכת הבריאות, ואת הבעיה שמערכת הבריאות תתמודד איתה בשנים הקרובות עם פרישתם לפנסיה של הרופאים העולים. העבודה העיקרית של 54% מהרופאים היא בבית חולים, 39% עובדים בקהילה ‏(מרפאות קופות החולים‏), ו–7% אינם עובדים כרופאים קליניים, אלא מועסקים במינהל ציבורי, שירותי רווחה וענפי כלכלה אחרים. רק ‏70% מבעלי רישיון רפואה עוסקים במקצוע בישראל. השאר שוהים בחו”ל, או עזבו את המקצוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#