בנק ישראל מאמץ את טענות קופות החולים: הממשלה שחקה התקציבים באופן מוגזם - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח בנק ישראל ל-2012

בנק ישראל מאמץ את טענות קופות החולים: הממשלה שחקה התקציבים באופן מוגזם

הדו"ח מאמץ כמעט אחת לאחת את הטענות של קופות החולים ואף את טענות מומחי ועדת הבריאות של המחאה החברתית על גורמי השחיקה המרכזיים בתקציבי הקופות

2תגובות

הדו"ח של בנק ישראל הוא בבחינת חדשות טובות לקופות החולים - ובזמן קריטי: הדו"ח שב ומאשרר למעשה את קביעתו של בג"ץ מלפני כשנה כי חלה שחיקה מוגזמת בתקציבי קופות החולים - עד לדרגה שעלולה לפגוע בטיפול הרפואי בציבור.

את שנת 2011 סיימו קופות החולים בגרעון חריג של 1.26 מיליארד שקל (לעומת 200 מיליון ב-2010), בין השאר, בשל העיכוב הרב בחתימה על הסכמי הייצוב שאמורים להזרים להן מאות מיליוני שקלים (עד כה חתמו רק הכללית ולאומית על ההסכמים) - אך זו בהחלט לא הסיבה היחידה להעמקת הגירעונות.

אריאל שליט

הדו"ח מאמץ כמעט אחת לאחת את הטענות של קופות החולים ואף את טענות מומחי ועדת הבריאות של המחאה החברתית על גורמי השחיקה המרכזיים בתקציבי הקופות: ראשית, אי הכללת מחיר יום אשפוז במדד יוקר הבריאות (לפיו מתוקצבות קופות החולים) למרות שהוצאות האשפוז הולכות ועולות ומהוות יותר מ-40% מהוצאות הקופות – הנושא בו התמקדה עתירת הקופות שהתקבלה בבג"ץ.

הממשלה החדשה תידרש להחליט בתוך זמן קצר כיצד לפצות את הקופות: האם בהכללת יום האשפוז במדד יוקר הבריאות - צעד שמשמעותו הזרמת כסף ממשלתי "חדש" למערכת או בריסון העלייה במחירי יום האשפוז - צעד שמשמעותו "משיכת השמיכה" מבתי החולים לכיוון קופות החולים.

הסיבה המרכזית השנייה לשחיקה בתקציבי הקופות היא שתקציב הקופות מתעדכן מדי שנה ב-1.2% בעוד שהגידול הדמוגרפי האמיתי באוכלוסיה המתוקננת הוא 1.5%. ההפרש בין העדכון הכספי בפועל לבין הגידול האובייקטיבי האמיתי בנפשות - משמעותו שחיקה של מאות מיליוני שקלים שהולכים ונצברים משנה לשנה.

ומה ממליץ בנק ישראל לעשות? הבנק מכיר בכך שהשחיקה בתקציב הקופות ו"הזדקקותן לתקציבים משלימים" שתלויים במבחני תמיכה גורמים ללחץ תמידי להתייעלות, אך מנגד מזהיר מפני הגזמה בשחיקה עד כדי סכנה ליציבותן הפיננסית של הקופות וליכולתן לספק את השירותים שנקבעו בסל הבריאות הציבורי.

בחלק ההמלצות קובע הדו"ח כי יש לקבוע "שיטות מתאימות יותר" לעדכון תקציב סל הבריאות, אך רומז כי הדרך היא לא לגלם את כל מחיר יום האשפוז בנוסחת התקצוב שלהן, שכן הדבר עלול לגרום להן אדישות בהפניות לאשפוז, בידיעה כי יזכו לפיצוי מלא על כך. מה כן? הדו"ח קובע כי יש לקיים "מערכת של קריטריונים אובייקטיבים מתמשכים לקביעת ההקצבות, שיגדירו את יעדי ההתייעלות, אך יקנו לקופות ודאות ואפשרויות לתכנן את תקציביהן לאורך זמן".

נושא נוסף אליו מתייחס הדו"ח של בנק ישראל בתחום הבריאות הוא להסכם הרופאים, אותו הוא מתאר כהצלחה יחסית: בהיבט של הורדת מספר התורנויות, קובע הדו"ח, אכן נרשם צמצום במספר התורנויות למתמחה כשנה לאחר ההסכם, גם אם במקומות שונים במערכת, ובעיקר בפריפריה, לא הושג היעד של 6 תורנויות למתמחה לכל היותר.

באשר למענקים, גם הם השיגו בצורה יפה את יעדם - מאות מתמחים קיבלו מענקים על מעבר לפריפריה, למקצוע במצוקה או לשניהם - אך ההצלחה הייתה "גדולה מדי" והכסף שחולק היה גבוה בהרבה מהמתוכנן. בנק ישראל ממליץ "למקד את רשימת המקצועות המזכים במענק", בעיקר למקצועות אשר עדיין לא השיגו את היעדים של המענקים ולא התמלאו במתמחים חדשים - וכך להגדיל את השפעת המענקים על בחירת ההתמחויות.

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אמר בתגובה לדברים כי "הכללית מברכת על דו"ח בנק ישראל שתואם אחד לאחד את עמדות הכללית ואת תוכן העתירה לבג"צ, שאמור להמשיך לדון במדד יוקר הבריאות. תקציבים שניתנים לקופות תחת הגדרה של 'מבחני תמיכה' מטילים על הקופות משמעויות חדשות שעלויות נוספות בצדן, כלומר אין הזרמת מקורות תקציביים חדשים למערכת הבריאות.

"אין לכללית עניין ב'משיכת השמיכה' מבתי החולים לקופות החולים, אלא במתן מקורות כספים נוספים למערכת. ב"הטחת ראשים" בין המחסור הכספי בקופות החולים לבין המצוקה בבתי החולים עלול לצאת נפסד הלקוח - ומכך אני חושש. תיקון מדד יוקר הבריאות עלול להיות 'סמלי' כדי לרצות את בית המשפט ואפשר שאין בו פתרון הולם למצוקה".

לדברי דפס, "הפלא הזה שאנו מייצרים 'רפואה טובה' בקנה מידה עולמי, מקום חמישי מתוך 36 מדינות שנבדקו, תם זמנו. התיקון של שיקום מערכת יעלה עשרות מונים".

גם במשרד הבריאות הביעו שביעות רצון והסכמה עם קביעת בנק ישראל, אך הדגישו כי "עמדת משרד הבריאות היא כי קיימת שחיקה בכל תקציבי המערכת - ולא רק באלה של קופות החולים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#