כיצד "השתלט" האוצר על נושא הבריאות בדיוני ועדת טרכטנברג - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד "השתלט" האוצר על נושא הבריאות בדיוני ועדת טרכטנברג

גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, קבע בוועדת טרכטנברג כי מערכת הבריאות במצב מצוין וקרא לחברי הוועדה שלא להתמקד בנושא ■ לדבריו, "שכר רופא מתמחה ברוטו מתחיל מעשירון עליון"

19תגובות

לא מעט אנשים, כולל בצמרת משרד הבריאות, נדהמו לגלות בדו"ח טרכטנברג הסופי פרק קטנטן של שני עמודים בקושי המתייחס למערכת הבריאות - אחת המערכות החברתיות המרכזיות בישראל, הסובלת מבעיות רבות ותופעות של אי שוויון בנגישות לבריאות. חלק גדול משני העמודים הללו, אגב, כלל מחמאות למערכת הבריאות שהיא "מהמובילות בעולם".

הצצה אל תוך הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג, אם כן, מספקת כמה תשובות לתהיות כיצד הזניחו חברי הוועדה את התחום החשוב כל כך וגנזו את התקווה של רבים מאד במערכת - שציפו כי הוועדה תהיה הזדמנות לשינויים דרמטיים ומתבקשים.

תומר אפלבאום

הפרוטוקולים מאששים את החשדות של בכירים במשרד הבריאות כי משרד האוצר "השתלט" על הוועדה בנושא הבריאות ומנע קבלת החלטות משמעותיות בתחום. הפרוטוקולים חושפים כי הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שהיה הדומיננטי ביותר בדיונים בנושא, ניווט את הוועדה לכיוון של אי קבלת החלטות. למשל, הוא הבהיר כבר בתחילת דבריו כי "רמת התפוקות של מערכת הבריאות במדינת ישראל היא בין הגבוהות בעולם, בכל הפרמטרים, זה לא רק אני, יגידו את זה מומחים", וכי "מערכת הבריאות הציבורית פה היא בין הטובות בעולם".

כאשר הוצג לחברי הוועדה שקף שמראה את המספרים הידועים כל כך, לפיהם ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD, שולף מיד הרשקוביץ תשובה מוכנה, לפיה שיעור הקשישים בישראל הוא נמוך מהממוצע בעולם המערבי, ולכן, כאשר מתקננים את שיעור ההוצאה בגילאי ה-65 פלוס על פי נוסחת הקפיטציה (חלוקת התקציבים לנפש בין קופות החולים), "התמונה מתהפכת ושעור ההוצאה לבריאות במדינת ישראל גבוה באחוז (ממדינות ה-OECD - ר.ל.ג)".

הימים, יש להזכיר, הם ימי שביתת הרופאים והמתמחים הסוערים. לצד הכותרות בעיתונים על המחאה החברתית מופיעות כמעט מדי יום כותרות על מתמחים טרוטי עיניים ורופאים קורסים. המחאה גם מצטלבת עם מחאת המתמחים, ששואבים ממנה השראה לנקיטה באמצעים רדיקליים כמו מכתבי התפטרות המוניים ונטישת מחלקות.
מעניין, אם כן, לשמוע מה חשב באותו זמן באופן לא מצונזר האיש שהיה אחראי (יחד עם הממונה על השכר דאז, אילן לוין) על המשא ומתן עם הרופאים.

לאחר הנאום שלו על ההוצאה הנדיבה של ישראל על בריאות, ספק אמר ספק עקץ יורם גבאי, הממונה על הכנסות המדינה לשעבר: "גם המתמחים חושבים את זה". תגובתו הצינית של הרשקוביץ: "ואכן הם רוצים פשרה לצמצום הפערים החברתיים, זה פשוט אבסורד", אמר ברמיזה כי המתמחים לא מוכנים להתפשר במשא ומתן.

בהמשך שאל אותו יוג'ין קנדל, "יש לך נתונים לגבי שכר ממוצע של רופא יחסית לשכר הממוצע במשק?" והרשקוביץ’ בתגובה: "כן, אני אגיד לך, שכר מתמחה ברוטו, עשירון עליון. מתחיל מעשירון עליון. מתמחים נמצאים בעשירון עליון בברוטו 19,000 ושאר הרופאים כמובן אתה מכיר...". "טוב, זה עשירון תשיעי", העיר טרכטנברג, והרשקוביץ’ בתגובה: "מגרד את המתמחים. כל השאר, ברור, כבר נמצאים איפה שהוא...".

בשלב זה העירה טלי רגש ממכון טאוב כי "זה כולל שעות כוננות" וגם אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר, העיר כי "זה לא פר שעה, זה שכר כולל". תשובתו של הרשקוביץ: "ברוטו זה נכון, הם עובדים הרבה, כפי שהרבה מאד עובדים גם בפרקליטות וגם במערכת המשפט ובמערכות אחרות".

בחלק אחר של הדיון מתייחסים חברי הוועדה לנושאים ה"גדולים" בהם צריכה הוועדה לעסוק, כמו חינוך, קיצוץ בתקציב הביטחון ועוד. בהקשר זה מבהיר הרשקוביץ כי תחום הבריאות שייך ל"מעגל נוסף שנקרא לו המשלים, נצטרך לבחון אותו בזהירות, כי אנחנו ממש לא רוצים לברוח או לאבד את ההתמקדות בדגם או בדגמים המרכזיים ששמנו... נניח בעיר הזאת יש לילדים בעיה בבית ספר וזה משהו משלים, וזה עלות סבירה - אנחנו נוכל להשלים, אבל לא כנתיב מרכזי. אני חושב שזה יהיה טעות להכנס עכשיו לוויכוחים ולרפורמות".

"בואו לא נכנס למקומות האלה"

באשר לרפורמת הסיעוד (סיעוד בסל הבריאות בתמורה להעלאת מס הבריאות בכחצי אחוז) שמנסה ליצמן לקדם אך האוצר מתנגד לה, אמר הרשקוביץ כי "אם נעלה את הנושא הסעודי כן או לא, אז גם יום לימודים ארוך מתחיל דיון, אין לי בעיה, ייקח שנתיים... אני עוד זוכר את זה לפני 15 שנה, כשהייתי... בואו לא נכנס למקומות האלה".

בסופו של דבר, הציעה הוועדה רפורמה מצומצמת ומוגבלת בהרבה בתחום הסיעוד שנועדה למעשה "לקבור" את היוזמה של ליצמן. הרפורמה במתווה טרכטנברג תאמה למעשה את האינטרסים של משרדי האוצר והביטוח הלאומי שנציגיהם ישבו בוועדת טרכטנברג. נציגי משרד הבריאות, אגב, לא הצליחו להופיע בפני הוועדה.

פיוטר פליטר

מה הרשקוביץ כן מוכן לקדם בתחום הבריאות? "אני כן אהיה מעוניין לקבל פה אמירה מהוועדה", הוא אומר בטון פסקני, "אמירה לגבי התנגדות מוחלטת אפרופו הפרטות, לשרותי רפואה פרטיים בבי"ח ממשלתיים, אני חושב שצריך לשים את זה כעוגן, שישמור את המצב הזה לעולם", הוא אמר, "...זה חשוב מבחינת אמירה, ומעבר לזה, צעדים משלימים פה ושם".

ואכן, ההמלצות הסופיות והמאכזבות של ועדת טרכטנברג בתחום הבריאות הן שיר הלל לממשלת ישראל ולמערכת הבריאות הישראלית. ההמלצה האופרטיבית היחידה בדו"ח היא "לשקול דרכים להגברת הרגולציה על ביטוחי הבריאות הפרטיים ולהגברת השקיפות בהם" - המלצה שאגב לא מיושמת עד היום.

לדברי פרופ' דני פילק, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחבר המטה לשוויון בבריאות, "אפשר להפוך את הנתונים מכאן לשם, אבל איך שלא יסובבו אותם - עדיין, יש ירידה הן באחוז ההוצאה הלאומית מהתמ"ג והן בחלקה של ההוצאה הציבורית מתוך ההוצאה הלאומית מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סל הבריאות נשחק גם הוא בעשרות אחוזים - משום שההשקעה של הממשלה בבריאות ירדה.

"כיום, לפי מחקרים שונים בקרב החמישון התחתון כ-20% מהאנשים מוותרים על תרופות, בדיקות או ביקור אצל רופא בשל ההשתתפות העצמית הגבוהה. כך שגם אם התפוקה של המערכת גבוהה כמו שהרשקוביץ’ אומר - זה לא תירוץ שלא להתמודד עם התהליכים של הפרטה זוחלת, של היעדר השקעה בתשתיות ובכוח אדם ושל העמקת אי השוויון בנגישות לשירותי בריאות בישראל".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#