הרופאים הישראלים חוקרים ומפרסמים הרבה - אך מדורגים נמוך יחסית במדד הציטוטים היוקרתי - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרופאים הישראלים חוקרים ומפרסמים הרבה - אך מדורגים נמוך יחסית במדד הציטוטים היוקרתי

סקר חדש של המועצה הלאומית למו"פ והלמ"ס מגלה: ישראל רק במקום ה-23 בעולם במדד הציטוטים ■ רופאים בהדסה ושערי צדק חוקרים יותר, מפרסמים יותר ומגישים יותר בקשות לפטנטים

36תגובות

הרופאים בישראל מקדישים זמן רב יחסית, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, למחקר ופיתוח ומרבים לפרסם פרסומים מדעיים, אולם הם מדורגים רק במקום ה-24 בעולם במספר הפרסומים ברפואה קלינית (מחקר בבני אדם) ביחס לכלל הפרסומים המדעיים, ובמקום ה-23 בעולם בלבד במדד הציטוטים הממוצע לפרסום בתחום הרפואה הקלינית - מדד שהוא כלי להערכת איכות הפרסומים, כך עולה מסקר שמתפרסם היום ושנערך על ידי  המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

מהסקר עולה כי רופאים שעובדים בבתי חולים השייכים למלכ"רים, כמו הדסה ושערי צדק, חוקרים ומפרסמים יותר, וכן מגישים יותר בקשות לפטנטים מעמיתיהם בבתי החולים הממשלתיים ושל קופות החולים.

ניר כפרי

הנתונים המוצגים בסקר מעורבים: מחד, מצביע הסקר על כך שהרופאים בישראל מקדישים בממוצע 6 שעות בשבוע למחקר ופיתוח מתוך 48 שעות עבודה בממוצע, וכי כ-79% מפרסמים לפחות פרסום אקדמי אחד בשנה. זהו היקף גדול יחסית של עיסוק במחקר בקרב רופאים.

ואולם, רק 23% מכלל הפרסומים האקדמיים בישראל הם בתחום הרפואה הקלינית היוקרתי - תחום של מחקר בבני אדם שבודק בין השאר יעילות של תרופות וטיפולים חדשים לפני יציאתם לשוק. אלה הם מחקרים יקרים ומסובכים יותר, שדורשים בדרך כלל הליכי אישור ממושכים. ישראל מדורגת רק במקום ה-24 בעולם במספר האבסולוטי של הפרסומים ברפואה קלינית - פחות ממדינות כמו יוון, טורקיה ופולין.

אחוז הרופאים בעלי מינוי קליני/אקדמי שפירסמו מאמרים בשנים 2010 ו-2011 היה כ-79%, אך מתוכם רק כ-39% פירסמו מעל 5 מאמרים בשנים אלה. באופן יחסי, ממוצע כתיבת המאמרים הגבוה ביותר שייך לרופאים העובדים בבתי חולים השייכים למלכ"רים (כמו הדסה ושערי צדק) , שם כ-88% מהרופאים בעלי מינוי קליני/אקדמי פירסמו מאמרים בשנתיים האחרונות. בבתי החולים הממשלתיים פירסמו 82% מהרופאים, לעומת 73% מהרופאים בקופת חולים.

ומה לגבי איכות הפרסומים? גם בנושא זה יש מקום רב לשיפור. במדד הציטוטים הממוצע לפרסום בתחום הרפואה הקלינית, מדד שנחשב לכלי להערכת איכותם המדעית של הפרסומים, מדורגת ישראל במקום ה-23 בעולם עם ממוצע של 6.39 ציטוטים לפרסום בתחום הרפואה הקלינית בין השנים 2007 ל-2011. לשם השוואה, בבלגיה ודנמרק המובילות את הטבלה, עומד הממוצע על כ-9.5 ציטוטים לפרסום.

לדברי פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, "ייתכן שאחת הסיבות לדירוג הציטוטים הנמוך בהשוואה לעולם בתחום זה, נובע מחוסר הכשרה מספקת של רופאים במהלך לימודיהם לביצוע מחקרים, נושא שיש לתת עליו יותר את הדעת".

הנתונים בסקר מבוססים על שני סקרים שביצעה הלמ"ס עבור המועצה ומאגר נתונים של מוסד שמואל נאמן: הסקר הראשון נערך בשנת 2009 בנושא מחקר ופיתוח (מו"פ) בבתי-חולים והשני נערך ב-2011 בקרב מדגם של 1,000 רופאים מבין 2,570 רופאים בעלי מינוי קליני/אקדמי ומדגם חלקי של רופאים ללא מינוי המועסקים בבת-חולים בישראל.

הסקר מפלח את הישגי הרופאים ופעילות המחקרים שלהם גם לפי סוג המעסיק: רופאים בבתי חולים המנוהלים על ידי מלכ"ר, כמו הדסה ושערי צדק, מקדישים את המספר הרב ביותר של שעות בשבוע למו"פ - כ-9 שעות בממוצע בשבוע. לעומת זאת, רופאים בבתי החולים הממשלתיים מקדישים כ-6 שעות בממוצע למחקר, ואילו בבתי החולים של הכללית ובקופות החולים עוסקים הרופאים בעלי המינוי האקדמי במחקר רק 5 שעות בשבוע.

מהסקר עולה גם שיש הבדל במטרות המחקר בין סוגי בתי החולים: אלו שבניהול מלכ"רים שמים דגש גדול יותר על מחקר בסיסי (מחקר ראשוני שאין לו בהכרח מטרה מעשית ישירה), כש-43% משעות המחקר מוקדשות לכך. לעומת זאת, בקופות החולים ובבתי חולים ממשלתיים, מוקדשות רוב שעות המו"פ למחקר לעבודה על מחקר יישומי (44%). כמו כן, למעלה ממחצית שעות הניסויים הקליניים מתבצעות בבתי החולים הממשלתיים. עוד עולה מהסקר כי יותר משליש מעבודת המו"פ בבתי החולים מתבצעת באגפים הפנימיים, וכ-17% משעות המו"פ מתבצעות במחלקת הכירורגיה.

הסקר בודק נגזרת חשובה נוספת מתחום המחקר הרפואי: מספר הפטנטים שנוצרים כתוצאה ממנו. מתברר כי המספרים נמוכים יחסית, כשמספר הרופאים שהגישו בקשות לרישום פטנטים בשנים 2007 עד 2011 היה 220 - רק כ-8.6% מכלל הרופאים בעל מינוי קליני/אקדמי. מספר הרופאים שהגישו בקשות לפטנטים מבתי החולים שמנוהלים על ידי מלכ"ר (כמו הדסה) היה גבוה משמעותית משאר המגזרים (כ-19%), לעומת מגזר קופות החולים (8%) והמגזר הממשלתי (6%). מבין אלו שהגישו בקשות לפטנטים - כ-44.4% הגישו בקשה לפטנט אחד, 30% הגישו שתי בקשות ורק 4.3% הגישו בקשות ל-5 פטנטים או יותר.

למרות התוצאות הלא מזהירות, הפרסומים המדעיים בתחום הרפואה הקלינית בישראל עדיין מובילים את "מצעד" הפרסומים המדעיים: אחוז הפרסומים של ישראלים ברפואה קלינית עמד בשנת 2011 על 23% מכלל הפרסומים המדעיים בישראל (2,799 פרסומים מתוך 11,815 פרסומים בכל התחומים), בהשוואה ל-11.9% מהפרסומים בפיזיקה ו-4.7% במתמטיקה.

במשרד הבריאות אומרים ביחס לממצאי הסקר כי "מדובר בתעודת כבוד לפעילות המחקרית, למרץ, לעניין, לנחישות של הרופאים בישראל לעשות זאת תחת מערכת לחוצה, תוך שירות רפואי בבית חולים ובקופות החולים. הרופא הישראלי הוא שילוב של איכות קלינית ומחקרית. שיעור הציטוטים שהוא יחסית נמוך (למרות שגם הוא גבוה) איננו נובע רק מאיכות, אלא גם ממרכזיות המדינה בכלל ובתודעה הבינלאומית בכל הקשר".

באשר לציון הנמוך יחסית במדד הציטוט המחקרי אומרים במשרד הבריאות כי "בכל מקרה, יש ערך עצום למחקר שזכה לפרסום גם אם הוא לא צוטט - הוא ביטוי ותגמול מקצועי על ההשקעה בביצוע המחקר ושמקדמת את הסקרנות המחקרית, שהיא חלק בלתי נפרד מדמות הרופא. האיכות והיתרונות המלווים מחקר רפואי נמצאים בעצם עשייתו ופרסומו ולאו דווקא מהציטוט שלו".

במשרד מקווים כי הממצאים יובילו להגדלת תקציבי המחקר בישראל: "מגמה זו נסקרה בדו"חות קודמים, ולכן המליצו האקדמיה הלאומית למדע, ועדת אמוראי וועדת שוחט להגדיל את התקציב שמיועד למחקר ביו-רפואי לסכום הגבוה מ-300 מליון שקל לשנה", נמסר מהמשרד. "זהו אחד מנושאי הליבה של משרד הבריאות שכן המחקר הרפואי תורם ישירות להעלאת רמת הרפואה, מעשיר את הידע המקצועי של הצוותים הרפואיים, מעודד להתעדכן בחידושים האחרונים ומשפר את איכות הטיפול ומקדם את בריאות הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול כדי להגדיל את התקציב למחקר העומד לרשות המדען הראשי של משרד הבריאות".

מההסתדרות הרפואית נמסר כי "ישראל יכולה להתגאות ברופאים הישראלים שעושים חיל, הן בארץ והן בעולם כולו בכל שטחי המחקר, ועל כן היא תמהה על מסקנות הסקר ומבקשת ללמוד אותו לעומקו. זהו גם הזמן, המקום וההזדמנות לקרוא לכל ראשי המפלגות לאמץ במצעים שלהם התחייבות להגדלת ההשקעה במחקרים רפואיים על מנת לשמר ולקדם את הרפואה הציבורית ואת היוקרה לה היא זכתה במשך שנים ארוכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#