ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מהנמוכות ביחס לתוצר - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל מהנמוכות ביחס לתוצר

דו"ח הלמס קובע כי ההוצאה הלאומית עלתה השנה ב-4% לסכום של 67.4 מיליארד שקל ■ החלוקה הפנימית בין מימון פרטי לציבורי נותרה כבעבר: 38% מימון פרטי לעומת 62% מימון ציבורי

12תגובות

ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2011 עלתה ב-4% לרמה של 67.4 מיליארד שקל, 7.7% מהתוצר הלאומי הגולמי. עם זאת, החלוקה הפנימית בין מימון פרטי וציבורי בתוך ההוצאה הלאומית נותרה בלא שינוי - 38% מימון פרטי לעומת 62% מימון ציבורי. כך עולה מסקר שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על סמך השוואה למדינות ה-OECD בשנת 2010, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ממשיכה להיות מהנמוכות ביותר במערב ביחס לתוצר הלאומי הגולמי: 7.7% בישראל לעומת חציון המדינות שעומד על 9.4%. בנוסף, במהלך השנים שחלפו מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 ועד 2010, השנה האחרונה שלגביה יש השוואה בינלאומית, עלה בהתמדה שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות מתוך התמ"ג מ-%7.5 ל-9.4% במדינות ה-OECD, אך בישראל הוא נותר בלא שינוי.

גיא רייביץ

למעשה, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות ביחס לתמ"ג בישראל נמוך יותר מאשר ב-27 ממדינות ה-OECD ,במיוחד מארה"ב (17.6%) והולנד (12%), ולעומת זאת גבוה רק מאשר ב-6 ממדינות OECD. שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות הנמוך ביותר קיים בטורקיה, מקסיקו ואסטוניה (כ-6%).

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.

בהתאם לכך, גם בהשוואה לפי ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה - ההוצאה בישראל נמוכה מאשר מרבית מדינות הארגון: 2,046 דולר לנפש. רמה זו דומה להוצאה בסלובקיה וקוריאה ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב היתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות - 8,233 דולר. עם זאת מסייגים בלמ"ס כי למרות שהחישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות, "לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל".

המימון הפרטי מתוך סל ההוצאה הלאומית לבריאות היה בשנת 2011 כ-38% - שיעור דומה לשנה הקודמת. מתוך אחוז זה תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כמו רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות, ואילו 11% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים ומשלימים, ותרומות מגורמים פרטיים שונים.

המימון הציבורי, בשיעור של 62% מההוצאה הלאומית, מורכב מ-26% מגביית מס בריאות, 35% מתקציב המדינה (כולל תקציב קופות החולים, מוסדות בריאות ממשלתיים, בינוי ופיתוח בתי חולים ועוד) ועוד 1% מתרומות מחו"ל.

"הופתענו שההוצאה הפרטית לא ירדה בשנת 2011, למרות התוספת העצומה לצד הציבורי", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו. גמזו מתכוון לתוספות שניתנו במסגרת טיפולי השיניים לילדים, הסכמי השכר של הרופאים, האחיות ועובדי המינהל והמשק ותוספת התקנים והמיטות למערכת. לדבריו, "להערכתי זו התוצאה של הגידול בשיעור הישראלים שרוכשים ביטוחים משלימים ופרטיים, אשר מגדיל את ההוצאה הפרטית לבריאות. אנחנו מתכוונים ללמוד ולנתח את הנתונים בזמן הקרוב כדי להבין כיצד לא חל שינוי מהותי".

לדברי כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון, "הגידול המינורי בהוצאה הלאומית מבטאת את העובדה שהאוכלוסיה גדלה מעט וההוצאה לנפש במחירים קבועים קצת עלתה, אבל בסיכומו של דבר תמונת המצב הכללית של מדינת ישראל לא השתנתה. אותם מדדים שהצביעו בשנים האחרונות על הבעייתיות של המערכת נותרו בעינם גם ב-2011 כשהעיקרי בהם זה המימון הפרטי שהוא מהגבוהים בעולם המערבי".

בן נון מוסיף כי "המשמעות היא שמתחזק הקשר בין כסף לקבלת שירותי בריאות, והמרכיב העיקרי של ההוצאה הזו הם הביטוחים הפרטיים ששיעורם בישראל גם הוא מהגבוהים בעולם המערבי".

לדבריו, "שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות הוא עדיין נמוך ביותר ביחס לעולם המערבי ובניגוד למגמה הכללית של העולם בו ההוצאה עולה כאחוז מהתוצר. הסיבה המרכזית לקיפאון בהוצאה הלאומית מקורו במדיניות מכוונת של שחיקת סל השירותים שבאחריות קופות החולים ושחיקה בתשתיות המערכת, ובעיקר במיטות אשפוז".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#