בג"צ הורה לעדכן תוך חצי שנה את תקציב קופות החולים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"צ הורה לעדכן תוך חצי שנה את תקציב קופות החולים

הערכות: מדובר בתוספת של מאות מיליוני שקל לקופות ■ בית המשפט קבע כי במשך שנים נמנעו משרדי האוצר והבריאות מעדכון תקציב קופות החולים ופעלו "בעצלתיים ובחוסר סבירות"

13תגובות

"זכותם של אזרחי מדינת ישראל לבריאות, אשר עוצבה ועוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מתרוקנת אט אט מתוכן נוכח השחיקה השיטתית בתקציבי קופות החולים - עליה נדמה שאין חולק", כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי שפורסם ביום חמישי האחרון.

בפסק הדין הנחרץ של השופט סלים ג'ובראן אליו הצטרפו חבריו להרכב - נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופט חנן מלצר, מתקבלות טענותיהן של העותרות: קופות החולים כללית ומכבי כנגד הרכבו של מדד יוקר הבריאות אשר אינו משקף נכונה את הגידול בהוצאות שלהן ושוחק את תקציבן, וקוצב למדינה חצי שנה לגבש הסכמה באשר לאופן שינוי המדד.

משמעות ההחלטה היא כי על פי ההערכות תידרש המדינה להגדיל במאות מיליוני שקלים בשנה את תקציב קופות החולים. כללית ומכבי עתרו לפני תשע שנים לבג"צ בטענה כי מחיר יום האשפוז שעולה באופן שיטתי אינו נכלל במדד יוקר הבריאות על פיו הן מתוקצבות, דבר שגורם לשחיקה מתמדת בתקציביהן.

דפנה נבו

כך למעשה מסבסדות הקופות את בתי החולים: הן משלמות יותר בכל שנה עבור אשפוז - אך לא מפוצות בתקציבן באותו יחס. הטענות הופנו לשני המשרדים: האוצר והבריאות. האוצר שנוקט במדיניות של "ייבוש" תקציבים ואילו משרד הבריאות שנמצא בניגוד עניינים חריף: הוא הרגולטור בענף, אך גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, כך שעלייה בתעריפי האשפוז, שמשמעותה עוד כסף לבתי החולים, היא אינטרס ישיר שלו.

העתירה עברה גלגולים רבים הן בבג"צ שניסה שוב ושוב להביא את הצדדים להסכמות, והן מחוצה לו, בהחלטות ממשלה וועדות שהוקמו לצורך פתרון הבעיה - אך לא הוכרעו עד כה. בפסק הדין נוזף בג"צ בחריפות במשרדי האוצר והבריאות וקובע כי חרגו באופן משמעותי ממתחם הסבירות: "משרדי האוצר והבריאות פעלו בחוסר סבירות", נקבע בפסק הדין.

"זאת לא רק בשל פרק הזמן הארוך שחלף מיום שנקבע שיש לשנות את מנגנון עדכון מדד יוקר הבריאות ועד ליום זה, אלא בשל העובדה שהמשיבים לא עשו מאמץ סביר לגיבוש עמדתם. העולה מהחומרים שלפנינו הוא כי המשיבים פעלו בעצלתיים, תוך שהם נמנעים מקיום פגישות בנושא במשך תקופות ארוכות. להתנהלות זו לא נתנו המשיבים כל טעם המניח את הדעת".

עם זאת, הוא אינו מתערב באופן שבו יפתרו הצדדים את השחיקה בתקציבי הקופות ומשאיר זאת להסכמתם, בין אם באמצעות הוספת מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות, דבר שהאוצר מתנגד לו נחרצות מחשש שהדבר יבטל את התמריץ שיש לקופות לרסן את הוצאותיהן על אשפוז, ובין אם באמצעות קביעת מנגנון חדש ואובייקטיבי יותר לקביעת מחיר יום אשפוז. כיום המחיר נקבע על ידי ועדה בין משרדית אשר לטענת הקופות קיימת בה הטיה מובהקת לרעתן והמחיר נקבע באמצעות משא ומתן ב"כיפופי ידיים" בין גורמים בעלי אינטרס.

לפי תחשיבים שקיימים במשרד הבריאות, הפער בין העלייה בתשומות הבריאות בפועל לבין העליה במדד יוקר הבריאות עומד על כאחוז בשנה. אם יותאם מדד יוקר הבריאות למדד תשומות הבריאות שמשקף את ההתייקרות האמיתית בהוצאות הבריאות - משמעות הדבר תהיה תוספת של כ-330 מיליון שקל בשנה לתקציב הקופות.

תומר אפלבאום

שאלה נוספת אליה מתייחס בית המשפט היא השאלה אם לאור התמשכות ההליכים בתיק יש לעדכן את מדד יוקר הבריאות באופן רטרואקטיבי, דבר שמשמעותו תוספת של מיליארדי שקלים לקופות. בית המשפט נמנע מלהכריע בסוגיה זו מאחר שלדבריו הדבר לא יתקן את הפגיעה שכבר נגרמה בעבר למבוטחים, ומשום שלקופות ניתנו במהלך השנים כספים מחוץ למסגרת התקצוב הרגילה. לפיכך, הוא מותיר את הסוגיה לליבון בין הצדדים "במסגרת הדיאלוג ביניהם".

"זה ניצחון ענק ללקוחות הכללית", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס. לדבריו "מ-2003 אנחנו עותרים כנגד המדד הזה שהוא מפלה, לא מעודכן, ולא מנבא הוצאה עתידית. לראשונה נשיא בית המשפט בעצמו אומר למדינה נכשלתם בגרירת רגליים ומשך הזמן לא הגון כלפי הקופות והלקוחות".

דפס מוסיף כי הקופה לא תהסס לטעון לביזיון בית משפט אם המדינה לא תמלא אחר פסיקת בג"צ: "אני מאוד מוטרד מהאפשרות שהמדינה 'תעקם' את פסק הדין ותתחיל בהארכות למיניהן - לא נאפשר קציבת זמן נוסף. הנושאים שבמחלוקת ברורים ו-6 חודשים מספיקים. אני מוטרד גם מכל שהמדינה, ביום שתאלץ להכניס את היד לכיס, תקצץ ממקומות אחרים. הפסיקה אומרת שחייב להכנס כסף חדש למערכת ולא לשחק באותו כסף. אם לא ייכנס כסף חדש - משמעות הדבר שבית המשפט והמדינה נכשלו".

"אם המדינה לא הייתה פוגעת לאורך שנים במערכת הבריאות, היו בה היום עוד מיליארדים של שקלים לרכישת תרופות, שיפור תשתיות, קיצור תורים והפחתת השתתפויות עצמיות של החולים." אומר גם רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות.

"החובה שלי לחולים היא לספק להם את שירותי הבריאות שקובעת ועדת הסל, וזאת בתוך מסגרת התקציב שיש בידי. הפסיקה דרמטית ובעלת משמעות חסרת תקדים למערכת הבריאות הציבורית בישראל. זו הוכחה חדה לניגוד העניינים של משרד הבריאות והגיע הזמן שהוא יאמץ את המלצות מבקר המדינה וימצא לכך פתרון", הוסיף סער.

ח"כ ד"ר רחל אדטו, יו"ר שדולת הבריאות, הגיבה בהמשך להחלטת בג"צ בדבר עתירת קופות החולים: "בקביעתו ההיסטורית בג"צ מטלטל את מערכת הבריאות הציבורית ומעגן את הביקורת שלי ושל ארגוני החולים מזה שנים אודות ייבוש שיטתי של תקציבי הבריאות אשר הביא את מערכת הבריאות למצב אנוש. למשרד הבריאות אחריות לא פחותה מזו של משרד האוצר, בעצם הסכמתו לקבלת התקציבים הדלים. הרפורמות אשר הועברו בשנים האחרונות מומנו שוב ושוב בחסר מתוך הסתמכות עיוורת כי קופות החולים תספוגנה את הגרעונות שייווצרו. על ראשי משרדי הבריאות והאוצר ללמוד מדו"ח המבקר הנוכחי מהי אחריות שלטונית ואחריות אישית, ולתקצב את קופות החולים בהתאם לחשיבותן ואחריותן הציבורית שהיא דאגה לבריאות 7.9 מיליון מבוטחי הבריאות במדינה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#