מי צריך 4 ביטוחי בריאות חופפים? - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
יותר מדי בריאות

מי צריך 4 ביטוחי בריאות חופפים?

הביטוח הקולקטיבי במקומות עבודה נהפך לתופעה נפוצה, ולא מעט אנשים מחזיקים עד ארבעה ביטוחי בריאות ■ כשהמבוטחים יצטרכו לעשות בהם שימוש - הם לא יקבלו את כל מה ששילמו עליו ■ כתבה שלישית בסדרה

13תגובות

>> גלית, 40, אם לשלושה מתל אביב, גילתה יום אחד כמעט במקרה כי היא מבוטחת בלא פחות משלושה ביטוחי בריאות, אולי אפילו ארבעה.

"עשינו סדר במסמכים שלנו וגילינו להפתעתנו כי בן זוגי ואני מבוטחים בשני ביטוחים פרטיים: הוא ביטח את כל המשפחה דרך הביטוח הקבוצתי של מקום העבודה שלו, ואני עשיתי אותו דבר במקום העבודה שלי. בנוסף, לשנינו יש ביטוח משלים משודרג בקופת החולים, כך שיוצא שאנחנו משלמים לארבע תוכניות ביטוח במקביל. איכשהו, לא עלינו על זה עד אותו יום. לפי החשבון שעשינו, המשפחה שלנו מוציאה על ביטוחי בריאות מאות שקלים בחודש".

אלי הרשקוביץ

המקרה של גלית אינו יחיד - ואף נפוץ. "כמעט לכל משפחה שבני הזוג בה עובדים במקום עבודה מסודר יש כיום ביטוח פרטי דרך מקום העבודה", אומר סמנכ"ל משרד הבריאות לפיקוח על קופות החולים, יואל ליפשיץ. "אנשים לא מודעים למה שיש להם. לפעמים בן הזוג מבטח את כל המשפחה ובכלל לא יודע שבת זוגו כבר עשתה ביטוח - זה לא מקרה נדיר", אומר ליפשיץ. יש אנשים שגם עושים זאת במודע, מתוך שיקול שלפיו "אי אפשר להיות מבוטח יותר מדי".

כמה אנשים מחזיקים שלושה וארבעה ביטוחי בריאות? אין כיום דרך לדעת את התשובה, שכן משרד האוצר לא מפרסם נתונים על כמות המבוטחים בביטוחים מסחריים ופילוח שלהם. מה שידוע, לפי המידע שמתקבל מסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ברוקדייל, הוא כי שליש מהציבור מחזיק לפחות שני ביטוחים: משלים ופרטי - מהם מספר לא ידוע של אנשים שברשותם יותר משני ביטוחים.

אלא שנראה שדווקא אפשר להיות מבוטח מדי. ביום הדין - כלומר כאשר יזדקקו מבוטחים אלה לניתוח - ברוב המקרים הם לא יוכלו לקבל שלושה או ארבעה החזרים, כמספר הפוליסות שלהם. "בדרך כלל, פרק הניתוחים בפוליסות אלה הוא מסוג 'שיפוי', שבו המבוטח יכול לקבל החזר רק עד סכום הנזק - החזר שמותנה בהצגת קבלה מקורית או עותק נאמן למקור", מסבירה עדי בשן, מומחית בביטוחי בריאות ומנכ"לית בריאוטיפ. "לכן, אין טעם לרכוש ארבע פוליסות עם אותו מרכיב כיסוי. מאידך, אילו היה רוכש פוליסה על בסיס פיצוי - היה מקבל החזר מכולם".

בדיקת TheMarker מעלה כי פוליסות בריאות מסוג פיצוי הן נדירות מאוד, וכמעט ולא משווקות, ודאי לא בביטוחים הקבוצתיים. מדובר במוצר פחות משתלם לחברת הביטוח, שתצטרך לשלם למבוטח תשלום מלא - ולא תוכל לחלוק את הוצאותיה עם תוכניות ביטוח אחרות.

שיאנים בביטוחי בריאות

ביטוח משולש הוא דוגמה הממחישה את העובדה שישראל נהפכה לשיאנית בביטוחי בריאות, כפי שהומחש במחקר שפירסם משרד הבריאות לפני שבועיים. על פי נתוני המחקר, שערכו דניאלה אריאלי, ניר קידר וטוביה חורב מהאגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, ההוצאה על ביטוחי בריאות בישראל - ביטוחים משלימים של קופות החולים וביטוחים המסחריים - עלתה בין 2005 ל-2010 בכ-80%, פי שמונה מהעלייה בהוצאה של הציבור בשאר ענפי הביטוח.

עוד עולה מהמחקר שישראל היא המדינה השלישית בשיעור המבוטחים בביטוחים פרטיים מבין מדינות ה-OECD. 81% מהציבור מבוטחים בביטוח בריאות אחד לפחות: ביטוח משלים של קופת חולים, ביטוח מסחרי או שניהם (ולפעמים גם שלושתם). היקף שוק ביטוחי הבריאות הזה הוא אדיר - 5.5 מיליארד שקל בשנה.

כך, הישראלים מצטיידים בעוד ועוד ביטוחים פרטיים, שעבורם הם מוציאים עד מאות שקלים בחודש במצטבר, ולעתים - כפי שהוצג בשתי הכתבות הקודמות בסדרה - לא מקבלים תמורה מלאה עבור כספם בבואם לממש את הביטוח. כך למשל, במקרה של כמה ביטוחים במקביל או במקרה שבו הרופא שהמבוטח בוחר לא נכלל בהסדר של קופת החולים או בזה של חברת הביטוח. במקרה כזה יהיה על המבוטח לשלם השתתפות עצמית גבוהה מאוד מכיסו, גם לאחר שישתמש בשני הביטוחים שברשותו.

התחום הצומח ביותר של הביטוחים הפרטיים הוא הביטוחים המסחריים הקבוצתיים במקומות העבודה, שנהפכו כאמור בשנים האחרונות לנפוצים ביותר. אף שאין נתונים על כמות המבוטחים בביטוחים אלה, פירסם משרד האוצר נתונים על היקף התשלומים של הציבור. מנתונים אלה עולה כי בין 2003 ל-2010 זינקו התשלומים של הציבור ב-160% בגין ביטוחי בריאות קבוצתיים: מ-272.5 מיליון שקל ב-2003 ל-708 מיליון שקל ב-2010. סביר להניח כי ב-2011-2012 המספרים ממשיכים לעלות.

פעמים רבות, עלות הפרמיה מתחלקת בין העובד המבוטח לבין המעסיק שלו, בתור סוג של הטבת שכר לעובדים. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "העובדה שעוד מישהו מסבסד את זה עבור העובד יוצרת עוד פיתוי לרכישה, כי נוצרת תחושה שחבל לפספס הטבה מצד המעסיק". לדבריו, "ועדי עובדים לא תמיד מבינים מה הם רוכשים לעובדים שלהם, ולעתים כתוצאה מכך העובדים רוכשים כיסויים מיותרים וכפולים".

עם זאת, יש לציין שהמספרים מוכיחים שדווקא הביטוחים הקבוצתיים, הזולים יותר מביטוחי הפרט בשל כוחה וגודלה של הקבוצה, הם הכדאיים והמשתלמים יותר מבין השניים: לפי נתוני המחקר של משרד הבריאות, שיעור ההחזר בביטוחים הקבוצתיים הוא 71% (71 אגורות החזר על כל שקל ששולם כפרמיה), לעומת שיעור החזר נמוך של 36% בביטוחי הפרט.

מהמפקח על הביטוח נמסר כי "מספר הפוליסות הנמכרות כל שנה אינו מעיד על היקף הכיסוי הביטוחי של המבוטחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#